יעל אמריליו מראשל"צ חזרה מהתחרות ה-19 למדענים צעירים מטעם האיחוד האירופי שהתקיימה בוולנסיה, שבספרד, בה זכתה במקום השני עם עבודת המחקר שביצעה: "זיהוי ואפיון מולקולארי של פיטופלסמות בגפנים".

פורטל היין הישראלי מארח את יעל, המספרת על עבודתה ועל התחרות.

מאת: יעל אמריליו

בשבוע שעבר חזרתי מהתחרות ה-19 למדענים צעירים מטעם האיחוד האירופי שהתקיימה בוולנסיה, ספרד, בה זכיתי במקום השני עם עבודת המחקר שבצעתי: "זיהוי ואפיון מולקולארי של פיטופלסמות בגפנים".

התחרות נערכת מדי שנה, זו הפעם ה-19, במדינות אירופה. בתחרות מתחרים פרויקטים של בני נוער בין הגילאים 14 ועד 21 מ-33 מדינות בסה"כ שרובן משתייכות לאיחוד האירופי, אך גם מדינות ממזרח אירופה ומדינות אחרות כמו ישראל. השנה השתתפו גם פרויקטים ממדינות נוספות כמו ארה"ב וסין. בסה"כ הוגשו 81 עבודות. הפרויקטים המשתתפים עוסקים בתחומי מדע שונים החל מפיסיקה, ביולוגיה וכימיה, דרך מדעי הסביבה והנדסה וכלה במדעי החברה. כל הפרויקטים בתחרות הינם כאלה שזכו בתחרות הארצית למדענים צעירים ונבחרו לייצג את המדינה בה זכו. השנה נשלחו לתחרות מלבד הפרויקט שלי עוד שני פרויקטים מישראל.

לתחרות טסה איתנו מלווה, ד"ר אביב סגל, מאוניברסיטת ת"א שהייתה אחראית על מיון העבודות בתחרות הארצית ושותפה בהכנת המתחרים לקראתה. השיפוט בתחרות מתבצע ע"י חבר שופטים המונה 15 אנשי אקדמיה ותעשיה ממדינות ומתחומים שונים, והשנה הייתה חברה בו אפילו שופטת ישראלית, פרופ' חגית מסר-ירון.

בוודאי עולה השאלה: "מדוע הכתבה הזו מופיעה בפורטל היין הישראלי?"

 הפרויקט שלי, עוסק,כאמור, ב"זיהוי ואפיון  מולקולארי של פיטופלסמות בגפנים".

 הפיטופלסמה, כפי שבוודאי יודעים הכורמים והייננים שביניכם, היא חיידק פתוגני שגורם בארץ ובעולם למחלות רבות בצמחים שונים. בגפנים גורמת הפיטופלסמה למחלת הצהבון שגוררת נזק כלכלי עצום בענף היינות בגלל צמצום כמות היבולים עד לאובדנם המוחלט. החיידק אינו ניתן לגידול בתרבית חסרת תאים מתוקף היותו טפיל מוחלט, ולכן פותחו שיטות מולקולאריות לצורך זיהויו. ברמת-הגולן אופיין גורם המחלה העיקרי כפיטופלסמה מסוג (Stol) Stolbur, אך בכרמים בעלי חשיבות כלכלית באזורים שונים כמו בשפלה, הוא טרם אופיין. כמענה לחסר זה, זיהיתי, תוך שימוש בשיטות מולקולאריות, את הגורם למחלת הצהבון בכרם קריניאן במזכרת בתיה כפיטופלסמה מסוג Stolbur. יתר על כן, ידוע שהחיידק מופיע בריכוז נמוך מאוד ופיזורו בצמח אינו אחיד. אולם, הקשר בין ריכוז הפיטופלסמה בצמח לבין התסמינים שהוא מציג טרם אופיין. בפרויקט נמצאה התאמה חיובית בין שני המשתנים הללו. מחקרים עתידיים לאפיון סוג הפיטופלסמה מחוללת מחלת הצהבון בכרמים באזורים נוספים בארץ, יספקו תמונת מצב כוללת באשר לתפוצת והתפלגות הפתוגן. כמובן שקידום הידע והמחקר בכל הנוגע לפיטופלסמה הוא בעל השלכות כלכליות בתעשיית היין והמפתח להתמודדות עם הפתוגן.

שאלה שנשאלתי פעמים רבות לאחרונה היא: "איך תלמידת תיכון מגיעה לעיסוק כזה?" התשובה לכך נעוצה בראש ובראשונה בביה"ס בו למדתי. סיימתי את לימודיי בשנה שעברה ב"גימנסיה הריאלית ע"ש א' קררי – מקיף א'" בראשון לציון במגמת לימוד ביולוגית-כימית. כחלק מלימודי הביולוגיה, מוצע ואף מומלץ לתלמידים שמתעניינים מעבר לחומר הלימודים לבצע עבודת גמר. מאחר והתעניינתי בתחום הביוטכנולוגיה והביולוגיה המולקולארית, בקשתי לבצע מחקר בתחום זה, וכך קושרתי ע"י רכזת עבודות הגמר בביה"ס, הגב' מאשה שפי, למעבדת המחקר אותה מנהל ד"ר מוניר מוואסי במכון הוולקני בבית דגן, והונחיתי על-ידו וע"י תומר גרשון, מתמחה למסטר. ההנחיה שקבלתי כללה הכוונה בכתיבת הצעת מחקר ובקריאת מאמרים מדעיים, לימוד של שיטות מחקר שטרם הכרתי וסיוע בכתיבת ובעריכת עבודת מחקר מדעית. כל אלה פתחו בפניי צוהר אל עולם מרתק שקשה שלא "להשאב" לתוכו. לאחר מכן, נגשתי בעידודה של רכזת עבודות בגמר בביה"ס לתחרות מדענים צעירים ארצית מטעם מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים, בחסות "אינטל" ובשיתוף משרד החינוך. בתחרות הזו זכיתי במקום ה-3, וכחלק מהפרס נשלחתי לייצג את ישראל בתחרות האירופאית בספרד. ההכנות לתחרות בספרד היו שונות, כיוון שהצגת הפרויקטים היא באנגלית. על מנת ללמוד טוב יותר על הנזק העצום שגורמת הפיטופלסמה לצד ההשלכות המעשיות של הפרויקט, יצרתי קשר עם חוקרים אחרים בארץ וגם עם מיכל אקרמן, האגרונומית של "יקבי ברקן". בתחרות הזו, זכיתי במקום ה-2 ביחד עם פרויקט במדעי הסביבה מאוסטריה ופרויקט בפיסיקה מצרפת. במקום הראשון זכו 3 פרויקטים: האחד בתחום המתמטיקה מאירלנד, השני בפיסיקה מגרמניה והשלישי בכימיה מהונגריה.

מעבר לזכייה, התחרות הייתה חוויה מדהימה שקשה לתאר במילים. עצם המפגש עם צעירים בגיל שלי ממדינות שונות בעולם, רובם ככולם מתעניינים בתחומי מדע מגוונים היה כייפי ומעניין.  בנוסף לשיפוט, היו משולבים בתוכנית גם סיורים בוולנסיה, ביקור באתרים תיירותיים והרצאות. כל הללו אפשרו "מגע" עם נציגי המדינות האחרות ויצירת חברויות מעבר לים. "דווקא" המשלחת הישראלית הייתה אחת המשלחות היותר חברותיות ואהודות בקרב שאר המתחרים, המלווים והמארחים. העובדה שבגלל ראש השנה נאלצנו לטוס יומיים לפני תחילת התחרות, אפשרה לנו לחגוג את תחילת השנה החדשה עם קבוצת יהודים בוולנסיה, חוויה מיוחדת בהחלט. בנוגע ל"כיוון" בעתיד אני מניחה שיש עוד זמן להתלבט ולהחליט, אבל כשלעצמה התחרות הזו הוותה עבורי מעין "סגירת מעגל" ו"קצירת פירות" (אולי מוטב לומר "בציר"? J) לאחר השקעה של כמעט שנתיים.

ספטמבר 2007