קטגוריות:
| >> הכרם, הגפן והבציר » לגדל יין | |
הצצה לעולם הכרמים של יקבי רמת הגולן מאת: אבי הלוי את המושג 'גידול יין' שמעתי לראשונה מפיו של ויקטור שונפלד, היינן הראשי של יקבי רמת הגולן, בהרצאה שנשא בפתיחת אירועי ירדן וינטאג' 2007. ייתכן ששמעתי את הביטוי הזה קודם לכן פה ושם אך מעולם לא שמתי לב לעובדה שהוא מקפל בתוכו את מלוא המשמעות של מהפכת האיכות שמתחוללת בתעשיית היין הישראלית בעשור האחרון. ביקבי רמת הגולן יוצקים הרבה תוכן ומשמעות למושג הזה. כל ההתעסקות בכרם, החל מהנטיעה, המשך בגידול, הטיפול והטיפוח של הכרם נעשים מתוך מחשבה על המוצר הסופי - היין. לפני למעלה משלושים שנה, סייר בארץ פרופסור אחד, קורנליוס שמו, מאוניברסיטת דייויס שבקליפורניה. הפרופסור הנכבד אהב את האקלים הקריר יחסית והקרקע הבזלתית האוורירית של רמת הגולן והמליץ לנטוע גפני יין במישורים הגבוהים של הרמה. הוא טען כי ישראל שוכנת אמנם דרומה מרוב אזורי גידול הגפן הידועים באיכותם בחצי כדור הארץ הצפוני, אך הגובה יפצה על מידות החום הגבוהות השוררות ברוב אזורי הארץ הנמוכים. לימים יספר ויקטור שונפלד על אותו כלל אצבע הגורס שככל שעולים בגובה במטר אחד הרי זה כאילו נודדים צפונה בקילומטר אחד. לפי זה יוצא, שמשרע הכרמים בגולן, שגובהם בין
בשנת 1976 הוחל בנטיעת גפנים ברמת הגולן. עד תחילת שנות השמונים התקבלו היבולים הראשונים, אך היישובים בעלי הכרמים לא התלהבו מהרעיון לשלוח את הענבים המשובחים שלהם במסע ארוך אל היקבים הקיימים במרכז הארץ, שם הם צפויים להתערבב עם פרי נחות באיכותו. "אחרי הכל", חשבו אותם כורמים, "אם הענבים של רמת הגולן טובים יותר מענבים אחרים, גם היין שיכינו מהם צריך להיות משובח יותר". על מנת להבטיח זאת, הם החליטו להקים בעצמם יקב וכך, כידוע, קמו יקבי רמת הגולן כשותפות בין היישובים אורטל, אלוני הבשן, אל-רום, רמת מגשימים, גשור, יונתן, עין זיוון ורמות נפתלי. לעזרת היקב חדש הובאו מומחים מקליפורניה ביניהם ויקטור שונפלד, המשמש מאז 1992 כיינן הראשי של היקב. מיום הקמתם ועד היום מתקיים ביקבי רמת הגולן תהליך למידה בלתי פוסק. כדי לפצות על היעדר מסורת של מאות שנים, כנהוג בעולם הישן, גויס כאן המדע לעזרת מגדל היין. רשת של תחנות מטאורולוגיות שנפרשה בכרמים מודדת את הניואנסים של האקלים במיקומים שונים בתוך הגולן. כך מנסים ביקבי רמת הגולן להבין את השפעת האקלים על אופי הענבים ולהיעזר בנתונים אלו כדי להחליט מה לגדל והיכן. מודדים טמפרטורה, לחות יחסית, גשם, מהירות וכיוון רוח, קרינת שמש, טמפרטורת הקרקע, לחות הקרקע, לחות העלה ועוד. לכל נתון יש חשיבות. המדידה מתבצעת בכל שניה והנתונים מועברים כל עשר דקות ברשת סלולארית למחשב של היקב.
בין אירועי ירדן וינטאג' 2007 בלטו בייחודם הסיורים בכרמים הצפוניים של יקבי רמת הגולן. למשתתפים בסיורים אלו ניתנה הזדמנות נדירה לחוות מגע בלתי אמצעי עם הכרמים. את הקבוצות המסיירות ליוותה נועה מהמחלקה החקלאית של יקבי רמת הגולן. הצטרפתי לאחד מהסיורים האלו ובדרכנו, באוטובוס, אל הכרמים סיפרה נועה על התכונות הטרואריות של כרמי רמת הגולן. בדבריה התייחסה לשני נושאים עיקריים: הקרקע והאקלים. מסתבר שהקרקע של רמת הגולן, על אף היותה בזלתית בכל שטח הרמה, שונה באופן מהותי בין דרום הרמה לצפונה. בעוד שבדרום הרמה עברה הקרקע בלייה והתפוררות והפכה לאדמה של ממש, בצפון הרמה הקרקע רוויה בסלעים ואבני טוף נקבוביות. "המשמעות היא", מסבירה נועה, "שהקרקע בצפון רמת הגולן אינה מחזיקה מים וכך אנו יכולים לשלוט בהשקיה לפי הצרכים של הגפן – יותר מים בתקופת הגידול והצמיחה ופחות מים בתקופת ההבשלה". יתרון הגובה בא לידי ביטוי בעיקר בטמפרטורה. "הכרמים שלנו נמצאים בגבהים שונים", מסבירה נועה, "הכרמים בקיבוץ גשור נטועים בגובה בעוד האוטובוס חולף לידי כרם קדמת צבי, שם נטועים בגובה סך כל שטחי הכרמים של יקבי רמת הגולן הוא כעת כ- 6,500 דונם שמהם כ- 5,800 דונם מניבים פרי ראוי להכנת יין. בכרמים אלו יש 23 זני ענבים שמתוכם 9 לבנים. יש זנים שיש מהם כמה קלונים המניבים פרי בעל אופי שונה זה מזה מה שמאפשר עם הגיענו לכרם אביטל עלינו על גבעה קטנה וערכנו תצפית על הסביבה. כרם אביטל הוא בן 175 דונם ונטועים בו שני זנים: מרלו וסירה. ביקבי רמת הגולן שמו לב שהכרם הזה במיוחד מניב פרי מאוד איכותי בכל שנה, כמעט בלי מאמץ מיוחד. "כנראה בגלל הקרקע", אומרת נועה, ומוסיפה: "אם תביטו מסביב תשימו לב שגם בעין בלתי מקצועית ניתן להבחין שהכרם מאוד אחיד וזה בא לידי ביטוי בעיקר בכך שהנוף (צמרות הגפנים) נמצא באותו גובה. בנוסף אנו מכוונים את כמות היבול באמצעים שונים כך שלא נקבל יותר מטונה אחת של פרי לדונם. הכוונת כמות היבול נעשית כבר לאחר הבציר כאשר הגפן משילה מעליה את כל העלים. בזמירה מחליט הכורם כמה עיניים להשאיר ובכך הוא שולט במספק השריגים, הענפים ובכמות העתידית של האשכולות. השאיפה היא שהגפן תהיה במצב אופטימלי כל הזמן". כיוף מיוחד היה הסיור הרכוב על טרקטורונים בין ח ובכן, גידול יין בימינו הוא כבר לא עניין רומנטי כבעבר, בעיקר בעולם החדש. הטכניקות של גידול יין הם מדע לכל דבר ועניין. יותר ויותר מסתמכים, כבכל מדע, על תוצאות של תצפיות וניסויים. על סמך אלו מפותחת טכנולוגיה חדשנית שמטרתה לאפשר ניצול מיטבי של הטרואר המקומי. ביקבי רמת הגולן מנצלים זאת היטב ועובדה היא שיינות היקב עומדים בשורה הראשונה של היינות הישראליים האיכותיים. את מקומה החסר של הרומנטיקה ממלאים באירועים מהסוג של ירדן וינטאג'... ספטמבר 2007. |
.jpg)
לייננים לתמרן עם הטעמים והתכונות של היין בעת הכנת הבלנדים. הכרמים מחולקים לחלקות שהגדולה שבהם היא בגודל של 20 דונם והקטנה בת 5 דונם. "יש כ- 265 חלקות כאלו", מספרת נועה ומוסיפה: "כל זה נובע מהרצון לשמור על אחידות מכסימלית בכל חלקה. אם במהלך הבציר אנחנו מגלים שבחלקה מסוימת יש שונות אנו מחלקים אותה לחלקות משנה ומתייחסים לכל תת חלקה בנפרד. המשמעות היא הפרדת היין המופק מכל חלקה ותת חלקה במיכלים נפרדים על מנת לבודד או לשלב את תכונות היינות בהמשך".
לקות הכרם והירידה ללוע הר אביטל. לוע הר אביטל הוא לוע כבוי של הר געש ששוליו קרסו והוא מלא באדמת סחף פורייה. במשך שנים גידלו שם מושבי הגולן נשירים כגון תפוחים ואגסים ולפני כמה שנים נעקרו מטעי הנשירים ובמקומם ניטעו במקום כרמים. המבנה הטופוגרפי בסביבה יוצר מצב שבמשך הלילה מתמלא הלוע בטל והקרירות נמשכת עוד שעות רבות עד אחרי הזריחה. מסיבה זו בחרו ביקבי רמת הגולן לטעת במקום זנים אוהבי קור כמו פינו נואר וריזלינג. עם שובנו מהלוע לגמנו להנאתנו ריזלינג חצי יבש צונן ומרענן שהופק מענבי הריזלינג שבהם צפינו זה עתה במהלך הסיור בלוע.