בתמונה משמאל: חברי הפורום בכניסה ליקב הרי גליל 

זה זמן מתארגנים חברי הפורום לפעילויות משותפות שמטרתן אחת - להעמיק את ההיכרות עם עולם היין הישראלי.

לפני מספר חדשים עלה הרעיון לבקר ביקבים במרום הגליל והגולן. מאחר שחלק ניכר מחברי הפורום, המשתתפים בפעילויותיו, מתגוררים במרכז הארץ, הוחלט לצאת לצפון לסוף שבוע שיאפשר ביקור במספר יקבים.

רבקה פומרנץ, מנהלת הפורום, דאגה לתיאום וארגון הביקורים ביקבים, חגי פומרנץ הצטייד במצלמתו ותיעד את חוויותיו בתמונות ואופירה בירון, חובבת יין מושבעת, סיכמה את רשמיה מהביקורים בכתבה שלהלן.

סוף השבוע של הביקורים ביקבי הצפון נחל הצלחה רבה. הוא היה מהנה ומעשיר ובכל אחד מן היקבים זכו חברי הפורום לאירוח למופת.

יהודה זיידמן, חבר בפורום אף הוא, טעם יחד עם כולם את היינות שהוגשו ביקבים וסיכומי טעימתו  שזורים לאורך כל כתבתה של אופירה.

מצפון תבוא הברכה: ברוך בורא פרי הגפן

בסוף השבוע, עת החזאי צפה גשמים, סערות וסופות, יצאנו, חברי פורום היין הישראלי, לביקור במספר יקבים בצפון הארץ.

היקב הראשון בו בקרנו, יקב הרי הגליל, השוכן למרגלותיו של מוצב החיזבללה אשר נהרס לאחרונה, הוא יקב חדיש ומודרני מאד. היקב הוקם כיקב בת ליקבי רמת הגולן כדי להיות ליד וללא תחרות, ברמה עממית ושווה לכל נפש. דגש על איכות ואמינות ללא יומרנות. את פנינו קבלה כרמית אהרנרייך, מנהלת השיווק, שהנחתה אותנו לשולחן כיבוד להשיב נפשנו מהדרך הארוכה. לאחר שהטבנו ליבנו, האזנו לדברי ההסבר של מיכה ועדיה, היינן, אשר הגיע ליקב מיקבי רמת הגולן. מיכה, בוגר תואר שני בייננות באוניברסיטת דייויס, עבד במספר יקבים בארה"ב, ארגנטינה וניו זילנד וביקבי רמת הגולן והתנסה במרבית התחומים פרט למבעבעים.

בעזרת מפת הכרמים של היקב הובהר לנו כי היקב מקבל את הענבים מכרמים בעלי קרקע גידול שונה ומגוונת החל מאדמת בזלת ועד אדמת גיר ולכן גם סוגי הענבים שונים וייחודיים. הגפנים פוריות מאד, אין צורך בהשקיה ויש יותר צורך בדילול השריגים והפרי. היקב כאמור מודרני מאד, הבציר ממוכן, הביקבוק בעזרת חברה חיצונית ולכן במהלך השנה מטופל היקב ע"י שלושה עובדים ובעת הבציר מתוגבר בשניים נוספים בלבד.

היקב מיצר  750,000 אלף בקבוקים בשנה, מרביתם יין אדום. פסולת היצור מנוצלת ליצור זבל אורגני.

ביקב מיכלי נירוסטה בגדלים של 15 עד 40 אלף ליטר ובחדר החביות 800 חביות צרפתיות ו150  אמריקאיות, המנוצלות במשך חמש עד שש שנים. לשיטתו של מיכה, את היין הצעיר יש לשמור בחביות ישנות ואת הכבד בחדשות. כדי ליצור הרמוניה בחדר החביות, נשמרת טמפרטורה של 16 מעלות ולחות של 90 אחוז.

חוויה מיוחדת ציפתה לנו בחדר הטעימות, סביב שולחן ארוך, כשלפני כל אחד מפית לבנה הנושאת כותרת המוקדשת לחברי הפורום ושמונה כוסות לטעימת היין אשר שמו מצוין על המפית. האזור כידוע ספג פגיעות לא קלות במלחמת לבנון השנייה ופגזים נפלו גם בכרמים, אך לטבע כידוע יש חוקים משלו, הכל שב ומתחדש ועמו הכרמים והיבולים, ולדברי מיכה יש מאחת החלקות בהן נפלו קטיושות יבול מיוחד ממנו נוצר יין מעולה, ממש יין פגז....

רשמי הטעימה ב"הרי גליל"

סוביניון בלאן 2006 (מיכל):  מקור הענבים ליין זה מהכרם שביראון, והוא סיים תסיסה ראשית לפני כשבועיים.  צבעו זהוב קל ועדיין עכור. האף מבושם, עשיר ופירותי, וניכרים בו אשכולית, אפרסק ופירות טרופיים.  בפה עדיין תסיסה עדינה, גווני אשכולית עם ריכוז טוב וחמיצות מאוזנת. הסיומת אינה ארוכה אך מאוזנת, עם גווני ליצ'י ואשכולית אדומה ומרירות קלה.

סירה כרם יראון 2005 (חביות): מקור הענבים שוב בכרם צעיר שביראון. היין עדיין בחביות . צבעו אדום כהה וכמעט אטום. באף סירה קלאסי, עם גווני מנטה, גרגרים שחורים, שזיף מיובש, וריח קל של שמרים בשלב זה. בפה הגוף בינוני-קל עם חמיצות גבוהה וטאנינים רכים ונעימים. ריכוז הפרי טוב והוא מתפתח לסיומת בינונית-קצרה באורכה עם גוון דובדבן אלון, מוקה ווניל.

קברנה סובניון כרם יפתח 2005 (חביות): מקור הענבים בכרם יפתח של היקב, המצוי צפונית מזרחית ליראון. היין לאחר שהייה של כ- 10 חודשים בחביות בשלב זה. הצבע אדום סגלגל עמוק מאד וצעיר, כמעט אטום. באף פרי יער אדום ודובדבן, מעט ירקרק, מעט סגור, עם גוון חרובים קל. בפה הגוף בינוני-מלא, הפרי עשיר, מדויק ומתפתח היטב פרי יער אדום, עם גווני חבית מאוזנים (וניל, ציפורן). הטאנינים עדינים והחמיצות מאוזנת היטב. הסיומת בינונית, עם גווני מוקה, אלון ופרי אדום רענן. סה"כ יין עשיר ואיכותי. לדעתי הטוב שבטעימת היינות שבחבית. 

שיראז-קברנה 2004: גירסת 2004 של אחד הבלנדים האיכותיים והמעניינים של היקב. צבעו אדום סגלגל וכמעט אטום. האף אינו בולט אך "חריף" (מנטה) במידה, עם פרי אדום וגוון ירקרק. בפה הגוף בינוני עם חמיצות גבוהה, הפרי מעט סגור עדיין וגם כאן טאנינים רכים יחסית ליין צעיר. הסיומת בינונית ומאוזנת עם גווני דובדבן וסיגליות נעימים מאד. נראה כמו שילוב מצויין לפסטה או מזון מתובל.

טעימת אורך - "יראון"

יראון 2000: צבע היין אדום עמוק צלול עם גוון בריק קל. באף פרי אדום ושחור בוגר, דובדבן עם גוון לא נקי קל (Brett). בפה החמיצות טובה והטאנינים עדיין מוצקים, אך בפרי כבר ניכרים סימני גיל והתפתחו בו קצת טעמים ישנים. הסיומת בינונית באורכה, עם חמיצות מאוזנת, גווני פרי אדום בוגר, דובדבן, שזיף מיובש וקפה. סה"כ נראה שהיין כבר קצת מעבר לשיא, או שהשעתיים שהיה פתוח לפני הטעימה (כמו יתר היינות) היו ארוכות מדי עבורו.

יראון 2001: צבע היין אדום עמוק צלול ויפה. האף עשיר ומדויק עם פרי אדום בעיקר, שזיף מיובש וגוון עץ מפותח. בפה פרי עשיר ומתפתח שהשתלב היטב עם העץ, החמיצות גבוהה והטאנינים מוצקים וכבר עגולים ונעימים. הסיומת בינונית-ארוכה, מאוזנת מאד, נקייה ורעננה עם גווני פרי אדום בוגר, שזיף מיובש וקפה. סה"כ יין משובח, מאוזן היטב המצוי להערכתי כרגע בשיאו. יופי של יין!

יראון 2002: צבע היין אדום עמוק וכמעט אטום. האף אינו בולט, אך מציג פרי אדום בשל, עם גוון קל של זיתים. בפה הגוף מלא, חם ואלכוהולי יותר מקודמו, עם טעמי פרי אדום בשל ונקי, והחמיצות מאוזנת היטב. הסיומת בינונית-ארוכה אף היא, עם חמיצות טובה עם גווני פרי אדום בשל, מוקה וקפה.

יראון 2003: גם צבע יין זה אדום עמוק וכמעט אטום. האף מעט סגור ומציג עם פרי אדום ושחור צעיר, שזיף וגווני חבית וציפורן נעימים. בפה הגוף בינוני, הטאנינים בולטים עדיין, החמיצות אינה מודגשת והפרי סגור מעט אך מתפתח היטב. הסיומת בינונית, מאוזנת ונקייה עם גווני פרי אדום סגור אך מדויק, וגווני חבית נעימים. סה"כ היין עדיין לא מראה את כל יכולתו, "ביישן" באופיו (לדעתי תכונה אופיינית לרוב יינות 2003) וצעיר מדי לשתיה, אך מאוזן היטב המצוי ועתידו עוד לפניו.

אל היקב השני בו ביקרנו, יקב דלתון, הגענו תחת מטר עז, אך צריף המבקרים הנאה וקבלת הפנים החמה הפיגו את הרטיבות והקור שבחוץ. היקב הוא יקב מודרני, מיצג את העולם החדש. הדוודים בחוץ. התפיסה ע"פ השיטה האוסטרלית והשימוש בפירות נקיים וטריים.

סיפור הקמתו של היקב, סופר לנו ע"י הבעלים אלכס ארוני, דור שני למייסדים. המשפחה עלתה לארץ מאנגליה והאב, שהיה בגולה תורם נלהב לישראל, החליט כי לא עוד תרומות בכסף אלא במעשים; יש לבנות בארץ משהו תעשייתי אשר ישלב בין העשייה לבין הפרחת הגליל המוזנח. מפגש עם מפיק היין אמנון ממן, עורר חשיבה לכוון זה, בחצר הבית הוקם היקב והעשייה החלה....  היום מצפים לתוצרת של למעלה משבע מאות אלף בקבוקים המיועדים למכירה בארץ, בארה"ב, באנגליה ובצרפת.

במהלך השנים היו קשיים ומשברים. הקיץ, בעת המלחמה, היה המשבר הגדול מכולם. העבודה התנהלה סביב חדר הביטחון, לא כל היבול נבצר בזמן וחלק אף הלך לאיבוד, אך המבט קדימה איתן והעשייה נמשכת במלוא העוצמה. ביקב, בו ליאורה בגא מנהלת את מרכז המבקרים ונעמה מועלם היא הייננית, נעשים ניסיונות רבים והתוצאות מדברות בטעמן הטוב.

הבציר מתחלק בין עבודה ידנית ובין עבודה מכאנית, בשאיפה להפוך את כל הבציר למכני ולפשט תהליכים. היקב, לדברי משה חביב, המנכ"ל, מרבה לארח, לעיתים עד שלוש מאות מבקרים ביום, מפיק תועלת מהתחרות בשוק, הדוחפת לשיפור ולהתייעלות.

היקב מייצא כמחצית מהבקבוקים, המתאפיינים בצוואר ארוך מהמקובל, דבר המיטיב עם היין ומשפר איכותו. היין נמכר כשנה מראש וזוכה לשבחים רבים בארץ ובעולם.

רשמי טעימה ב"דלתון"

סוביניון בלאן רזרב 2005 : מקור הענבים ליין זה וליינות דלתון האחרים הוא מהכרמים המשובחים של היקב שברמת דלתון (אולי הפרי הטוב בארץ). צבעו צבע קש קל וצלול. האף עשיר ופירותי, "פרחוני" עם פרי הדר וליצ'י.  בפה עקצוץ קל, הריכוז טוב החומציות מאוזנת, אינה בולטת מדי, והפרי מתפתח היטב לגווני פרי הדר (אשכולית). הסיומת בינונית-קצרה ופירותית, מעט אלכוהולית עם גווני אשכולית וליצ'י נעימים מאד. סה"כ שינוי סגנון מיינות השנים האחרונות שהתאפיינו בחומציות ועשבוניות מודגשים, ליין בעל אופי פירותי ופרחוני יותר, עם פרי בשל ועמוק וחומציות מאוזנת. לדעתי מהטובים בארץ. יופי של יין!

שרדונה רזרב 2005: גם כאן מקור הענבים בכרמים שברמת דלתון, ושוב הוא מהווה שינוי סגנון ליינות השנים האחרונות של היקב. היין תסס והתיישן בחביות במשך כ- 7 חודשים, מה שתרם לעידונו.  צבעו זהוב קל צלול ויפה. האף מעודן מאד, לימוני והדרי ועם גווני אלון קלים. בפה הגוף מלא וקטיפתי, מעט מתקתק, החמיצות מאוזנת והפרי עשיר ומתפתח לגווני לימון, אפרסק ופירות טרופיים מרתקים עם גוון אלון קלוי ואגוז . הסיומת אינה ארוכה אך מאוזנת היטב, עם גוון פרי הדר וקפה. ללא ספק מהשרדונה הטובים שהוציא היקב בשנים האחרונות, ולדעתי גם הוא מהטובים בארץ. יופי של יין!

ברברה 2005 (חבית): צבעו של היין המיוחד הזה אדום עמוק וכמעט אטום. האף מסגיר חומציות גבוהה, עם ריחות חציר ותחמיץ אופיניים וריח לוואי קל של זיתים ושמרים שנותרו בו עדיין. בפה עדיין תסיסה קלה, חמיצות גבוהה ובולטת מאד והפרי עשיר ומתפתח לגווני פרי שחור, דובדבן חציר ותחמיץ ומוביל לסיומת בינונית עם דובדבן וקפה. בהחלט יין לא שגרתי וחדש בארצנו, ומעניין לראות לאן יתפתח. 

טעימת אורך קברנה סוביניון רזרב

קברנה סוביניון רזרב 2002: למרות גילו הצעיר יחסית של היין, צבעו כבר אינו עמוק עם גוון חום קל. באף פרי אדום בשל מאד, ריבתי ומעט מחומצן (למרות שנטעם כמעט מייד עם פתיחת הבקבוק). בפה הגוף קל, החומציות גבוהה והפרי שטוח למדי וכבר פיתח טעמים ישנים בולטים. הסיומת קצרה. מעניין לדעת אם הבקבוק נשמר בתנאים טובים, משום שעל פי ההתרשמות אם הוא מייצג הרי שיין כבר סיים את דרכו.

קברנה סוביניון רזרב 2003: צבע היין אדום עמוק וכמעט אטום. האף קל עם פרי אדום בשל ומדוייק וגווני אלון קלים. בפה הגוף בינוני-קל, החומציות מאוזנת והפרי מתפתח היטב לסיומת בינונית עם גווני פרי אדום, שזיף מיובש, קפה ומעט מרירות נעימה. סה"כ יין עשוי היטב, נגיש ומעודן עם גוף קל יחסית ליינות רזרב אחרים.

קברנה סוביניון רזרב 2004: גם כאן צבע היין אדום עמוק וכמעט אטום. האף קל עם פרי אדום סגור מעט וגווני אלון, ציפורן ווניל. בפה הגוף בינוני-קל, העפיצות נמוכה, החומציות מאוזנת והפרי עדיין סגור במידת מה אך איכותי ומוביל לסיומת בינונית עם גווני חבית בולטים בשלב זה. בדומה לאחיו הבוגר מ- 2003, גם יין זה בעל גוף קל יחסית אך עשוי היטב, נגיש ומעודן.

לאחר ארוחת צהרים דשנה שלוותה במיטב יינות יקב דלתון הגענו ליקבי מילס ובן זמרה שבמושב כרם בן זמרה.

ביום השני לסיורים, לאחר לילה גשום וסוער ערכנו ביקור מאלף ביקב שאטו גולן שברמת הגולן.

על הביקורים ורשמי הטעימה של יינות שלושת היקבים האלה – בחלק השני של הכתבה שיפורסם באתר.

נובמבר 2006