רשמים משיחות עם טועמי היין הבינל"א שהשתתפו בתחרות   TERAVINO 2007 באילת.

מאת: פרופ' עמוס הדס.

לא כל יום מגיעים מומחי יין בין לאומיים למקומותינו. לפיכך, הייתה זו הזדמנות נדירה לשוחח עם טועמי היין שהשתתפו בתחרות טרה וינו באילת ולרשום את התרשמותם הכללית מיינות ישראל. לחלקם הייתה זו ההתרשמות הראשונה מיינות ישראל, התרשמות שהייתה בה משמעות. הסיבה היא שבעת שהייתם בארץ נחשפו ליינות ישראליים רבים בעת הארוחות, והביקורים ביקבים.

כללית ניתן לסכם את ההתרשמות של כל המרואיינים:

א. מממדיה הזעירים של ישראל בהשוואה לתהודה התקשורתית בחו"ל השווה או לעיתים אף עולה על זו של מעצמות עולמיות השולטות בשטחים נרחבים.

ב. יינות ישראל היוו הפתעה מרשימה ולטובה לכולם. כל אחד ציפה ליינות המאפיינים אזורי גדול חמים עד חמים מאד. היינות לדעתם טובים עד מעולים. את רשמי מהשיחות עמם סיכמתי בסעיפים הבאים.

א.      הסיורים ביקבים: האורחים הבין לאומיים ביקרו ביקב יתיר וביקב נאות סמדר. התרשמותם העמוקה נבעה ממידת המודעות של אנשי היקבים לתנאי גידול הענבים והתאמת פעילותם למציאות של אקלים קיצוני בכרמים. לדעתם יש להרעיף כבוד רב על אותם ייננים המעיזים לגדל ענבים, לחפש טכנולוגיות וממשקי כרם ולבסוף ליצור יינות מעולים בתנאי אקלים וקרקע כמעט בלתי אפשריים. לדעתם יש בארץ דור ייננים וכורמים מבטיח ביותר וללא ספק נכונו לנו הפתעות מרשימות מהם בעתיד.

ב.      הערותיהם לגבי התחרות באילת: מספר היינות שנשלחו לתחרות מצומצם אך סביר בשים לב להיות התחרות חדשה ברשימות התחרויות ולרמת הפרסום לה זכתה. היינות הישראליים היוו כמחצית היינות שנטעמו בתחרות ולדעתם יש לשאוף שחלקם של יינות מדינות אחרות יגדל בהרבה בתחרויות הבאות. כך תהפוך התחרות, המנוהלת במדינה בה כמויות היין המיוצרות קטנות אך שהשונות בהם גבוהה, לתחרות בין לאומית משמעותית. כדי להקנות יתר משקל וערך לתחרות יש לדעתם להפחית את מספר המדליות ולא להיצמד למספר המרבי המותר (% 30 מכלל היינות המוגשים לטעימה).

ג.       הטועמים מישראל: צוות הטועמים הישראליים היה מורכב מייננים, מלצרי יין מקומיים וחובבי יין ידועים. לדעתם יינני ישראל שהשתתפו היו ברובם צעירים שאינם מנוסים דיים לשמש כטועמים בין לאומיים. פגם שניתן יהיה לשפרו עם הזמן והעמקת ניסיון הטעימה שלהם. כך יתאימו יותר ויותר להיות טועמים בתחרויות. מלצרי היין וחובבי היין הידועים, גם הם צעירים וללא השכלה פורמאלית בטעימה כמקובל באירופה. מכאן שהיותם לומדים מעצמם (אוטודידקטיים) ניסיונם מוגבל יחסית והדבר התבטא בכך שציוניהם בטעימות היו "פחות יציבים" בהשוואה לאלו של השופטים הבין לאומיים. לדעתם חובה לייצור תשתית של טועמי יין מנוסים ובעלי השכלה בטעימה ושיתוף ייננים ותיקים כטועמים בתחרויות הבאות.

ד.   יינות ישראל: למבקרים הנכבדים היו הערות רבות על יינות ישראל אף שלדעתם הם יינות מטובים ועד מעולים. ככלל היינות כולם סובלים במידה זו או אחרת מהיותם יינות של מדינה חמה עד חמה מאד. לדעתם לטכנולוגיות ייצור היין, לגובה הכרמים, ממשק הכרמים ומפנה הכרמים יחסית לשמש, השפעה גדולה ביותר על השונות באיכות וייחודיות היינות השונים. לדעתם יהיה זה קשה ביותר להצביע על מי מהגורמים שנמנו, כגורם העיקרי או בעל ההשפעה העיקרית על איכות היינות. לדעתם המאפיין העיקרי של היינות היא הבשלת היתר וריבוי הכוהל (כובדם של היינות) הניתנים לזיהוי בעת הטעימה. הסיבה לדעתם היא הניסיון של הייננים להביע להבשלה פנולית במחיר ריבוי סוכר. הם ציינו כי ביינות ניתן להבחין ב"עודף" יישון (שהות ממושכת) בחביות חדשות כדי להעשיר את היינות בטעמי משנה, במטרה לחפות על מעוט בטעמי הפרי (בשל החום והבשלת היתר). לדעתם יש להיזהר בכך כיון שבכך מטשטשים את מאפייני הזנים ואת האלגנטיות שביינות. להערכתם גישה זו, של הייננים, נובעת מיכולות השיווק של הישראליים בעיקר בשווקי ארה"ב ומכאן נטיתם ליינות מעוצים בנוסח "העולם החדש". אחד מהמרואיינים העיר כי לדעתו טועמים מסוגו של רוברט פרקר ישבעו נחת מיינות ישראליים רבים (עד כמה צדק מוכיח פרסום פרטי טעימת יינות ישראליים על ידי רוברט פרקר ואנשי צוותו שאירע חודשיים לאחר הראיון).

      מאפיין נוסף לכך שיינות ישראל הם יינות אזור חם היא עובדת התחושה כי היינות בעת  ייצורם עברו טיפול של תוספות חומצה טרטרית, במיוחד היינות האדומים הנבצרים בהבשלת היתר. במקביל הצבע אינו זוהר, אף שלעיתים עוצמתו רבה ביותר. התופעה מסמלת בעיני רבים מהמרואיינים את העובדה כי באזורים חמים מבנה והרכב הפנולים בענבים שונה מאשר באזורים קרירים והשרייה ממושכת על הזגים אינה משפרת ביותר את יציבות הצבע המשתקפת בהיעדר זוהר. שהות ממושכת בחביות אלון אינה מייצבת את הצבע כפי שניתן היה לייצבו בעת התסיסה ובעזרת הטנינים שבענבים.

לסיכום, כמעט כל המרואיינים ציינו כי היינות הישראליים עשויים ביד אוהבת ונבונה תוך שימוש בטכנולוגיות מתאימות (חדשניות כנראה), אך אין בכך להסתיר מחיכם של טועמים מנוסים את עובדת היות חלקם שטוחים, מעוטי פרי, או עתירי כוהל. מן הראוי לדעתם להקדיש מאמצים רבים באיתור החלקות מהן ניתן להשיג יינות טובים יותר ולפיהם לנסות ולקדם את הנטיעות לכרמים טובים יותר. הראיונות היוו לכותב שורות אלה חוויה מרגשת ביותר ולצפייה מקרוב ביכולות ההבחנה של טועמים ותיקים ומנוסים.

ינואר 2008