מאת: ישראל פרקר

יקב המערה אפוף תמיד מין מסתוריות הנובעת מאי ידיעה על מהותו ועל מיקומו.

"המערה 2002 " הוא יינו החדש של היקב שהושק אצל אידי באשדוד וזהו בדיוק הזמן להסיר קצת את מעטה החשאיות מהמערה הלחה והחשוכה הזו, בה מיושנים היינות בחביות עץ בלחות מעל 80% וטמפרטורה של 18 מעלות במשך כל ימות השנה. ביקרתי במערה וחוויתי טעימת יינותיה שנשאבו ישירות מהחבית הלחה.

יקב המערה, הוא יקב בוטיק שנוסד בשנת 2000 על-ידי אבי לרנר ודני דימבורט, אנשי קולנוע מהוליווד בעלי יקבי בנימינה, שהציבו לעצמם מטרה: הקמת יקב בוטיק איכותי ומושקע שעל דגלו חרוטה משימה אחת: לייצר יין איכותי ללא פשרות.

בשלהי סוף המאה ה- 16, כחלק מפעולות הבנייה של השלטון העותומאני בארץ, נחצבה בהרי הכרמל, סמוך לכביש המחבר כיום את בת שלמה ליוקנעם, מערת ענק. המערה בנויה בצורת קמרון שאורכו שמונים מטר, גובהו תשעה מטרים, ורוחבו חמישה מטרים. המערה שוכנת בלב חורש טבעי שהעניק לשמורה בה היא נמצאת את שמה: "הר חורשן".

הבריטים בתקופה מאוחרת יותר השתמשו במקום כבסיס לאכסון חביות דלק ואף היו עצורים בו אנשים שונים.

תנאי המערה הפכו אותה למרתף יין אידיאלי, ואכן עוד במאה ה-19 בין גלגוליו המגוונים של האתר הוא שימש מקום אחסון ליינות וברנדי.

בשנים האחרונות חזרה המערה ליעוד המתאים לה יותר מכל: מרתף התיישנות והתבגרות ליין איכותי. המערה גם מעניקה את השם וההשראה ליקב הבוטיק, "יקב המערה".

ניתן לומר שהמערה הוא יקב הבוטיק של בנימינה. ששון בן אהרון, יינן יקבי בנימינה והמערה, סיפר שהענבים ליין המערה מגיעים משתי חלקות קטנות.
ההנחיה שקיבל היא לעשות את היין הטוב ביותר שהוא יכול לעשות ללא התפשרות והתחשבות בזמן, בחמרי הגלם ובחביות.

ההתססה נעשית ביקב, בבנימינה, מפני שבמערה אין עדיין חשמל (גם זה יהיה בעתיד). מעבירים את היין במיכלים מקוררי חנקן למערה וממלאים בחביות להתיישנות הממושכת בתנאי המערה המעולים. הודות ללחות המונעת נידוף היין מהחביות, עושים מעט מאוד השלמת יין (טופינג). כלומר, החביות נפתחות מעט מאוד בעת תהליך ההתיישנות ומעט חמצן מזיק מגיע ליין בתקופת ההתיישנות. לאחר התיישנות בחבית, שנמשכת שנתיים טועמים את יינות כל החביות ומחליטים ממה לעשות את הבלנד הטוב ביותר ליצירת יין המערה. שאר היין מועבר ליקבי בנימינה לשימוש בבלנדים של יינות אחרים.

"המערה 2002 " הוא יין יבש אדום דו זני (65% קברנה סוביניון ו-35% מרלו). ענבי יין המערה גדלים בגליל העליון בחלקת כרם אחת (single vineyard) והם נבצרו בקיץ 2002. האשכולות דוללו עד ליבול של כ800 ק"ג לדונם. בכרם הונהג משטר מים קפדני כדי להפיק פרי משובח. הענבים עברו ביקב תהליך של תסיסה והשריה במשך שלושה שבועות, נסחטו, עברו הצללה קלה והועברו לחביות שבמערה.

היין התיישן במשך 20 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי ועבר מעקב קפדני לאורך כל התקופה. היין בוקבק ביוני 2004 ועבר תקופת התבגרות נוספת בת 5 חודשים בבקבוק לפני צאתו לשוק.

10,460 בקבוקים יוצרו מבציר 2002.

אידי ישראלוביץ טרח והכין את הארוחה שליוותה את הטעימה במשך כל זמן האירוע כמעט ללא מנוחה, במטבחו שהיה צמוד לשולחן המשתתפים, והיין בעל הצבע האדום, העמוק, הכהה, נמזג לכוסות עוד ועוד.

ששון היינן אמר שהכיוון שלו היה לייצר יין יותר כבד, יותר עשיר, עם פוטנציאל התיישנות יותר ארוך. "אנחנו נותנים לו בתהליך הייצור יותר שלד ויותר טאנינים רכים שיעזרו להתיישנות ארוכה יותר. המקור של הטאנינים הוא מהיין ופחות מהעץ של החבית, כדי שהיין לא יתעייף מהר ויתחלש במשך השנים."

ליין היו ניחוחות מרשימים של פרי אדום בשל וצימוקים, בשילוב עם ניחוח עץ אלון קלוי, וניל ומעט שוקולד. טעמו משתהה זמן ארוך על החיך.
היין נועד להתיישנות של מספר שנים ולכן שתייתו בתקופה הקרובה מחייבת חידרור של לפחות שעה לפני השתייה.

מחיר מומלץ לצרכן : 145 ₪.

את הערב סיים מנכ"ל יקבי בנימינה והמערה אילן חסון.

הוא ציין שהוא שמח שאידי פתח את ביתו ועשה אירוע מכל הלב בהתרגשות רבה. הוא הודה לאנשי היקב העושים במלאכה ובמיוחד לששון בן אהרון שייצר יין מעניין ומיוחד כיין "המערה 2002 ".

לשולחן הובא לסיום בקבוק שטוח עם נוזל בגוון חום. זה היה ברנדי המערה בסגנון ארמניאק שהוכנס לחביות ב1998 ומעולם לא יצא מהמערה עד כה לטעימות. הברנדי יוצר מענבי קולומבר וזוקק במעבדה ביקבי בנימינה. זיקקו 1000 ליטר בלבד והוא לא יימכר אלא רק ימזג בטעימות באירועים מיוחדים. צבעו הכהה ניתן לו מהחביות החדשות בו אוכסן למשך תקופה ארוכה. לברנדי היה ריח וטעם חזקים של שוקולד. הוא שטף את הגרון בקלילות בהשאירו שובל של צריבה קלה, והיה סיום מהנה לערב שהוקדש ליין מיוחד מיקב מיוחד, יין "המערה 2002".

לחיים, לחיי היין הישראלי.

אוקטובר 2005