קטגוריות:
| >> הכרם, הגפן והבציר » משגיחים על הבציר | |
בס"ד מאת: רונן פרלמוטר מוצאי שבת קודש פרשת "כי תבוא" תשס"ז, עוד כשבוע וחצי למשפט הגדול וכל העם מתכוננים לראש השנה. תפילה, תשובה וצדקה מתערבבים בהמולת ההכנות וקדחת קניות החג. אצל ר' יוסי פרוימוביץ', המשגיח הראשי והאחראי על הכשרות ביקבי ברקן, נוספת על כל זאת גם עונת הבציר. הוא טרוד "עד מעל לראש" בעונה זו של השנה. היקב עליו הוא אחראי מטעם בד"צ חוג חתם סופר פ"ת הינו היקב השני בגודלו בארץ וככזה עובדים שם כעת מסביב לשעון. מה לעשות והבשלת הענבים מתרחשת בדיוק בימים אלו? אמנם הוא מפעיל צוות משגיחים נאמן - אך האחריות הכוללת היא שלו. הבציר נמשך כחודשיים וחצי, חמישה ימים בשבוע, עשרים וארבע שעות ביממה, ורכב העבודה שלו הופך בימים אלו לבית עבורו. תא המטען מזווד במיקרוגל, מקרר ושאר מיטלטלין נחוצים (מנגל מפויח, שולחן מתקפל ועוד כהנה וכהנה), סטנד מיוחד הותקן ליד מושב הנהג עבור המחשב הנייד ובמקום מיטה נוחה הוא מצויד בכרית מרופטת... יצאנו עמו, בשעת לילה מאוחרת ולאחר סעודת "מלווה מלכה", לעמוד מקרוב ולחזות בפלא הזה הנקרא עשיית יין. לשמחתנו התוודענו לאדם מרתק ונעים שחוץ מלהקפיד על הכשרות אחראי גם לקירוב לבבות בתוך עם ישראל. תכף תבינו. חז"ל החשיבו את היין עד שתיקנו לו ברכה בפני עצמו. מהן ההקפדות ההלכתיות שיש להקפיד ביקב? פרוימוביץ': "הקפדות הכשרות מתחילות עוד הרבה לפני היקב. מבחינתי דווקא העבודה הקשה והמורכבת יותר נעשית בכרם. אנחנו מפקחים על אלפי דונמים של גפנים, לאורכה ולרוחבה של ארץ ישראל. שתילי ערלה בתוך כרם בוגר, נטיעות חדשות ואף כלאי הכרם הם רק חלק מהעבודה השוטפת שלנו". אז איך באמת מצליחים לפקח על כזו כמות של כרמים? פרוימוביץ': "כשהגעתי לברקן לפני כאחד עשרה שנה, ההשגחה המהודרת הייתה רק על חלק קטן ממוצרי היקב. משהו כמו שניים שלושה מכלים. עם הזמן היקב הפך לכשר למהדרין כולו וכדי לתת מענה לצמיחה ניסיתי לפתח בתוכנת האקסל יישום מיוחד שיתן לי שליטה על כל הכרמים. צריך להבין שהיום יש לברקן למעלה מ-8,000 דונם של כרמים ולכן רכשנו תוכנה משוכללת בעלות של אלפי דולרים רבים הממפה את כל הארץ ומציגה את הכרמים שלנו. בהקלקה על כרם בתוכנה נפתח חלון ובו כל הנתונים הרלוונטיים, למשל - אילו זני ענבים גדלים באותו כרם, מי הכורם, מהי שנת הנטיעה, מילואים (גפנים צעירות שנטעו ברמים בוגרים כדי למלא "קרחות" - ר.פ.) ועוד. מכיוון שהמערכת כולה מחוברת לתוכנת ניווט לוויני - כל הנתונים מתעדכנים און-ליין וכך אנו שולטים למעשה על הכשרות בכרם". יוסי פותח בפנינו את המחשב ומעלה את התוכנה, ואנו רואים במו עינינו נכוחה את דבריו - הנתונים מתעדכנים בזמן אמת ומאפשרים לו לפקח על הנעשה בשטח. כמה אנשים מונה צוות המשגיחים שלך? פרוימוביץ': "בנוסף אלי, עובדים ביקב בחולדה לאורך השנה כולה עוד שני משגיחים, משגיח נוסף נמצא במרתף החביות שלנו בברקן וכמובן אגרונום ירא שמיים האחראי על הנעשה מבחינה מקצועית הכרמים. בעונת הבציר, בגלל העבודה המרובה, אני מתגבר את הצוות בעוד כמה משגיחים". ההשגחה ביקב היא כאמור של הרבנות האיזורית ושל בד"צ חוג חת"ס פ"ת. כאשר צצות שאלות הלכתיות מי הוא הסמכות ההלכתית אליה אתם פונים? פרוימוביץ': "רב היקב הוא הרה"ג טוביאס שליט"א וגם הרה"ג דייטש שליט"א מעורב באופן שוטף בנעשה ביקב. כאשר עולה שאלה סבוכה ומיוחדת אנו מתייעצים עם הגאון בעל "שבט הלוי" שליט"א (הרב וואזנר - ר.פ.), שהוא הסמכות העליונה מבחינתנו". השעה כבר אחרי חצות. הירח המלא מאיר את שורות ענבי הפרנץ' קולומברד שאותם בוצרים הלילה בברקן. גרגרי הענבים קטנים וחמצמצים, קליפתם עבה והרוח הנעימה מרפרפת על פנינו. יוסי מפגין לא רק ידע רחב בכשרות אלא אף ביחסי אנוש. הוא אינו הטיפוס של משגיח הכשרות הקלאסי, זה שמסתכל על כולם מהצד עם "ידיים בכיסים", שואל שאלות טורדניות ומקומם עליו את שאר העובדים. החיבור שלו עם צוות הבוצרים והנהגים טבעי ומעורר התפעלות. "אהלן יוסי" קורא לעברו נהג ממרומי משאיתו "מה העניינים? איך הייתה שבת?" ויוסי אף הוא לא נשאר חייב ומכנה את הנהג ששמו מסתבר רמי בשם החיבה "רמבו"... ככה זה כשעובדים יחד בשעות לא שיגרתיות. נוצרת מין אחוות פועלים שקשה להסבירה. אנחנו עולים על ה"בוצרת" - זהו שמו של הטרקטור האימתני שנבנה במיוחד לבציר הענבים. "חלפו ימי הבציר הרומנטי בהם יצאו הפועלים לקטוף ידנית את האשכולות. כמות כזו של כרמים פשוט לא ניתן לבצור ביד" מסביר פרוימוביץ'. הבוצרת מתחילה לנסוע, "עולה" על שורת הגפנים, מנערת את הגזע וכך מופרדים הענבים ומוסעים אחר כבוד בזרוע המעלית אל מיכל הטרקטור שבשורה המקבילה. חוויה מומלצת לקטנים ולא פחות לגדולים. אני מבחין כי מחוגי השעון חצו לפני דקות אחדות את השנה שתיים לפנות בוקר. יוסי מוציא מתא המטען של מכוניתו "מטמון" שכה חיוני בשעה זו של הלילה - גזיה לבישול קפה ושקית עם רוגעלך. הוא קורא לכל הפועלים, הנהגים, הכורמים והמשגיחים לרגע של אתנחתא. "אין כמו היוסי הזה והצוות שלו" מסנן לי בלחש אחד מהבוצרים "הלוואי היו ככה כולם". למרות האווירה הסחבקית והמשוחררת, כולם יודעים את הנוהל כאשר מתמלא מיכל הטרקטור בענבים. רק משגיח הכשרות מורשה לפרוק אותו אל המשאית הגדולה. "יש דעות בפוסקים" מטעים יוסי "הסוברים כי כבר כעת, כאשר מעט ענבים נמעכו ורואים את המיץ נשפך, יש לתכולה דין של יין. "נמשך מאליו". ולמרות שהרבה גדולים הקלו בזה - אנחנו קיבלנו על עצמנו להחמיר", והוא נפנה אל הטרקטור ומתפעל אותו במיומנות. פרוימוביץ', חסיד ויז'ניץ בן 33, ירושלמי בעבר ובני ברקי בהווה, התגלגל די במקרה לתחום הכשרות. "לאחר נישואיי עזרתי בניהול "דגל ירושלים" ואף הקמתי משרד הפקות קטן" הוא מספר בגילוי לב "ואולם אז ביקש ממני חבר להחליפו לתקופה קצרה כמשגיח ביקבי ברקן. הם עוד היו קטנים וההשגחה המהודרת הייתה כאמור רק על חלק קטן מהתוצרת, אולם מצאתי ביין עולם מרתק ופשוט נשאבתי לתוך זה". איך מתמודדת המשפחה עם העבודה האינטנסיבית שלך? פרוימוביץ': "אכן נגעת בנקודה רגישה. בחודשי הבציר אני רואה את המשפחה כמעט אך ורק בסופי שבוע. תבין, העבודה כאן בחודשים אלו היא מסביב לשעון כפשוטו, ורובצת עלי אחריות גדולה. ממוצאי שבת ועד ליום חמישי בערב אני מתרוצץ ונוסע בין הכרמים שלנו, שהצפוניים שבהם נמצאים בצפון רמת הגולן והדרומיים באזור מצפה רמון. אני ישן באוטו, אוכל באוטו - ממש חי באוטו. אמנם בשאר השנה הלחץ יורד, העבודה היא בשעות נורמליות, אני זמין יותר ואז אני משתדל לפצות את המשפחה". ובאמת, במשך השנה ביקב - על מה אתם מקפידים? פרוימוביץ': "בין ההקפדות שלנו ביקב תוכל להבחין בחומרי גלם מהודרים כמו למשל חביות העץ שלא יכילו דבק חמץ, חלבונים להצללת היין - שיהיו ממקור כשר ועוד. אנחנו גם מקפידים שאנשים לא מורשים לא ייגעו ביין בשלבי הכנתו, החל מהגעת הענבים ליקב, דרך מיכלי הנירוסטה ועד חביות ולביקבוק. אני חייב לציין כי שיתוף הפעולה שלנו עם כל יתר העובדים, מהבכירים ביותר דוגמת הייננים והמנהלים, ועד לאחרון הפועלים, הוא מצוין, דבר שאני משוכנע שתורם בין היתר לאיכות היין שאנחנו מייצרים". השעה כבר כמעט שלוש. הלילה אוטוטו נגמר ואנחנו צריכים להיפרד. אני בדרך למיטה הנעימה ויוסי בדרך לכרם הבא, שם מחכים לו הכורמים והנהגים להתחלת הבציר. "יש לי עוד הרבה לספר ולהרחיב, אבל בשביל זה תצטרך להגיע אלינו ליקב, ועדיף לאחרי הבציר" הוא מחייך וממהר אל מכוניתו-ביתו ונעלם אט אט בכביש המהיר. |
