קטגוריות:
| >> טעימות יין » לתת ביטוי אמיתי לפרי | |
מאת: ישראל פרקר הזדמנות הייתה לי לבקר שוב ביקב פלם החדש הנמצא סמוך לצומת אשתאול שבהרי ירושלים. שלושה יינות חדשים יוצאים בקרוב ממרתף יקב פלם למדפי חנויות היין המובחרות ולמקררי חובבי היין. את היינות יכולתי לטעום בזכות "פסטיבל רידל" שנערך לאחרונה בארץ באמצעות טעימה השוואתית בכוסות שונים. הטעימה נערכה בניצוחו של נציגה החדש של יצרנית הכוסות רידל בארץ, סטפאן ואטפיין, שסייר ביקבי ישראל בליווי "אני שגריר רידל בישראל." אמר לי סטפאן גבה הקומה, האחראי על ההדרכה והעברת הידע על מוצרי חברת רידל במערב אירופה ובמזרח התיכון. יצרן כוסות הזכוכית רידל הוא, כידוע, הטוען היחידי בענף שצורת הכוס בה לוגמים את היינות היא הגורם החשוב בהשפעה על ארומת וטעם היינות הנלגמים. האם זהו טריק מסחרי או אמת? לאחר מספר טעימות השוואתיות של אותו יין בכוסות שונים הגעתי למסקנה שיש אמת בטענה. טעימת יינות פלם חידדה את מסקנתי. לרידל עשרות סוגי כוסות המתאימות לזן הענבים הנלגם אך סטפאן הרגיע אותי כשאמרתי לו שאין לי מספיק מקום בארון לכל כך הרבה כוסות. "יש מספר כוסות עיקריות וחשובות ומספיק 5 כוסות שונים שבעזרתם אפשר לטעום את כל סוגי היינות, ואף ליהנות מהם." ועוד הוסיף: "אנחנו לא קוסמים, אך מנצלים את הכוסות. אפשר להוציא מאות דולרים על קניית ין אך אם לא שותים אותו בכוס הנכונה ל היין הראשון שטעמנו היה שרדונה-סוביניון בלאן 2005. פעם ראשונה עשו ב "אנחנו מעוניינים ליצור משהו שיתן ביטוי לפרי." מסביר גולן. " המקור לשימוש בחביות עץ בייצור השרדונה הוא בצפון צרפת, בבורגונדי, שם חמיצות גדולה לענבים. מכסים ומרככים אותה בעזרת החבית. בארץ החמיצות של תמיסת מיץ הענבים נמוכה וצריך להשתדל להבליט אותה, לדעתי. אנחנו נמצאים באקלים חם ולא ברור למה אימצנו את השיטה שהגיעה מאקלים קר." גולן ממשיך בשיעור הקטן במלאכת ייצור התסיסה המלולקטית הופכת את החומצה המאלית לחומצה לאקטית, מרככת את החומצה ויוצרת טעם חמאתי שאינו טעם הפרי המקורי. כאן, בארץ, אנחנו חייבים לשמור על רעננות החומצה. כשיושבים בנמל יפו עם צלחת ברבוניות צריכים לשתות יין עם קריספיות וריחות נעימים, רעננים, ועם חומצה שתשטוף היין המוזהב נמזג לכוסית רידל ראשונה, שופע ריחות פרחוניים. מסובבים בכוס, מריחים שוב ושוב ומעבירים לכוס השנייה, זאת עם המבנה השונה. הארומות קטנו, הריחות כמעט ונעלמו. השרדונה – סוביניון בלאן, זה המריח כל כך טוב מצא מקומו לבסוף בכוס הג'וקר. הכוס העבה, הפשוטה, הנמצאת ברוב אולמות השמחות וגם בחלק מאירועי טעימת היינות בחנויות (לצערי) הרגה את היין לגמרי. הוא היה מימי חסר ריח ובעל מעט טעם שרדוני אופייני, כך הוא היה המוזהב. מסקנה (כמה שרידל יאהב זאת ) – רק עם הכוס הנכונה אפשר ליהנות באמת ממה שהגפן רוצה לתת. יין הסירה של פלם ( זה האדום, שנמזג לכוסות בשלב הבא) הוא בלנד המורכב מ80% ענבי סירה ו20% קברנה סוביניון. "אנחנו רוצים לתת ליין כיוון והדגשים אירופאים ופחות אוסטרלים." מסביר גולן. שוב תרגיל שלושת הכוסות שהתוצאות כנ"ל (ראו למעלה). במקרה זה ראינו תופעה נוספת. בכוס המתאימה, הנכונה, ליין היה גם ברק חזק יותר וצבע יותר סגול כהה וחזק נוסף לטעם התות שדה המעניין. חברה, רוצים ליהנות מיין סירה (ולא רק ממנו) הקפידו לדרוש במסעדות שיחליפו לכם במהירות את כוס הג'וקר. לא נעים , לפעמים, אבל משתלם. יין הדגל של יקב פלם (לא לשכוח- המבנה החדש המיוחד משמאל לצומת אשתאול שבהרי ירוש היין שנמזג לכוס המתאימה שינה ריחותיו תוך מספר דקות מהמזיגה והפרי הבשל כאילו התחיל לצאת ממנה לאט לאט. צבעו כהה, יין סמיך וארומתי שמשאיר הרבה טעם שיורי בפה. ומה צריך יותר? ביקשתי לסיום לשמוע מגולן פלם מהו האני מאמין שלו. "לדעתי צריכים ליישם מודלים לגידול ענבים ולייצור יין למה שמתאים לארץ. מה שמתאים לבורדו הצרפתית וטוסקנה האיטלקית לא מתאים לארץ. מזג האוויר והתנאים שם לא זהים למה שקורה אצלנו. יש לחפש מה הכי נכון לעשות בארץ. ייקח הרבה זמן להוציא מכאן את היין הכי טוב בעולם, אך יש לשבת בשקט, ללמוד ולנסות להגיע לטוב ביותר בחלקת הקרקע שלך ולא לחקות את האירופאים. זה האני מאמין הצנוע שלי." – גולן פלם יקב פלם. לחיים, לחיי היין הישראלי. מרץ 2006 |
משפחת
לים, ממש לרגלי היער) הוא הקברנה סוביניון רזרב 2003.