פרסים חשובים ליינות הישראלים

 כ"יצרן  היין הישראלי הטוב ביותר" הוכתר יקב ברקן.

בקטגורית "היין הישראלי הכשר הטוב ביותר" זכה סגל סינגל קברנה סוביניון 2004 של יקבי ברקן.

בקטגורית "יקב הבוטיק הישראלי הטוב ביותר" זכה יקב ויתקין.

כיקב "הבוטיק הקטן הישראלי הטוב ביותר" נבחר יקב אלונה.

ליקר "גרנד סברה" של יקבי כרמל (ליקר ברנדי תפוזים) זכה בתואר הספיריט הישראלי הטוב ביותר.

בתחרות נבחנו היינות גם על פי קטגוריית מחיר המכירה שלהם, משמע שהמדליה משקפת את העובדה שהיין הזוכה "נותן את התמורה הטובה ביותר עבור מחירו" - בקטגוריית "היין האיכותי ביותר בסכום של 18-24.99 דולרים" זכה יקב ויתקין, עם היין ויתקין פטיט סירה 2004; בקטגוריית "היין האיכותי ביותר בסכום של 12-17.99 דולרים" זכה יקב ברקן, עם היין סגל סינגל קברנה סוביניון 2004.

בפרס "האלוף הבינלאומי" זכה שמפיין מצרפת, שנת 1997 - Champagne Nicolas Feuillate Palmes D'or Brut Millesime 

521 יינות שעמדו בקריטריוני התחרות השתתפו בה -50.9% מחו"ל ו49.1% מישראל. 69 יקבים מישראל, גדולים, בינוניים וקטנים, שלחו יינותיהם לתחרות.

156 מדליות – חולקו בתחרות ומתוכן 73 מדליות ליינות ישראל.(46.7% )

13 מדליות זהב כפול. 2 לישראל. 93-100  נקודות (15.3% )

63 מדליות זהב. 30 לישראל. 88 - 92.99 נקודות (47.6% )

80 מדליות כסף. 41 לישראל. 85 - 87.99 נקודות  (51.2% )

רשימת השופטים ב TerraVino 07

521 יינות בטרה וינו 2007

נידמה לי שמעולם לא היו באולם האירועים התחתון של מלון ישרוטל - המלך שלמה, באילת, כל כך הרבה יינות משובחים מרחבי העולם בבת אחת, במספר מקררי יין. אני בטוח גם שמעולם לא ישבו במקום יחד חמש ועדות שבראש כל אחת יושב מומחה בעל שם עולמי. בשבוע הראשון של נובמבר 2007 זה קרה ואני הייתי עד לכך.  שהיתי במקום יומיים, שעות רבות, והסתובבתי בין הטועמים שטעמו את היינות. השקט שהיה במקום בעת הטעימה, הפיקוח ההדוק על הטועמים ועל הנמצאים המעטים שהורשו להשאר במקום מחוץ לשופטים, העידו על רצינות האירוע.

הוועדות שהיו באולם הם השופטים, כ30 במספר, והיינות הם 521 היינות שהגיעו לתחרות טרה וינו 2007 מהארץ ומהעולם ועמדו בקרטריונים המאשרים להם להיות מועמדים למדליות. יושב ראש כל וועדה ישב לפני השולחן הראשון בטור שולחנות הטועמים שבוועדתו כשפניו מופנים לוועדה שעליה הוא אחראי.

כל בקבוק הגיע לטעימה מכוסה בנילון שחור ממוספר, דרך שולחן הנשיאות. שם מבוצעת הבדיקה שהבקבוק הנכון מגיע לוועדה הנכונה. משם, המוזג מגיע לשולחן ראש הוועדה ומוזג לכוסיתו את היין הראשון כדי שיבדוק אם אכן ראוי הוא לטעימה- קרי יין שפיט. אחראי חדר איכסון ופתיחת הבקבוקים היה צפריר טל. לי לא הורה להכנס לחדר ה"סודי" הזה.

אחד מראשי הוועדות הוא דר' פדריקו קוסטילוצ'י, מנכ"ל הOIV , איגוד היין העולמי.

 צמד האותיות OK שאמר ראש כל וועדה סימן למוזג הצעיר, לבוש השחורים, שהוא יכול למזוג את היין ה"מסתורי" חסר הזהות לחברי הוועדה. אלה טועמים ורושמים את חוות דעתם בנקודות. לחוות הדעת מספר סעיפים המשתנים בהתאם לסוג היין.  מה שחשוב הוא המספר המסכם שנותן כל טועם, שהוא בעצם הציון המשוקלל שנתן הטועם ליין.

אנשי הוועדה קיבלו נתונים מועטים בלבד על כל יין הנטעם: מספר הטעימה, שנת הבציר, קטגוריית המחיר ואיזה סגנון יין זה, לבן, אדום יבש, מבעבע וכד'.

הטפסים המלאים הועברו ע"ל ליטו ליו"ר הוועדה שסיכמם ובדק שאין טעויות וממנו הם הועברו ליו"ר הנשיאות. כל איש וועדה טעם בשלושת ימי התחרות כ100 יינות.

לפני כל מושב טעימה נערכת קליברציה (כיול) של אנשי הטעימה- השופטים. יין  שאינו חלק מהתחרות הוגש לכל השופטים הם טועמו אותו ונתנו לו ציונים. בבדיקתם רואים את הסטיות של כל טועם לגבי אותו יין. ראש כל וועדה התייחס לוועדה שלו. כך כל טועם יודע אם הוא נדבן או חסכן בנקודות ויכל להשתמש במידע זה כרצונו בהמשך. כל טועם קיבל את כל תוצאותיו למחרת כל יום טעימה ויכל להשוותם לאחרים ובכך ללמוד יחסית "איך הוא"... ציונים חריגים עם סטיה גדולה מוצאים מהתחרות.  הכל עובד ומתקתק על פי תקן בינלאומי.

בצוות הישראלי של השופטים נמצאים  יננים אנולוגים, סומליה, עו"ד מומחה ליין ועוד בצוות מחו"ל היו מומחים ליין ומעצבי דעת קהל בנושא יין בארצותיהם.

על כולם ועל התחרות כולה מפקחים שלושת אנשי ועדת הפיקוח שמונתה ע"י המועצה לגפן היין : פרופ' בן עמי ברבדו, פרופ' עמוס הדס ומר שלמה כהן, מנכ"ל מכון היין.

מצטער, ידידי, על המידע הטכני שהבאתי עד כה. חשוב לי להדגיש את המקצועיות של התחרות למענכם ולמענם של אלה המפקפקים בעריכתה בגלל סיבות הקשורות להם.

כדי לגלוש קצת מהרצינות שבנושא והצד הטכני השולט בו, עשיתי  הפוגה של שעה וחצי גם בעת כתיבת הדיווח הזה ויצאתי למופע WOW שנערך בתיאטרון ישרוטל הסמוך למלון המלך שלמה בו נערכת התחרות. רכשתי כרטיסים מראש, וטוב שכך, מפני שהאולם היה מלא לגמרי. הריקודים, הנגינה, מופעי הקרקס התלבושות והתפאורה היו כל כך מושלמים עבורי שהיו רגעים לא מעטים בהם לא יכולתי להאמין שעל הבמה מופיעים אנשים חיים. חלקם שבר מוסכמות וחוקים הנדסיים ופיסיקליים של הטבע (אותם למדתי באוניברסיטה). אני בעצם לא מבקר אמנות ואין לזה כל קשר ליין אבל חבריא, חובה לא להפסיד את WOW כשאתם באילת.  אם הזכרתי יין אז אני כן חייב לציין שבחדר האוכל של המלון ליד ברזי המשקאות הקלים נמצאים ברזי יקבי כרמל מהם ניתן למלא כוסות ללא הגבלה ביינות אדומים ולבנים. כמו שנאמר, היין זרם כאן כמים. על הרבה שולחנות צפיתי בכוסיות מלאות ביין אדום. להפתעתי לא ראיתי אפילו כוס אחת עם יין לבן... דווקא באילת החמה.

אסף  פז יינן מיקבי בנימינה היה בין השופטים. הוא סיפר לי על ההתיעצות של השופטים עם ראש הוועדה בנושאי הטעימה. מתברר שלעיתים אפילו כשראש הוועדה מאשר יין לטעימה יכולה להיות הסתייגות של חלק מהטועמים לטיב היין. אם יש פגם בבקבוק ניתן לבקש להחליפו.

 "יש כאן תותחים רציניים מהעולם" לא שכח אסף לציין. "היום טעמנו יינות יקרים וכבדים יחסית וראש הוועדה ייעץ לנו שבמקום ל"העניש"  את היין בגלל מורכבותו כדאי לתת לו להפתח מספר דקות בכוס לפני הטעימה.

עו"ד אורי גלבוע, שופט, זוכה פרס ירדן: "אין ספק שזו עליית מדרגה ברמת ארגון תחרויות בארץ. יש כאן צוות שופטים יוצאים מהכלל. אני רואה את איכותם בשיפוט ובפידבק שהם נותנים. רמת המיחשוב עלתה מאוד, כך שניתן לקבל בסופי יום ממוצעים ולראות איך אתה ביחס לפנל שלך ולדעת להגיע לאחידות בכלים השיפוטיים. התחרות היא מאוד קשה עבור הטועמים. משתדלים לא לבלוע כמעט, הטאנינים תופסים את הפה ובשלב מסויים מתחילים לחפש וזלין לשמן את הפה. חייבים לשמור על ריכוז כל הזמן. אסור לפגוע ביינות. יש אנשים שהקדישו כל חייהם לייצר יין מסויים ואם השיפוט שלך לא יהיה רציני אתה יכול לפגוע במישהו שעם שיפוט רציני אולי כן היה מגיע להשגים. לועסים לחם, שוטפים את הפה במים ושומרים על ריכוז !! "

איזו חשיבות יש לתחרות? שאלתי.

אורי: "חשיבות גדולה. השאיפה הגדולה של אנשי היין הישראלי היא להגיע לסטנדרטים והכרה בינלאומיים. אחד השלבים החשובים כדי לעשות את זה זה לראות מה אנשים אחרים עושים בעולם ולשפוט את היינות שלנו לצד שופטים בינלאומיים. חשוב להבין מה הם חושבים. שופט בינלאומי ברמה מסויימת מכוון את הצרכן ואת דעת הקהל. אם נאמץ סטנדרטים בינלאומיים לשיפוט נעזור לתעשייה הישראלית להגיע לסטנדרטים אלה. בכך נקדם את היינות הישראליים בעולם. כל הזמן מדברים כאן על יין. אין דקה שלא מזכירים יין. מנתחים יין. חושבים יין ובעיקר חושבים איך לקדם את תעשיית היין הישראלית."

פרופ' עמוס הדס מוועדת הפיקוח: חשיבות התחרות היא בקידום ענף היין בארץ. ע"י זה שמציגים יינות בפני צוות בינלאומי, סיכוייך להגיע לקהל רחב יותר, המתעניין בתחרויות ובתוצאות, הם גדולים יותר. התחרות ניראת מרשימה ועובדת ע"פ החוקים הבינלאומיים. הדעה הכללית של השופטים הזרים חיובית לגבי התחרות. רבים מהם מופתעים מרמת איכות היינות הישראלים שהם חושבים שטעמו. המפגשים החברתיים של השופטים הישראלים עם הזרים נותנים את התחושה הטובה של חברות על יין וגם רמה מקצועית נאותה. בסוף התחרות אנחנו חברי וועדת הפיקוח נגיש דו"ח מסכם למועצה לגפן היין"

משיקי ראוכברגר יינן יקב טפרברג, שופט, ביקשתי לשמוע אם הוא יכול לנחש בטעימה אלו יינות ישראלים ואילו זרים: ליינות שלנו יש אופי שניתן לחוש בו. אלה יינות העולם החדש. יינות זרים מ2002 צבעם כמעט לא משתנה דבר שקשה במדינה חמה כמו שלנו. אני מרגיש את השיפור האדיר של תעשיית היינות בארץ , כמובן שלא בכל יין ניתן ל"צלוף". הטעימה מאוד מעניינת ומעניין מאוד וחוויתי להפגש עם הטועמים מחו"ל . " שיקי סיים ואץ לשולן הטעימה לטעום את היין שנמזג לכוסו.

טעימת היינות הסתיימה והתוצאות הוזנו למחשב. התוצאות היו חסויות עד ליום רביעי בערב. בערב חגיגי בהשתתפות מאות אנשי ענף היין בארץ וחובבי יין פורסמו היינות הזוכים.

נובמבר 2007

 ריכוז היינות הישראלים הזוכים

 רשימת הזוכים במדליות

 תמונות מערב חלוקת המדליות

מה חושבים בפורום האתר על התחרות

  תמונות משלושת ימי טעימת היינות

 יינות כשרים שיזכו במדליות זהב יטעמו במטוס אל על בשחקים