קטגוריות:
| >> הכל מכל » ממריאים לגבהים חדשים | |
פורסם ב- Harpers Wines & Spirits מאת: תרגום: לא מעט כתבות מתפרסמות על היין הישראלי ברחבי העולם. אנו, המקומיים, מכירים אמנם את עיקרי הדברים, אך תמיד מעניין להציץ בכתבות אלו ולראות איך זה נקרא ואיך זה נראה בעיניים המביטות אלינו מבחוץ. הפעם לפניכם כתבה שהתפרסמה במגזין הבריטי החשוב Harpers Wines & Spirits. ה- Harpers הוא מגזין מקצועי המופץ בבריטניה בקרב אנשי ענף היין והמשקאות בלבד. את הכתבה הזמינה הנהלת המגזין אצל מיודענו אדם מונטיפיורי, מנהל המחלקה המקצועית ביקבי כרמל, איש יין ותיק יליד אנגליה אשר מכיר היטב הן את ענף היין בישראל והן את שוק המשקאות הבריטי. "זוהי הפעם הראשונה ש- Harpers מפרסם כתבה על יינות ישראל", אמר לי אדם מונטיפיורי. ראוי לציין שלמרות שהכותב מועסק על ידי יקבי כרמל, הכתבה מאוד מאוזנת. תשפטו בעצמכם: היסטוריה ישראל היא אמנם יצרנית יין בסגנון 'עולם חדש' אך היא נמצאת באחד מאזורי היין העתיקים ביותר בעולם. בארץ זו, שאינה גדולה מויילס (ויילס היא אחת מארבע הארצות המרכיבות את הממלכה הבריטית המאוחדת ושטחה 20,700 קמ"ר – א.ה.), משתלבים עולם חדש, עולם ישן ועולם עתיק בעשיית יין. עם זאת, ישראל היא אחת מיצרניות היין הקטנות בעולם - בשנת 2005 נבצרו בה רק 45 אלף טון ענבי יין. ישראל, ששורשיה נטועים הרחק בתקופת התנ"ך, היא בוודאי יצרנית היין הוותיקה ביותר בעולם. ייצור יין בישראל העתיקה החל לפחות 2000 שנה לפני שהיוונים והרומאים הביאו את גפן היין לאירופה. מי שחידש את תעשיית היין הישראלי בעת החדשה הוא הברון אדמונד דה רוטשילד, אותו רוטשילד שבבעלותו שאטו לאפיט. רוטשילד הקים בישראל את יקבי כרמל בשנת 1882. הוא בנה בה שני מתקנים גדולים עם מרתפים בעומק האדמה, האחד בראשון לציון שליד תל אביב, והשני בזכרון יעקב שמדרום לחיפה. שני אלו מהווים עד היום שניים מהיקבים הגדולים ביותר בישראל. יקבי כרמל, שהקימו סניף בלונדון עוד בשנת 1898, שולטים כיום ב- 40% משוק היין בישראל. בשנים האחרונות קורה משהו בישראל שניתן להגדירו כ- 'קדחת היין'. שטח הכרמים הנטועים בזני איכות הוכפל והגיע לכ- 4,000 הקטר ( 40 קמ"ר - א.ה.), והוקמו למעלה מ- 150 יקבים, רובם יקבי בוטיק שקמו בעשר השנים האחרונות. למרות שחידוש תעשיית היין בישראל בוצע באמצעות ידע וניסיון צרפתי, מהפכת האיכות בתעשייה זו החלה דווקא עם הקמת יקבי רמת הגולן בשנת 1983. יקבי רמת הגולן הביאו לישראל ניסיון וידע מקליפורניה והוכיחו לעולם כולו, וחשוב מזה - לישראלים עצמם, שניתן לייצר בישראל יינות העומדים ברמת איכות עולמית. הייננים של יקבי רמת הגולן היו בוגרי אוניברסיטת דייויס שבקליפורניה והיינות של היקב, בעיקר מסדרת ירדן, החלו למשוך תשומת לב. הראשון שהבחין בכך היה פטר הולגרטן (יועץ יין בין לאומי שייצג את יקבי רמת הגולן בבריטניה במשך כ- 20 שנה – א.ה.), שכתב כך: "המסירות שלהם ליצירת יינות איכותיים לא רק ששינתה את פני צריכת היין בישראל, אלא היוותה גם דוגמא ליקבים אחרים". בסוף שנות התשעים חלה 'התפוצצות אוכלוסין' מבחינת מספר היקבים הקטנים החדשים שנפתחו. כמה מהם הגזימו באופן בוטה בקביעת מחירי היינות שלהם אבל היו רבים אחרים שייצרו יינות איכותיים במחירים ריאליים. אחד המפורסמים שביקבי הבוטיק בישראל הוא יקב קסטל הממוקם בהרים ממערב לירושלים. כאשר טעמה סרינה סאתקליף (מנהלת מחלקת היין של בית המכירות סותביס – א.ה.) את הגרנד ואן 1992 היא כתבה: "היין הוא יצירת מופת, עשוי באופן מבריק ומאוד קלאסי". חוות דעת זו הריצה קדימה את יקב קסטל והיוותה השראה ליקבים אחרים בישראל. על רקע זה החלו היקבים הגדולים בישראל להגיב בהשקעות משלהם. יקבי כרמל בנו שני יקבים חדשים נוספים, האחד בגליל העליון שבצפון ישראל והשני בתל ערד שבדרום הארץ. היקב בזכרון יעקב שופץ והוקצה בו מקום לייצור יינות איכותיים בכמויות קטנות מכרמים יחידים. יקבי ברקן בנו יקב חדש בקיבוץ חולדה, בקרבת כרם חולדה שהוא הכרם הגדול ביותר בארץ (1200 דונם – א.ה.), ויקבי רמת הגולן הקימו יקב חדש בגליל העליון הוא יקב הרי גליל. נתונים ומאפיינים תעשיית היין הישראלית בנויה על שלושה יקבים גדולים ששולטים ביחד בנתח של 75% משוק היין המיועד לשוק המקומי וליצוא. אלו הם: יקבי כרמל, יקבי רמת הגולן ויקבי ברקן. בסך הכל יש עשרים וחמישה יקבים מסחריים גדולים ובינוניים. למעלה מ- 50% מהיצוא של יינות ישראליים מיועדים לארצות צפון אמריקה ו- 30% נוספים לארצות מערב אירופה, כולל בריטניה. רוב היקבים בישראל הם יקבים מודרניים. היקבים הגדולים כולם, מעסיקים ייננים שלמדו ייננות בארצות יצרניות יין. הארץ המועדפת על צעירים ישראלים ללימודי ייננות היא אוסטרליה כאשר היא מחליפה בכך את קודמתה – קליפורניה. זני הענבים העיקריים בישראל הם קברנה סוביניון, מרלו, שרדונה וסוביניון בלאן. השיראז-סירה הוא זן חדש יחסית ומצליח מאוד בישראל וכמה יקבים אף עושים יינות טובים במיוחד מקברנה פרנק, אך אין זן ענבים מקורי האופייני לישראל. ישראל מפורסמת בחקלאות המודרנית שלה. שיטת ההשקיה בטפטוף, שמשתמשים בה כיום בכל העולם וגרמה למהפכה של ממש בחקלאות הכלל עולמית, היא פרי פיתוח ישראלי. השימוש בתחנות מטאורולוגיות מקומיות בכרמי הגולן והניסיונות החלוציים לנטוע כרמים במדבר מראים שחקלאות הגפן בישראל היא דינאמית ומעודכנת בכל החידושים. תעשיית היין בישראל אינה חוששת לייבא ידע ולהיוועץ ביועצים מומחים מהעולם. רשימת המומחים המועסקים כיום בישראל כוללת את זלמה לונג מקליפורניה המייעצת ליקבי רמת הגולן, פטר שטרן, לשעבר איש מונדבי וגאלו, המייעץ ליקבי כרמל, וג'ון וורונצ'אק מאוסטרליה המייעץ ליקב דלתון. ישראל אף נעזרה בד"ר ריצ'ארד סמארט, מומחה בעל שם עולמי לגפן היין. דניאל רוגוב, מחבר 'מדריך רוגוב ליינות ישראל', אומר: "יש התקדמות מדהימה בתחום היין בישראל בחמש עשרה השנים האחרונות. היינות הישראלים מתחרים כיום ללא קושי עם הרבה מהיינות הטובים יותר בשוק היין העולמי". ישראל נמצאת במזרח הים התיכון ולכן אין להתפלא על כך שהאקלים שבה הוא בעיקר ים תיכוני. למרות זאת, האקלים באזורים הגבוהים, כמו רמת הגולן, הגליל העליון והרי יהודה – קריר יותר ובחודשי החורף אף יורד שם שלג. כמו במדינות צרות וארוכות אחרות, גם בישראל ניתן למצוא אזורי אקלים שונים מאוד זה מזה. כך לדוגמא, ניתן להחליק בסקי בהר החרמון בבוקר ולצלול לצפות באלמוגים באילת אחר הצהריים. אזורי היין בישראל ישראל מחולקת לחמישה אזורי יין עיקריים: גליל, שומרון, שמשון, הרי יהודה והנגב. האזור הנחשב לטוב ביותר לגידול גפנים ליין הוא הגליל שכולל בתוכו את רמת הגולן. רמת הגולן, הגובלת בסוריה וצופה אל הכנרת, היא מישור וולקני המתנשא לגובה אזור השומרון משתרע קרוב לחוף מסביב לערים מרובות הכרמים בנימינה וזכרון יעקב. יתרונו של האזור שהוא מקבל משבי רוח קרירים המגיעים מכיוון הים. יקב זכרון יעקב של יקבי כרמל, בעל המרתף הגדול ביותר בישראל, נמצא על הר הכרמל. היקב, הקרוי על שמו של הברון ג'יימס רוטשילד מייסד יקב שאטו לאפיט, שופץ וצויד במיטב הציוד המודרני. ביקב הוקצה מקום לייצור יינות איכות מכרמים קטנים והיינות המיוצרים על ידי יקב 'בוטיק' זה זוכים לתשבחות. ה'לידה מחדש' של יקבי כרמל מבטא בצורה דרמטית את השינוי שעבר על תעשיית היין הישראלית: מסע ארוך של מעבר מייצור יינות המיועדים בעיקר לפולחן דתי ליינות איכות מיקבים יחידניים. יקבי כרמל אף מינו כיינן ראשי את ליאור לקסר אשר למד בבון ועבד ביקבים בבורגונדי, בורדו ואוסטרליה. לקסר אף עבד תקופה מסוימת לצידו של מישל רולן. אזור שמשון כולל את מישור החוף המרכזי שמדרום לתל אביב. באזור זה הקיץ חם ולח והחורף חמים. יקבי ברקן הם היקב העיקרי שפעיל באזור זה, ולו מתקן חדש ומפואר שנבנה ליד הכרמים רחבי הידיים שבבעלותו. האזור כולל גם את שפלת יהודה וכל האזורים שלמרגלות ההרים בדרך לירושלים. באזור זה נמצא יקב קלו דה גת, יקב קטן עם כרמים בבעלותו, המייצר את אחד מיינות השרדונה הטובים בישראל. המילה 'גת' היא השם העתיק למקום דריכת הענבים ביקבים מתקופת התנ"ך ויש אחד כזה בלב הכרמים של היקב. הרי יהודה משתרעים לאורך החלק המרכזי של הארץ כעמוד שדרה. בחלק המרכזי שלהם, ממערב לירושלים נמצא יקב קסטל. זהו יקב משפחתי המייצר יינות שמעוררים עניין רב בכל העולם. יינות היקב, הגראנד וין, הפטיט קסטל והשרדונה C, הם יינות אלגנטיים בעלי סגנון צרפתי מובהק. אלי בן זקן, הבעלים, אומר: "אנו בישראל נמצאים באמצעיתה של מהפכת איכות שכעת מתחילה להיות מוכרת בעולם". האזור האחרון הוא אזור הנגב, אזור מדברי הנמצא בדרום המדינה. בצפון הנגב, באזור צחיח למחצה, נמצא יקב יתיר. יינות יקב יתיר, המיוצרים על ידי היינן ערן גולדווסר שלמד והשתלם באוסטרליה, ומופקים מכרמי יער יתיר הנמצא בגובה יקבים נוספים הראויים לציון הם היקבים שאטו גולן ובזלת הגולן שברמת הגולן, הרי גליל ותבור באזור הגליל, אמפורה שבחוף השומרון ועמק האלה שבשמשון. היינן סם סורוקה, יליד קנדה, הוא יינן בעל ראייה בין לאומית ודרישה עצמית לאיכות ברמה שהיית מצפה לה מיינן שעבד ביקבים מפורסמים כמו 'הרדיס' ו- 'ויינס'. הוא רכש את ניסיונו באוסטרליה, קליפורניה, צרפת וקנדה וכעת הוא עובד ביקבי כרמל. אומר סם סורוקה: "בראייה היסטורית, ישראל טרם מיצתה את יכולות האיכות שלה. באתי לכאן, מצאתי את כל הטכנולוגיה שאני צריך, מזג אוויר נפלא וכמה אזורים מצוינים, בעיקר בגליל העליון, שמהם אני מאמין שניתן לייצר יינות ברמה בין לאומית." הפרדוכס הישראלי והפרדוכס היווני רוב היקבים הגדולים מייצרים אמנם יינות כשרים, אך תהא זו טעות לחשוב שכל היינות הישראליים הם יינות כשרים. רוב היקבים הקטנים יותר, כמו קלו דה גת, מייצרים יינות לא כשרים. אל לו למונח 'יין כשר' להתפרש כשם נרדף לאותם יינות מתוקים כשרים שהוציאו שם רע לכלל היינות הכשרים. יינות כשרים רבים מיוצרים בדיוק באותו תהליך שבו מיוצרים יינות איכותיים לא כשרים. יינות אלו זוכים בפרסים בתערוכות ובתחרויות יין כגון WINEXPO ו- IWSC והעובדה שהם כשרים היא מקרית. המושג 'כשר' שמשמעותו טהור אינו בהכרח כינוי שלילי. מקומה של ישראל בשוק היין הבריטי הוא בעיקר בתחום האתני. רוב היינות מגיעים מיקבי כרמל, יקבי רמת הגולן ויקבי ברקן. את יינות שלושת היקבים האלו ניתן למצוא ברשתות השיווק הגדולות בבריטניה. את יינות קסטל, יתיר ויינות הכרמים היחידניים של יקבי כרמל ניתן למצוא בתפריטים של מסעדות רבות. מריו פאנג', בעליה של חברת 'ויני איטליה', המתמצא היטב ביינות ישראל ישראל (היה במשך שנים מנהל המותג יינות יקבי רמת הגולן בשרותו של הולגרטן ומפיץ כיום את יינות כרמל וקסטל בבריטניה – א.ה.), אומר: "יש התעניינות גדולה מצד מסעדות איכותיות ביינות הישראליים הנתפשים כמשהו אקזוטי, חדש ומייצג את אזור מזרח הים התיכון – אזור חדש בתחום היין". הפרדוכס הקיים לגבי תעשיית היין הישראלית דומה במשהו לפרדוכס העובר על תעשיית היין היוונית, רק בסדר גודל שונה. ענף היין ביוון עבר שינוי משמעותי בחמש עשרה השנים האחרונות אך עדיין קשה לו להשתחרר מהתדמית שכל היינות היווניים דומים ל'רצינה' (היין העממי של יוון – א.ה.) וניתן למצוא אותם רק במדפים התחתונים של מסעדות הגריל היווניות. האתגר העיקרי של היין הישראלי הוא להיפטר מהדעה הקדומה שיינות ישראליים הם יינות מתוקים המשמשים לפולחן דתי ושהם מיוצרים עבור קהל שאינו מבחין בין יינות פשוטים ליינות איכותיים. אין ספק שישראל מייצרת כיום כמה מהיינות המעניינים ביותר במזרח הים התיכון. פברואר 2007 |
