קטגוריות:
| >> יין בעולם » כרמל וטוקאי בבודפשט | |
מאת: בכתבה הקודמת סיפרתי על אחד מחלומותי שהתגשם, לבקר במחוז היין טוקאי, בהונגריה. היינו, טעמנו, התרשמנו, נהנינו והמשכנו הלאה לעיר השנייה בגודלה בהונגריה, דברצן, בה בילינו את הלילה כשראשינו מונחים על כריות הונגריות ענקיות, מלאות בנוצות אווזים, בביתו של פישטה ניימת, חבר ילדות של הורי רונית, אשתי. בבוקר יצאנו מערבה דרך המישור הגדול, הפוסטה, חזרה לבודפשט. משני צידי הכביש היו כפרים רבים שהזמן כאילו עצר בהם מלכת. אחת מאהבותיי רבות השנים בטיולי בחו"ל היא לרדת מכבישים ראשיים ולסייר בכפרים "אמיתיים". ראינו שם זקנות בנות כאילו מאתיים שנה שישבו בפתחי הבתים וטרחו לשמור ששיניהן התותבות לא יפלו מהפה. לפני כל בית יש כרם גפנים גזום ומוכן לצימוח החדש של העלים ואשכולות הענבים. ניראה שרבים באזור מייצרים יין לצריכתם האישית. רונית קנתה בפרוטות במכולת הקטנה שבאחד הכפרים פפריקה מעושנת הונגרית "אמיתית". על עמודי החשמל מקננות חסידות ומאכילות גוזלים, מראה אותו חשבתי כחלק מהאגדות או מעולם הציורים בלבד. עצרנו בפארק הלאומי הורטובאד שבו יערות, ממשיכים קדימה. הנהגים המטורפים ממשיכים לעקוף על השוליים ונעלמים מקדימה כטילים. הפרחים ליד המצבות הרבות, הממוקמות בצידי הכבישים, של נהגים לא זהירים שנהרגו, פורחים ונהנים מהשמש. חזרנו לבודפשט, של המאה ה21. לדעתי, זאת אחת הערים היפות בעולם, דעה המתחזקת בלילה כשכל הארמונות, הגשרים הענקיים, ובנייני הפאר משני צידי הדנובה מוארים באורות נפלאים. 10 דקות הליכה ממלוננו נמצא הרובע היהודי שבליבו ממוקם בית הכנסת הגדול. לצערי הרובע היהודי הוא אזור עוני מדכא מאוד ומוזנח. בית הכנסת הענק המשופץ והמפואר נחנך ב 1996. הגענו למקום בחג השני של פסח ומצאנו את כל השערים נעולים. אצלנו בחגים בתי הכנסת מלאים במתפללים ואילו שם, עשרות רבות של מטיילים שהגיעו למקום מרחבי העולם נאלצו לנסות ולדמיין מה מכיל בתוכו המבנה המפואר. זה היה כמובן מרגיז, מרגיז מאוד. בחצר האחורית של בית הכנסת עומדת אנדרטה בדמות עץ ערבה בוכייה, מוכסף, שעל כל אחד מעליה חקוק שמו של יהודי שהושמד בשואה. אני משוכנע שהשחקן היהודי טוני קרטיס שתרם מיליוני דולרים להקמת האנדרטה היה כועס מאוד לו ידע שיהודים וזרים שהגיעו למקום ממרחקים נאלצו לראות את האנדרטה מרחוק מבעד לסורגי הגדר, דווקא ביום חג של העם היהודי. דרך שער עץ עתיק נכנסנו לאזור הנמצא מאחורי בית הכנסת. לרגע נידמה היה לי שחזרנו אחורה כ100 שנה. קירות אבן מתפוררים, קשישים יושבים ומחפשים פיסת שמש שתחמם את עורם המקומט. סמוך לקיר ראיתי ערמת אשפה שממנה בלטו בקבוקי יין ריקים וחוברת בעברית על בודפשט. הסתקרנתי איזה יין שותים בפסח במקום, ולא טעיתי במחשבתי. היו אלה יינות כשרים. מצאתי שם בקבוק ריק של מיץ ענבים תירוש מיקבי כרמל צמוד לבקבוק יין רזרבד מתוק מבציר מאוחר כשר לפסח מטוקאי, מין שילוב מפתיע של כרמל וטוקאי, דווקא על ערמת אשפה בסמוך לקיר בית הכנסת הגדול של בודפשט. כמה מאות מטרים משם ניצב בית הכנסת האורתודכסי קזינצקי. קירו החיצוני מוזנח אך מעיד על עברו המפואר. מעל לשער חקוקות עשרת הדברות. שוב, במבצע קטן חדרנו לחצר הפנימית, מזועזעים מגודל ההזנחה שמסביב. פגשנו שם שני ילדים יהודים בחליפות חג ששיחקו בכדורגל כשפאותיהם התעופפו ברוח. מתברר שהנאצים רצחו בחצר זו את כל המורים של בית המדרש שהיה במקום, בנוכחות התלמידים. במקום נמצאת סוכת חופה לחתונות העשויה מברזל. בהמשך סיורינו בעיר, הגענו לשוק הגדול המקורה ובו מאות חנויות ירקות, בשר, תבלינים, בגדים, תיקי עור ויין. אותי משכו במיוחד דוכני היין בהם בלטה שוב תופעת היינות הזהובים, הדבשיים מטוקאי. היינות סודרו בהתאם לרמת מתיקותם לפי מספר הפוטונים שבהם 3, 5, 6 כשמחירם עולה ככל שעולה מתיקותם. קנינו שם פפריקה בטעמים שונים: מתוקה, חריפה, מתובלת, מעושנת ועוד, זעפרן וכמובן בקבוקי יינות טוקאי. שוב התחדדה אצלי הדעה שיש להמשיך ולגבש ולטפח גם בארץ קבוצה של יינות שיהיו סמל וייחודיות ליינות ישראל, ממש כפי שיינות טוקאי הם סמל ליינות הונגריה. ההונגרים יודעים להדגיש זאת היטב וכאמור, ניתן להבחין בזה בכל פינה בהונגריה. אני כמובן לא מתכוון לקברנה סוביניון, המרלו, השרדונה או הסירה שכל כך נפוצים בעולם, ואין להם כל ייחודיות וקשר בלעדי לישראל. אני מתכוון לזנים שבאמת מתאימים במיוחד לגידול באקלים הישראלי שטוף השמש והחום. סמוך למלון טברנה, בו התגוררנו, במדרחוב המפורסם ואצי אוצה, נמצאת מסעדת CYRANO שקיבלה ציון של שני מזלגות ממישלן. בערב המסעדה מלאה וקשה להשיג בה מקום. אז מה עושה מי שרוצה לטעום ממעדני מסעדה המוזכרת לטובה במישלן? אוכל ארוחת ערב ב5 אחה"צ. כך עשינו ולא הצ לקינוח.... עוגה שופעת פרג מעולה בקונדיטוריית "ג'רבו" הסמוכה, המפורסמת בכל רחבי הונגריה. המקום נפתח במאה ה19 והיווה מקום מפגש לאצולת העיר. אותו לילה, החלטנו לחגוג את מסיבת הסיום לטיול הנפלא. מרחק מספר צעדים מCYRANO נמצאת מזללת מקדונלד'ס הראשונה שנפתחה בהונגריה, בשנת 1988. 2 המבורגים עסיסיים, נודפי ריחות מעוררי תאבון עלו יחד במחיר מבצע סכום השווה ל9 ₪, כוס מילקשיק עוד 2 ₪, מים קרים בכוס מלאה קרח קיבלנו בחינם, וגם קבלה. התיישבנו על ספסל בטיילת, קרוב לנהר הדנובה הרחב שזרם בזרימה עזה. פתחנו בקבוק יין טוקאי מתוק וח ג ג נ ו. הטמפרטורה הייתה קרובה ל10 מעלות והנוף ממול היה מקסים. מימין ניצב, מואר באור צהוב, גשר השרשרות הענק (אורכו משמאל גשר ארז'בט שאורכו אפריל 2006 |
אגמים, ביצות ענקיות ואף גשר האבן הארוך ביותר בהונגריה,167 מטר, בעל תשע קשתות. אומרים עליו שזהו הגשר המצולם והמצויר ביותר באירופה. (גם אני צילמתי אותו כמובן...) המקום משמש כמוזיאון כפרי ובו תצוגת כלים עתיקים, מופעי סוסים, שיטות חקלאיות. גם דוכנים רבים לממכר יין הונגרי היו שם. בכל חנות בה עצרנו בדרך, כולל בתחנות דלק, הייתה פינה בה רוכזו היינות הזהובים של טוקאי, שבלטו למרחוק. זאת מן תופעה שמודגשת בגדול גם בחנויות ובשוקי בודפשט. יינות טוקאי הינם מין סמל, מין משהו ייחודי שההונגרים יצרו ומשמרים בדקדקנות וגאים בו. 
טערנו. פתחנו במרקים, אני במרק קטניות מוקרם עם שלל טעמים חלומיים ובלתי ניתנים לתיאור. זוגתי נהנתה ממרק קציפת סלמון עם ניחוחות אלוהיים. המשכתי במנת כבד אווז (הונגרי) שנח על ניוקי