קטגוריות:
| >> תערוכות וירידי יין » מיומנו של מבקר בתערוכה- היום הראשון | |
אבי הלוי מרגע שהתפרסמה הידיעה על תערוכת יינות ישראל בבית הסקוטי התחלתי לתכנן איך 'תוקפים' את התערוכה באופן מהנה וממצה. לאחר התלבטות קצרה הגעתי לשתי החלטות. האחת, הגיונית ביותר: אי אפשר וגם לא מוכרחים לבקר בכל עמדות הטעימה ולטעום את כל היינות. השנייה, פחות הגיונית אולי, לחלק את הביקור ליומיים ולטעום בכל זאת כמה שיותר יינות, ביום הראשון יינות לבנים וביום השני יינות אדומים. כך נעשה, ולפניכם לקט רשמים מהיום הראשון: ביקב פלם – פגשתי את גלעד פלם שמזג לי יין לבן חדש ומעניין. היה זה בלנד שרדונה –סוביניון בלאן (2004), 70% ו- 30% בהתאמה. יין מעניין בעל מרירות קלה המזכירה קמפרי. צבעו צהוב חלש, יש לו חמיצות טובה והוא 'נטול עץ' לחלוטין. יקב דלתון – אלכס הרוני וצוותו הגיעו עם שני חידושים: יין רוזה והסוביניון בלאן רזרבד 2004. הרוזה הוא בעל צבע אדום בהיר המזכיר מים עם פטל והוא הוכן מכמה וכמה זנים: ק.ס, מרלו, שיראז, זינפנדל וברברה והיה במגע קצר מאד עם הקליפות. התסיסה נעצרה לפני שכל הסוכר נהפך לאלכוהול, היין לא שהה בעץ כלל והוא נעים מאוד לשתיה. הסוביניון בלאן 2004 שונה מאוד מה- 2001 האגדי אבל הוא יזכה כנראה למוניטין מיוחד. הוא יבש לחלוטין, פריך ובעל חמיצות מעניינת. לדעת אנשי דלתון, הקהל הישראלי בשל לקבל סוביניון בלאן יבש, ללא מתיקות. ימים יגידו. במתחם של יקב רקאנטי טעמתי את השרדונה רזרבד 2003. יין זה, המשווק כבר כמעט שנה הוא בעל צבע צהוב בהיר ויש לו חמיצות נעימה ולא יותר מדי עץ. מקור הענבים: מנרה + כרם בן זמרה. תשבי – גולן החביב מזג לכוסי את השרדונה ס.ר. 2004 שהוכן מענבים שהגיעו מכרמי גוש עציון הנמצאים בגובה במתחם של יקבי בנימינה קדמה את פני בחיוכה המתוק תמנע שטרית והציעה לי שלושה יינות לבנים: בנימינה ס.ר. ויונייה 2003, סוביניון בלאן ס.ר. 2003 ו- שרדונה ס.ר. 2003. נחשו את מי אהבתי מכל? הויונייה. בכל פעם אני נהנה ממנו מחדש. חגיגה של טעמים שהלימון שולט בהם. במתחם של יקבי רמת הגולן שלטה ביד רמה אך בחן רב דבי שוהם. שלושה יינות לבנים טעמתי שם: גמלא ריזלינג 2004, גמלא סוביניון בלאן 2004, ושרדונה אודם 2002. ללבנים של גמלא לא הצלחתי להתחבר, אם כי אני מניח שקהל אוהבי היינות החצי יבשים ימצא שם את מבוקשו. השרדונה אודם זה כבר משהו אחר. תערובת מקסימה של מינרלים ועץ, הכל במידה הנכונה. יקב הרי גליל יוצג על ידי המנכלי"ת רונית, גבי סדן היינן ואתם שוקי ושרית אנשי השיווק. ביליתי שם שעה ארוכה תוך שאני טועם שלושה לבנים מענייניים: הרי גליל סוביניון בלאן 2003, הרי גליל רוזה 2004, ו- הרי גליל שרדונה גליל עליון 2003. אתמקד ברוזה: יין בעל צבע מפתיע. אם על הרוזה של דלתון אמרתי צבע של מים עם פטל, הרי שכאן יש לנו מים עם דובדבנים. היין יבש לגמרי ויש לו טעמים ואופי של יין לבן יבש. הוא הוכן בעיקר מסן ג'ובזה (92%) בתוספת זנים אחרים. היין יצא בקרוב לשוק ואני סקרן לדעת כיצד יתקבל. ביקבי כרמל אירח לי לחברה עמוס רביד, מנהל ההדרכה של היקב. שני יינות לבנים מצוינים טעמתי אתו: סוביניון בלאן רמת ערד 2004. יופי של סוביניון בלאן. יש בו מדה נאה של מתיקות וחמיצות, והוא מאוד מרענן ונעים לחך. יין נוסף, חדש שטעמתי בכרמל הוא ה- שרדונה מהסדרה האזורית. יין שהוכן מענבי שני כרמים: תבור וקאיומי (ליד מירון). זהו שרדונה עדין עם מעט מאוד עץ ובעל סיומת נעימה בכך. איתי להט מיקבי ברקן הפציץ אותי עם כמה יינות לבנים שהבולט ביניהם היה ה- שרדונה נגב. זהו יין שהוכן מענבים שהגיעו ממצפה רמון, יין פירותי מאוד, נטול עץ לחלוטין וכששאלתי את איתי האם אני טועם שאבלי, ענה: "אתה אמרת". ואכן , זהו השרדונה המינרלי והמרענן ביותר שפגשתי בטעימה. בחשש ובהסתייגות נכנסתי למתחם של יקבי אפרת |
והנה הפתעה. החברה הדתיים האלה עושים יינות טובים!. שיקי היינן אירח אותי לשעה קלה ואתו טעמתי שלושה יינות: טפרברג שרדונה רזרבד2003, שנין בלאן רזרב 2003 ושרדונה 'ישראלי' 2004. את הענבים קונים יקבי אפרת מדיר ראפאת. השרדונה כהה יחסית וזו תוצאת הבטונאז', כך טוען שיקי. כמו כן מתאפיין השרדונה הזה בגוף ו- 'שמנוניות'. משהו מיוחד ושונה הוא השנין בלאן. זן זה שבדרך כלל שימש לעירוב עם זנים לבנים אחרים זוכה כאן לעדנה. הענבים מגיעים מכרם בקדרון ועל פי הוראת היינן שיקי היבול צומצם ל- 