קטגוריות:
| >> טעימות יין » כרמל בקיבוץ | |
"יש מקום אותו אני אוהב" אומר השיר וגם לי יש מקום כזה: בית היין בקיבוץ מעברות. עשרים וחמש דקות מתל אביב ואתה באזור יפהפה הטובל בירק – קני סוף בצידי הדרכים, אקליפטוסים ושיחים לרוב, כאילו נסעת עד הכינרת. בית היין הומה קהל נעים: חובבי יין בוגרים, הישובים מסביב לבקבוק יין טוב, זוגות אוהבים עם כוס יין הבית, ועלמות חן מצודדות עין מיישובי הסביבה הצוחקות ומפטפטות על כוס משקה. בית היין גם עושה כבוד ליין הישראלי: חדר מיוחד בעל קירות עבים, מעין מרתף, מכיל את כל יינות ישראל מהיקב הקטן ביותר ועד היקבים הגדולים והמוכרים. בחדר זה התאספנו הפעם, באחד מערבי סוף פברואר 2004, חברי מועדון הלקוחות של בית היין לטעימת יינות יקבי הבוטיק של יקבי כרמל. שנים רבות לפני היותי חובב יין 'מקצועי' הכרתי את יינות כרמל מזרחי דרך מדף היין בסופרמרקט. אני זוכר יינות לבנים יבשים וחצי יבשים שליוו את ערבי הגבינות והיין של סוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים, את הקריניאן האדום יבש ששתינו בפיקניקים עם הסטייק על האש ובהמשך את סדרת סלקטד שהיום אמנם אינה מתאימה לחכי המפונק אך מילאה תפקיד חשוב 'בהתפתחותי' כחובב יין באמצע שנות התשעים. על רקע זה שמחתי לשמוע לפני כמה חדשים את הבשורה על החלטת כרמל להתחיל בייצור יינות בוטיק איכותיים. ברוך מבית היין הציג את פיליפ ויניב שיעבירו את טעימת הערב. פיליפ ליכטנשטיין הוא יינן יקב הבוטיק של כרמל מזרחי ביקב זכרון יעקב (יקב הבוטיק הוא מתחם בתוך יקב זיכרון) ויניב שטרן, יינן חדש בכרמל , מסייע בידו ואחראי על הפיילוטים. פיליפ סיפר על חלוקת הארץ לאזורים דבר שיכול להוות תשתית לעתיד כדי למסד את נושא סימון היינות בדומה לשיטות הנהוגות במקומות אחרים בעולם. פתחנו בטעימת שרדונה 'הר תבור' 2002. היין הוכן מענבי שרדונה של כרם משפחתי בכפר תבור שנבצרו באוגוסט 2002. היין תסס והתיישן במשך 8 חודשים בחביות עץ. צבעו צהוב בהיר והוא שופע ריח פירות פרי הדר בעיקר אשכולית. בטעימה מתחזקת תחושת הפירותיות ומתווספת מרירות קלה המזכירה את ציפת האשכולית. מחפשי העץ והחמאה לא ימצאו כאן את מבוקשם ולכן הייתי ממליץ לשתות יין זה (צונן מאוד כמובן) עם מאכלים קלים. "מה מיוחד ביינות האיזוריים של כרמל ?" שואל אחד המשתתפים ופיליפ משיב: "הייחוד הוא במציאת אזורים חדשים. אנו בתהליך של למידה ושוחטים כל העת פרות קדושות". בכוונת כרמל מזרחי לעודד גידול ענבים איכותי באזורים מוגדרים. הכורם יקבל תמורה בהתאם לאיכות הענבים ולא לפי הכמות. "מדוע אתם מייצרים רק יינות זניים" שואל אחד הטועמים ופיליפ משיב "כדי לתת במה לכרמים נבדלים ולזן הבודד". "האם אתם מייצרים יין איכותי לשם ייצור היין או מחפשים לקלוע לטעם הקהל?" שואל אחר. כאן התפתחה שיחה ערה בין המשתתפים כאשר חלק מצדד בצורך לייצר יין איכותי כאמנות לשמה וחלק אחר טוען שאין כל רע בהיענות לטעם הקהל ולביקוש בקרב הצרכנים. האווירה מתחממת. ריבה מבית היין מתחננת לקצת שקט. יניב בקושי מצליח להשתלט על הנוכחים. מה שהשתיק את החבורה היה היין הבא: קברנה סוביניון 'רמת ערד' 2000. יין זה הקפיץ אותנו קפיצת מדרגה. צבע היין אדום חזק והוא בעל גוף מלא וסמיך. ריחות מסתוריים משהו, לא ברורים, בעיקר דמויי פירות יבשים. ריחות וטעמים של עץ (14 חודשים חביות עץ צרפתי) אך העפיצות לא תוקפנית מדי. איזון טוב בין חמיצות למתיקות. יופי של יין. מתאים לכל סוגי הבשרים הכבדים ולגבינות בשלות. בהמשך הערב טעמנו כמה יינות עתידיים השוהים כעת בחביות. כולם צעירים ותוקפניים. פיליפ ויניב ענו על שאלות שונות הנוגעות לעבודתם כייננים והערב הגיע לסיומו. כולנו היינו תמימי דעים שאכן מסתמן שינוי ביינות כרמל. החבורה דילגה אל מרפסת בית היין, סיגרים נישלפו והשיחות המרתקות עם פיליפ ויניב נמשכו עוד ועוד. |
