ישראל פרקר
סוף שבוע, וגם סוף שנת 2003 קרוב מאוד. התנועה צפופה מאוד בנתיבי איילון צפון. הפעם דרכנו  הייתה ליקב קרוב, יקבו של מוטי גרינברג. צומת הסירה בהרצליה, שוברים לכיוון הים, בכיכר  פנינו ימינה ואנו כבר במרכז הרצליה פיתוח. מפתיע הא? כן, גם שם יש יקב, ומכלי נירוסטה וחביות עץ.  אפילו קרשר ופרס יש במרתף ביתו המהודר של מוטי. מצאנו שם עוד חולה שנדבק בחיידק היין ושום תרופה כנראה כבר לא תעזור לו. (והלוואי ולא...)
"לעשות יין אצלי זה כמו לתפור חליפה אצל חייט" אמר מוטי, ואני בטוח שהוא יודע מה שהוא אומר. מוטי הוא יצרן חגורות ועניבות וגם יבואן של  אופנות גברים.  יש לו  קו אוטומטי, היחידי בארץ, לייצור עניבות, מקצוע אותו ירש מאביו ומסבו.  בתקופה האחרונה צומצם הייצור והוגבר הייבוא. כיצרן בדם חיפש מוטי גרינברג דבר אחר לייצר והוא מצא את היין.
חבר מנס ציונה הביא לסקי משותף בקבוקי יין שהוא עשה בעצמו. מוטי אהב את היין שייצר החבר, וחיידק היין חדר לגופו. התברר למוטי שגם סוכן החברה ג'קי, מבת ים, עושה יין במרתף הבית המשותף שלו. יום אחד הביא  ג'קי  למוטי 70  ק"ג  ענבי קרניאן  ומהם יצא יין הביכורים של יקב גרינברג, 33 בקבוקים ראשונים. היינן הטרי עשה הרבה מחקרים באינטרנט על יין בחודשים שהגיעו לאחר מכן, הדפיס מאות דפי נתונים והוראות ואף קנה ספר עזר מיוחד. לקינוח והעשרת ידע  הוא השתתף בקורס הכימיה של היין במכון התקנים, בהדרכתו של  יאיר מרגלית, ויצא לדרך היין.

2 מכלי נירוסטה  איטלקיות בקיבולת 330 ראינו במרתף הבית. היו שם גם 2 חביות עץ צרפתי קטנות ובהם יינות קברנה ושירז, וגם חבית אמריקאית חדשה וגדולה מלאה ביין מרלו. כ 750 בקבוקי יין יצאו השנה ממרתף היקב הקטן.

ענבי הקברנה הגיעו מכרם בן זמרה, ענבי  השירז  והמרלו מכרם דר' היימן בכרמי יוסף.  בפינת החדר נמצאת המעבדה הקטנה. בלטו שם  המאזניים הקטנים, אותם קנה מוטי  בחנות עתיקות. היו שם משקלות זעירות של גרמים בודדים. לידם עמד מכשיר הבדיקות האלקטרוני שהיווה ניגוד מעניין למאזניים העתיקים.

הכיף בעניין היין, בנוסף לעשייה, הוא לרדת כל ערב ולטפל בחביות, ולהתייחס אליהם כתינוק הגדל ומתפתח. ללטפם, לנקות ולעשות טופינג. את הערב מסיים מוטי  בשתיית כוסית יין "שלו" וההרגשה בעננים.
נגסנו בגבינות טעימות  ועברנו לטעימה:

התחלנו ביין מרלו בן חודשיים ממיכל הנירוסטה שנשאר שם לצורך טופינג.  השוונו אותו ליין מאותו גיל ששהה חודשים בחבית העץ. צבע אדום כהה לשניהם וטעם פירותי בולט. ביין החבית חשנו בטאנינים חזקים שיתעגלו ותרככו עם הזמן (אנחנו בטוחים).

הבא בתור היה יין השירז 2003 מחבית בת שנה. אהבנו אותו, טעמו קצת מתקתק (אולי היה נדמה לנו שהוא מתקתק בגלל רמת האלכוהול הגבוהה). שוב צבע אדום כהה ויין סמיך.

טראומה קטנה עבר מוטי בראשית דרכו, בענייני צבע. לפני שנתיים הוא  קנה  ענבי קברנה באחד הישובים הסמוכים לזיכרון יעקב.  היין שהתקבל היה יין אדום בהיר וחיוור, כמו רוזה.  מאז החליט  להשתמש רק בענבים משובחים שיתנו צבע חזק במיוחד.

עוד קצת גבינות וירקות , וגם פרוסת לחם כפרי טעימה והיין השלישי, קברנה סובניון, נמזג לכוסיות לאחר שנשאב מהחבית. זה יין צעיר, שוב סמיך, וכהה צבע, נכון לו עתיד טוב לדעתנו.
על העתיד אנו למדים מטעמו הבסיסי וגם משני היינות הבאים שטעמנו, מרלו וקברנה 2002 מענבי כרם בן זימרה.
מוטי הקפיד למלא כל חבית ביין בדיוק בכמות אותה הוציא כמה דקות לפני כן , כדי שלא תכנס טיפת אויר מיותרת ותזיק לבן טיפוחיו. לאחר מכן נפתחו 2 בקבוקים נושאי התוויות המיוחדות של היקב, נפתחו ונוזלם האלכוהולי נמזג לכוסיות. אהבנו במיוחד את הקברנה.  קשה היה להאמין שרק לפני שנתיים עוד שתה מוטי את יינותיהם של אחרים וכעת אנו שותים את יינותיו שלא נופלים בטעמם מיינות של יקבים ותיקים ועתירי ידע.

מוטי סיפר לנו שאורי חץ  מיקב שאטו גולן ואסף מרגלית מיקב מרגלית עוזרים לו רבות בייעוץ בעת שלבי ייצור היין.
הראש כרגיל קצת סחרחר עלינו, אות שהגיע הזמן לסיים את הטעימה, וחוץ מזה כשנמצאים בהרצליה פיתוח חייבים לבקר בקניון היפה ביותר במדינה, קניון ארנה.
כשראינו את המחירים בחלונות הראווה שכחנו לרגע שהמצב הכלכלי כל כך קשה בארץ.... ראינו גם המון מודעות קטנות בנוסח "דרושה עובדת למכירות". אז צעירות מובטלות, אם אתן מחפשות עבודה, אוצו לקניון ארנה, תיהנו מראיית מיטב האופנה בחלונות ואולי גם תמצאו עבודה.  אל תשכחו שתהיו  שם, שבהרצליה פיתוח יש גם יקב, "יקב גרינברג".

לחיים, לחיי היין הישראלי.

                  

יקב גרינברג - טלפון 053-237689

                      E MAIL