ישראל פרקר

סיפורם של יקבי רמת הגולן החל בשנת 1983.
מומחים בעלי שם, מקליפורניה, שביקרו באזור רמת הגולן, קבעו כי השילוב הנדיר בין האקלים הקר, גובה פני הקרקע ואדמת הבזלת, יוצרים תנאים אופטימליים לגידול זנים של ענבי יין איכותיים באזור. מעודדים מחוות דעת זו, החליטו אנשי הגולן לחדש מסורת עתיקת יומין של גידול כרמים וייצור יינות איכות.  מאז חרתו יקבי רמת הגולן על דגלם את השאיפה ל"מצוינות" ושמו להם למטרה, להפיק יין איכותי, להשריש את תרבות היין בקרב צרכני היין בארץ ולהצטרף למפת היין העולמית במקום של כבוד.
מביני דבר אומרים בפסקנות שבאותה עת החלה מהפכת התרבות והאיכות בתעשיית היין הישראלית.

אוגוסט 2003, ימים חמים, לחים, הבציר בעיצומו וביקבי רמת הגולן חגיגה רבת משתתפים, יום הולדת 20 של היקב המדורג במקום השלישי בהיקף יצורו בין יקבי ישראל.
כ 800 מוזמנים בעלי עסקים המשווקים יינות בארץ, עיתונאים אנשי תקשורת,  התאספו ברחבת מרכז המבקרים ביקב, בקצרין, כאורחי שלום בלייר המנכ"ל, ויקטור שונפלד, היינן הראשי, ועשרות עובדי היקב האחרים שלבשו את מיטב מחלצותיהם לכבוד האירוע החגיגי.

את מסיבת העיתונאים שנערכה במרתף הטעימות של היקב, המכיל מאות בקבוקי יין מכל שנות פעילות היקב, פתח שלום בלייר.
שלום ניסה להתחלק עם הנוכחים בתחושות ורגשות אנשי היקב עם הכניסה לבציר ה21 של היקב. עשרים שנה הם תקופה קצרה יחסית ליקבים בחו"ל, אך בישראל 20 שנה זה כמעט נצח.
לדבריו מתחילת פעילותו של היקב עד היום הכל השתנה ביקב ללא הכר. המהפך נעשה תוך בחירה קפדנית של שטחי הנטיעה, של ציוד וטכנולוגיה חדישים וכמובן של אנשים טובים שצורפו לצוות העשייה של היקב.
הם התחילו בהפקת יין מזנים שעד אז לא השתמשו בהם לייצור יין בארץ ויצאו עם יינות שולחניים באיכות גבוהה שהיו חידוש בנוף הישראלי. שנות השמונים היו שנות הפריצה קדימה. שנות ה90 בוסס היקב וכן מבוססת עשיית היין בישראל. כל תעשיית היין הישראלי  עשתה בשנים אלה צעדים גדולים קדימה.  ביקבי רמת הגולן  בוצע תהליך הפיכת היקב הלבן ליקב אדום.  מ 70 אחוז יינות לבנים בתחילת פעילות היקב עברו לייצור כ 70 אחוז  יינות אדומים.  ב1997  בצרו 3.5 אלף טון  ענבים  ב2003 יבצרו בכרמי יקבי רמת הגולן ששת אלפים טון ענבים.
כיום מייצרים יינות הגולן כ- 30 סוגי יינות מכ- 20 זני ענבים. יינות צעירים ויינות מתיישנים, יינות מבעבעים ויינות קינוח, יינות אדומים ויינות לבנים.
יקבי הגולן היו הראשונים שהכניסו ארצה  את זני הענבים הקלאסיים כמו: שרדונה,  מרלו, קברנה סוביניון וריזלינג לבן.
בשנים האחרונות ניטעו עוד מספר זני ענבים חדשים וייחודיים ליקב, כמו: סנג'ובזה, סירה, פינו נואר, ויוניה ונביולו.
יקבי רמת הגולן היא חברה בע"מ, השייכת לארבעה קיבוצים - אלרום , אורטל, עין זיוון וגשור,  וארבעה מושבים - רמת מגשימים, יונתן, אלוני הבשן ורמות נפתלי,  שהם גם בעלי הכרמים.   הם הקימו יקב נוסף בגליל בשיתוף עם קיבוץ יראון, יקב הרי גליל, שיקלוט השנה 800 טון. בשיא ייצר היקב 1000 טון. היינן הראשי של יקב זה  הוא גבי סדן.
שלום המשיך וסקר את הצלחות היקב ואת הקמת מערך השיווק גם בארצות הברית.
בסיום דבריו הודה לכל המטים כתף להצלחת היקב.

לשולחן הוגש פטה כבד אווז על לחם קלוי בתוספת ריבת תאנים, מאכל ערב לחך שמתאים לו יין מתוק שיגיע מייד, כהפתעה.
יין סמיון אציל 2001, יין בוטריטיס נחשף לראשונה ונמזג לכוסיות הנוכחים במסיבת העיתונאים.
מריחים, מגלגלים בפה וחשים בטעם מתוק מיוחד של יין ייחודי, כזה שאנחנו לפחות מעולם לא שתינו לפני כן.

רשות הדיבור ניתנה לויקטור שונפלד, היינן הראשי של היקב, שאישר את ההחלטה לייצר את היין  והוא היה חלק פעיל בהצלחתו.
ויקטור, אדיב כתמיד, הוכיח שוב שפלאי הטכניקה הם תמיד מעל הכל. הוא העביר מיד את שרביט הדיבור לפרופסור ברוך סדן שנמצא באותו זמן בניו זילנד. הפרופסור סיפר את סיפורו של היין הנוצר באדיבותה של פטריית הבוטריטוס. קולו בקע מהרמקולים בעוצמה, ולרגע נדמה היה שהוא עומד מולנו. (אשתו ייצגה אותו במקום).
הרעיון לייצר "יין אציל" בישראל, עלה לאחר ביקורו של אחד מיוזמי הפרויקט (דר' דוד נצר), באזור סוטרן  שבצרפת, בסתיו 1998. לאחר דיון ממצה, הסיכויים  לייצר יין זה בגולן נמצאו סבירים. הצעה מגובשת הוגשה להנהלת יקבי הגולן ולאחר אישור תקציב-פעולה החלו הניסויים כבר בשלהי אביב 1999.
בזכות פרופסור סדן, דר' נצר, עדי עצמון ואנשי יקבי רמת הגולן זכינו לשתות בערב החגיגי את היין המתוק.
ויקטור סיפר גם שב1988 הוציאו לראשונה  ביקב את יין הבוטריטוס  הראשון אך  לא הצליחו להגיע ליין טוב שוב.  הוא האשים  בכישלון את  תנאי הסביבה הגורמים לכך  כמעט אין זמן שבכרמים אין רוח, דבר המונע מהפיטריה המבורכת להתפתח.  רק בשיתוף הפעולה עם אנשי האקדמיה הצליחו לפתח את הפיטריה המתאימה ולכן שלוחות להם ברכות היקב.
על השולחן הונחה סלסלה עם ענבים רקובים, הפגועים בפטריית הבוטריטוס.
עצמנו עיניים, טעמנו מספר ענבים רקובים והופתענו לטובה. טעם מתוק מאוד היה להם, ללא כל רמז של טעם ריקבון.

בינתיים התאספו ברחבת היקב מאות המוזמנים, לגמו מיינות היקב וטעמו ממגוון מנות שהוגשו להם בעמדות שפוזרו בשטח. המעונינים יצאו לסיורים ברכבת היקב או לסיור בין מתקני היקב השונים. 
בין המוזמנים פגשנו גם בעשרות חובבי יין ותיקים, חברי פורומים שונים שהגיעו ברכבם מכל רחבי המדינה להשתתף בחגיגת יום ההולדת.
המופע המרכזי של הערב נערך במחסן התוצרת הגמורה שהפך לערב אחד לאולם אירועים.  הכניסה לאולם הייתהדרך שדרת דגלי ארצות העולם בהם משווקים יינות רמת הגולן. במקום הוקמה טריבונה ענקית עם מאות מושבים, בחזיתם נבנתה במה גדולה ומשני צידיה התמקמה תזמורת סימפונט  רעננה.
מעל נתלו עשרות פרוג'קטורים שחלקם הסתובב על מנועים מפוקחי מחשב, ופיזרו אורות חגיגיים לכל עבר.

את המופע הנחה מאיר סוייסה שהיה לבוש בחליפה חגיגית (ונעלים לא תואמות חגיגיות). הוא טיבל מילותיו במונחי יין והשכיל לשוחח עם בקבוק יין ירדן של רמת הגולן שאת תוכנו גמע בצמא לקול תשואות הקהל.
על המסכים הענקיים הוקרנו סרטים המתארים את היסטוריית עשיית היין ביקבי רמת הגולן בליווי  היצירות שניגנה התזמורת.
דוד דאור, בעל הקול המיוחד, הפליא בשיריו מרטיטי הלב, בעברית ובאנגלית. שורת עיתונאים שהגיעו מארה"ב ישבו אחרי כשאוזניות המתרגם באוזניהם. מהבעות פניהם אני בטוח שאף הם נהנו מאוד מהבדיחות, מסיפורי היין ומהשירים היפים.

שלום בלייר, מנכ"ל היקב, נשא דבריו בפני מאות המוזמנים:
עברו 20 שנה  שהם זמן קצר בחיי יקב ממוצע בחו"ל, אך  זמן ארוך מאוד בתולדות היין  בארץ, אמר בלייר.
לפני עשרים שנה היו בארץ בעיקר יינות קידוש ויינות פשוטים אחרים. החל מ1983 נוצר יין העומד בסטנדרטים בינלאומיים.הזוכה להכרה בעולם, בפרסים ובביקורת נלהבת. כל זאת תוך שילוב בהתעקשות על זני ענבים איכותיים מהזנים המובילים בעולם, הקפדה על מקצועיות, שימוש במיטב הטכנולוגיות בייצור יין, והעיקר, וכאן התודה הרבה לאנשים העוסקים במלאכה במתקני היקב. הצוות ביקבי רמת הגולן הגשים חלום,  החל מחקלאים מסורים בכרמים, צוות  יננים מקצועי שלוקטו מהעולם בהתחלה  ובהמשך בבניית צוותות איכותיים של  ישראלים  ועד לאחרון העובדים ביקב. כיום כל הייננים  הם ישראלים המחולקים לקבוצות בהתאם לזנים השונים.
ביקב נמצא אגף פיתוח מקומי ועצמאי השוקד על פיתוח מוצרים חדשים.
שלום המשיך בדבריו  ושיבח את כל צוות המפעל. אנשים טובים שקובצו יחדיו והפכו לגוף אחד, לתזמורת המנגנת עשרים שנה את היצירה האחת והיחידה. גוונים רבים לה, אדום ולבן ומבעבע ומתוק ומחוזק ויבש וחצי יבש  והכל ביחד כסימפוניה נהדרת ומושלמת. יצירה בביצוע יקבי רמת הגולן. השוק מצפה לאיכות ולשלמות.
 לא פעם נשאלים ביקב מה חדש, ויש דברים חדשים כל הזמן אך הבסיס להצלחה הוא ביציבות, בהתמדה וביכולת להביא מדי שנה ושנה לחובבי היין מוצר איכותי ויציב שניתן לסמוך עליו ללא עוררין, להניחו על השולחן ללא הסוס בביטחון ובגאווה. זאת עוצמתו של היקב. בכל סוגי היינות.
על עוצמה זו  מתחייבים  אנשי היקב לשמור ולהמשיך לפתח.
בסיום דבריו הודה שלום בלייר  למוכרים ומשווקי היין בארץ ובעולם, המביאים את היינות לידיעת הציבור תוך הדגשה שבלעדיהם כל מה שקיים לא  היה יכול להיות.
באותו רגע הגיע לשיאו הערב. עשרות עובדים של יקבי רמת הגולן נכנסו לאולם עמוסים במגשים ועליהם כוסיות מלאות ביין החדש יין סמיון אציל 2001 – יין הבוטריטיס. הכוסיות חולקו למאות האורחים המופתעים. יין חדש הושק ברגע זה. שלום ביקש מכולם להרים כוסית  לחיים ולהצלחה, לחיי העושים במלאכה ובתקווה שהשנים הבאות יהיו רק  לטובה.
התזמורת פצחה בנגינת טנגו  וזוג רקדנים פתח בריקוד סוער ומיוחד להנאת הצופים שאחזו בידיהם את כוסיות היין הצהבהב.
ביציאה מהאולם הוקרנו על קירות היקב כתובות ענק של כל החנויות והעסקים בארץ המשווקים את יינות יקבי רמת הגולן, ויש למעלה מ3,000 כאלה.
והחגיגה טרם תמה.  בפינות שונות של הרחבה מוקמו מכשירי גריל עליהם ניצלו מבחר בשרים משופדים. סלטים שטופי רטבים הועמסו לצלחות, הבשרים נימוחו בפה וביד שהייתה פנויה במקצת אפשר היה לאחוז כוסית  מלאה במבחר יינות היקב.
10 וחצי בלילה, המסיבה מתקרבת לסיומה והפתעה נוספת הגיעה:
אחד, שניים, שלוש, ארבע..., מטח של 20 זיקוקי דינור מדהימים נורה לשמים לקול מניית הכרוז. 20 ועוד אחד, הזיקוק הגדול ביותר, לשנה הבאה...
חגיגת יום הולדת אמיתית הייתה זו ליקבי רמת הגולן באותו ערב חמים של חודש אוגוסט 2003.
11 בלילה, אנחנו כבר ישובים במטוס ארקיע, בטיסה מיוחדת מראש פינה לתל אביב.
24 דקות חלפו ואנו בתל אביב, בעולם אחר, של לחצים ותנועה אין סופית בכבישים, הרחק מכרמים ומיקבים להם שמורה לנו תמיד בלב מילה טובה.

לחיים, לחיי היין הישראלי.