מיירב שדות

בחברת הכרמים / הענבים / הסקוטים והטורקים (והמבין יבין), על מנת לדרבן את המוכרים בחנויות היין לקדם את היינות שלהם, מכנסים את כל העובדים אחת לכמה זמן, נותנים ארוחה לא רעה, כמה הרצאות ושיחות מוטיבציה ומספרים להם על היינות החדשים. אני יכולה לגלות, שאני, עבדתי בעבר בחנות יין כזאת, ומשם יש לי ספר טלפונים של סיפורים ואנקדוטות.
בפגישה האחרונה שבה השתתפתי נאמר ש''שוק'' היין נמצא ב-90 אחוז רוויה.
90 אחוז !
לא פלא שרק סתומים באים בחצי שנה האחרונה!
כל מי שהיה לו שכל וכסף קנה ארגז כבר מזמן !

כשאני אומרת סתומים אני מתכוונת לכאלו שכל תקווה לגביהם אבדה.
כאלו שלטובת האנושות עדיף שיקנו קונדום מבטון מזויין. (מין כפל משמעות.. שכזה)
כאלו שמוכיחים שנשואי קרובים אינם רעיון טוב.
 נעבור לדוגמאות.

לקוח ותיק וקמצן חולני
אני: שלום, מה שלומך?
לקוח: תודה, מה שלומך?
אני: מצוין! (שקרנית) מה אני יכולה לעשות בשבילך היום?
לקוח: יש לכם סט כוסות איכותי? (הוא בטח שותה זינפנדל סלקטד מלפני 6 שנים)
אני: כן, ב-59.90, מזכוכית איכותית. (מוציאה קרטון)
לקוח: יש זול יותר?
אני: (לא מופתעת, צפיתי את זה) לא, זה הכי זול, יש גם סט של רידל ב 599 ש"ח (מראה לו בכדי שיבהל)
לקוח: לא, זה מכוער.
אני: (איזה מכוער ואיזה נעליים ! קמצן בן של קמצן!)
לקוח: יש על זה אחריות?
אני: לא (נו, באמת!)
לקוח: תעשי לי מחיר?
אני: (גם את זה צפיתי) מצטערת, המחירים קבועים.
לקוח: אפשר לשלם בזיכוי?
אני: (את זה לא צפיתי...) כן, למה לא, זיכוי זה כסף.
לקוח: בכל זיכוי?
אני: למה אתה מתכוון?
לקוח: יש לי זיכוי של הסופר ליד.
אני: - נראה לך? ??
לקוח: כן, למה לא?
אני: נראה לך הגיוני שהסופר ליד יקבלו את הכסף ואנחנו ניתן לך את הסחורה?
לקוח: זה זיכוי עבור יין שקניתי שם.
אני: -
לקוח: מה? מה? ??
אני: (נושמת עמוק) אתה רוצה לקנות או לא?
לקוח: אני צריך לחשוב על זה, זה יקר.

בלונדינית (איך לא)...
לקוחה: שלום רציתי לראות בקבוק עם מלולקטי.
אני: ? ?? ? מהז''תומרת עם מלולקטי?
לקוחה: נו, כזה שיש לו מלולקטי.
אני: מלולקטי? ?? (מה הסתומה מנסה להגיד?)
לקוחה: כזה שרך כמו חמאה, עברתי לא מזמן קורס של ברי ססלוב, והוא דיבר על היין הזה.
אני: אהה... הבנתי. יש את זה וזה....(מוציאה זוג בקבוקי שרדונה ומניחה על השולחן. חושבת, לפי זה היא תחליט מה לקנות??)
לקוחה: למה זה לא קר? (ממששת את שני הבקבוקים)
אני: זה מתצוגה, זה לא עבר קירור. תקררי בבית.
לקוחה: אז זה לא קר?
אני: נכון.
לקוחה: אהה. את לא הבנת, אני רוצה מלולקטי קר.
אני: (מהרהרת בשכר העלוב שאני מקבלת בשביל כזו עבודה) זו רק דוגמא, אם תחליטי לקנות אני אמכור לך יין מלולקטי קר, ותוכלי לאסוף אותו מחר.
לקוחה: והוא יהיה קר?
אני: (מחזיקה את עצמי בכוח לא לדפוק את הראש בקיר) ודאי !
לקוחה: עלי לא יעבדו !
אני: - (איפה הקיר, איפה ?!)
לקוחה: שיהיה ברור, אני לא סתומה
אני: (מחליטה לבקש העלאה, מחר !) אל תדאגי, מיד ראיתי שאת בחורה פקחית.... (בטח קיבלה ציון דו-ספרתי בפסיכומטרי...)
לקוחה: אפשר לראות אחד כזה ישראלי? (מצביעה על אחד מהם)
אני: כן, לי יש אחד מלולקטי כזה קר בבית, אני ממליצה עליו בחום. (מצביעה על שרדונה של ירדן)
לקוחה: איזה הצטברות מקרים !
אני: (כן, שאני עובדת כשאת מגיעה...)
לקוחה: הוא לא צהוב מדי?
אני: זה רק לפני קירור, אחר כך הוא מתבהר.
לקוחה: טוב אז אני מגיעה מחר.
אני: ביי