אבי הלוי

סיפורו של ה- 'בלאן דה נואר' של יקב ססלוב מתחיל לפני שנים לא מעטות. ברי ססלוב, שסייר בבורדו, שמע שביקב שאטו פרירה לישין, שבאזור מרגו, מייצרים יין לבן מענבי קברנה סוביניון. הוא הגיע ליקב, ביקש לטעום או לקנות את היין אך לשווא. טעימות לא היו, ולרכוש את היין אי אפשר היה, כי רשימת הממתינים ליין המיוחד הזה הייתה ארוכה ארוכה. סקרנותו של ברי לא נתנה לו מנוח. שנים חלפו, וכאשר יקב ססלוב החל להתבסס הרשה לעצמו ברי להקצות כמות של ענבי קברנה סוביניון ולנסות להפיק, בפעם הראשונה, בעצמו את היין שכה חפץ בו. ה- 'בלאן דה נואר' הראשון שייצר ברי היה בבציר 1998 ולאחריו עוד אחד בבציר 1999.

קהל חובבי ומבקרי היין בארץ לא היה אז בשל לניסוי הזה. אמרו שזה גימיק, אמרו שזה לא יין רציני וברי, קשוב לקולות אלו, גנז את תכניותיו לייצר 'בלאן דה נואר' על בסיס קבוע. חלפו חמש שנים נוספות וברי חזר לסורו... בבציר 2004 הוא לקח שלושה טון ענבי קברנה סוביניון  ועשה שוב את ה- 'בלאן דה נואר'. "כמעט היה לי מרד עובדים", מספר ברי. "כל תהליך הייצור של היין חייב עבודה ידנית זהירה ומדויקת. הבציר והובלת האשכולות נעשו בזהירות רבה כדי שלא לפצוע את הפרי וכך להימנע, עד כמה שניתן, מחדירת הצבע והתכונות של הקליפות". גם הסחיטה ביקב נעשתה באופן שונה מהמקובל: "אחד העובדים נכנס לתוך המכבש וסדר את האשכולות השלמים שכבה אחר שכבה. אחר כך הוא נתלה מבחוץ והמשיך בסידור האשכולות עד למילוי כל המכונה".

שבע שניות של סחיטה בלחץ 0.6 בר הפיקו כ- 500 ליטרים של מיץ בצבע אפרסק. "הענבים נבצרו באוקטובר וקליפות הפרי היו עשירות מאוד בצבע", מספר ברי. "לא רציתי את הצבע הזה", הוא אומר, "רציתי יין לבן אבל זה מה שיצא. התירוש תסס בתסיסה איטית וקרה (8 מעלות) במשך שלושה וחצי חודשים. הוא לא בא במגע עם קליפות הענבים, לא עבר תסיסה מאלו-לאקטית ולא שהה בחביות עץ. אם תשאלו מה יהיה עם היין הזה בעתיד, אני יכול לספר שלפני חצי שנה פתחתי את הבקבוק האחרון שהיה לי מבציר 1998 והוא היה מצוין. יש לי עוד כמה בקבוקים מבציר 1999 והיין שבהם מצוין גם הוא".

ה- 'בלאן דה נואר 2004' הוא יין בצבע נחושת בהירה, צלול ויפה. באף שפע של פרי, מין קוקטייל של כל סוגי הפירות: אפרסקים, משמש, תות שדה ואפילו לי'צ'י. השד יודע מאיפה זה בא. כמות האלכוהול שביין מדהימה, 14.7 אחוז (!). זהירות, אחרי כמה לגימות עולים על מצב רוח ונעשים עליזים... הפה ממשיך את האף וחשים את טעמי אותם פירות שהוזכרו קודם לכן. יש גם תחושה של מתיקות ("מתיקות מדומה", מסביר ברי, "בגלל תכולת האלכוהול והגליצרין הגבוהים). ברי ממליץ לשתות את היין בטמפרטורה של 4 עד 6 מעלות. לסיכום: היין טעים, מפתיע, ומתאים מאוד לקיץ הישראלי.

השקת ה- 'בלאן דה נואר' 2004 התקיימה במסעדת אורקה שבתל אביב. ברי, שמרבה לדבר על התאמה בין יין לאוכל, ביקש מהשף המוכשר של אורקה, ערן שרויטמן, להכין מנות שיתאימו ליין. אהבתי במיוחד את הקרוסטיני עם ממרח הכמהין, את הקרפצ'יו קוקי סאן ז'אק עם פצפוצי הפיסטוק ושמן הכמהין ואת גריל הקאלאמרי על ענף רוזמרין עם תפוח אדמה מדורה. כולם השתלבו היטב עם היין המיוחד הזה.

"למה עשיתי את היין הזה?" שואל-אומר ברי ססלוב, "כי אני חושב שליין כזה יש ערך לימודי. זהו יין שעשוי מקברנה סוביניון וצריך להתייחס אליו בהתאם. יש לו מאפיינים רבים של קברנה סוביניון שהוא זן עשיר ומורכב. כאשר אתם לוגמים את היין הזה, אל תחשבו על יין לבן, תחשבו על יין אדום, תחשבו על קברנה סוביניון".

אוגוסט 2005.