קטגוריות:
| >> רשמי ביקור ביקבים » משפחה, יין ו"חברים" | |
ישראל פרקר היא יפה, או כמה יפה, שממש קשה לעמוד בקסמה....אפילו קריר בה ונעים כשחם במקומות אחרים בארץ. העצים, הפרחים והרחובות במדרונות מוסיפים לה קסם אינסופי. התאהבתי בה מהר, כבר בעשר הדקות הראשונות בהם דרכי הלכה לאיבוד כשחיפשתי עוד יקב חדש בצפון. זה היה יקב טוליפ, הנמצא בכפר תקווה, בפאתי הקריה היפיפייה, קריית טבעון. הגעתי לבסוף, באחד מימי יולי 2004, לפינת חמד ייחודית בכפר עטור בדשאים ובעצים בו חיים אנשים מבוגרים עם צרכים מיוחדים. הפינה הצופה על כרם, היא פינתו של יקב טוליפ, שנקרא על שמה של כוס הטעימה של יינות קברנה ומרלו, שצורתה דומה לצבעוני. את היקב המחודש הקימה משפחה נפלאה וחמה (הסברים בהמשך) מטבעון העוסקת לפרנסה בענף הבניה, משפחת יצחקי. את פני קיבלו האב יצחק ובניו דורון ורועי (שניהם נשואים לנשים בשם זהה עינת, השותפות גם לעשייה ביקב) שהפכו גם לאנשי יין בשנים האחרונות, והחליטו להקים יקב. "המשפחה אוהבת יין ושותה יין מאז ומעולם עוד בתקופת הגרנז' רוזה, הסלקטד, ומשם לירדן וגמלא." פתח דורון את סיפורו על המשפחה והיקב. "שתיית יין היא חלק מהארוחה אצלנו במשפחה. זה לא רק עניין של קידוש בשבתות או שתייה רק במסיבות". מוסיף האב יצחק (שחינך והוביל את משפחתו לאהבת היין) "אשתי ואני אוהבים מאוד את צרפת ומרבים לבקר בה. משנת 1973, בכל טיול בחו"ל, אנחנו מבקרים ביקב אחד או שניים מתוך אהבה לנושא ולטעמים, ולאט לאט גמלה ההחלטה בליבי שגם לנו צריך להיות יקב. היינו בתערוכת יינות ישראל 2002 שהייתה בבית הסקוטי ביפו בפורים לפני שנתיים. אחרי שראינו וטעמנו את יינות כל יקבי הבוטיק שהיו שם אמרתי לדורון שגם אנחנו מקימים יקב. נתחיל עם שתי חביות." בדוכן של ראובן כהן מ"סוד היין" התברר לבני משפחת יצחקי שלייצר שתי חביות יין נדרש תקציב של 15 אלף ₪ . הסכום גוייס מיד... ותוך זמן קצר טפח מאוד מאוד. עדות לכך שתי עיני שראו את הציוד המשוכלל והחדיש שנקנה ליקב החדש – מכלי תסיסה חדישים, קרשר, פרס (1.4 טון חומר יבש - פרס סגור עם הזנה אוטומטית דרך צינור), מתקן לשטיפת חביות, מלגזה חדשה שאפשר להרכיב עליה מתקן מיוחד ההופך את מכלי הענבים המגיעים מהכרמים בעת הבציר, ישר לתוך הקרשר, מכונת מילוי חדישה (שלב הפיקוק נעשה תוך עשיית ואקום מעל היין שבבקבוק) וגם 60 החביות מעץ אלון צרפתי משובח הנמצאות בחדר החביות המקורר והמבוקר טמפרטורה ולחות. ראיתי שם גם מכשיר חדיש לזיקוק כהל שהגיע מאיטליה. בכפר תקווה היה יקב קטן, שנמצא במרחק על הקירות מסביב תלויות עשרות תמונות ממוסגרות מאירועים ופעולות שנעשו ביקב כפר תקווה הישן, והם משמשים עדות חיה למה שהתרחש במקום בעבר. בבציר 2003, הבציר הראשון של משפחת יצחקי, נבצרו 10 טון ענבים מהזנים קברנה ומרלו. עבודת ייצור היין בוצעה ב"יקב העליון", הישן. היצחקים נוכחו מיד שהמבנה קטן מלהכיל את כמות היין שהם רוצים לייצר וגם תנאי העבודה לא נוחים. ואז הוחלט בישיבה המשפחתית שכונסה לעבור למקום אחר ולהשתמש בטכנולוגיות יותר מתקדמות לייצור יין. מבנה היקב מורכב מארבעה אזורים (מפוארים בהחלט !!!) . בכניסה נמצא האולם המיועד לאירוח והוא פתוח לציבור המבקרים. יש בו בר יין מעוצב וחדיש ושולחנות תואמים. במקום יהיו ערבי טעימות יין , קורסים של טעימת והכנת יין ועוד. המקום מיועד ל100 איש, ממוזג ונעים לשהייה, עם תקרה אקוסטית המיועדת לבליעת רעשים מיותרים... אזור האירוח מופרד מאזור העבודה של היקב בחלון (קיר) זכוכית ארוך ושקוף, שאם לא נזהרים אפשר לנסות ולעבור דרכו כשלא מבחינים שבדרך ניצבת זכוכית. באזור העבודה נמצא כל הציוד החדיש של היקב, וכן מעבדה ומשרד. ארבעת מכלי הנירוסטה לתסיסה מתוצרת מפעל רגב שבמעלות הם בנפחים של נכנסנו פנימה וקיבלתי שוק של קור. 13.5 מעלות עם בקרת לחות וטמפרטורה ממוחשבת. דורון יכול מרחוק לשלוט על טמפרטורת התסיסות ובאקלים חדר הקירור. אם נוצרת בעיה כל שהיא, מגיעה התראה למחשב הנמצא גם ברעננה, באתר הבניה בה עובד דורון, והוא יכול מיד לטפל בה. בחדר נמצאות כיום 60 חביות ובהם יינות מרלו 2003 ,קברנה 2003 ואף חביות חדשות שעדיין לא בשימוש. נמצאים שם גם בקבוקי יין מלאים הממתינים להדבקת תוויות ולהשקה. סיימנו את הסיור ביקב החדיש והמצוחצח והתיישבנו סביב שולחן העמוס בגבינות, לחם טרי ויין "טוליפ", כמובן. לכוסות נמזג היין הראשון - מרלו 2003 ששהה חצי שנה בחביות עץ אלון צרפתיות בגודל היקב לא גיבש את הסגנון של היינות שיוציא לשוק בעתיד. יין המרלו העדין יוצר בהתאם לקו שהתווה רועי, האח הצעיר המשתתף באופן פעיל בכל פעולות עשיית היין ביקב. רועי מעדיף יינות צעירים הנלגמים בקלילות בלי שצריך להלחם איתם. דורון ואבא, יצחק, מעדיפים יינות יותר כבדים, בעלי טאנינים וקצת נוטים לחומציות. (אל תדאג רועי, אני איתך וכמוני עוד המון חובבי יין...) המרלו 2003 תסס בטמפרטורות נמוכות מאוד. מקסימום 25 מעלות. כתוצאה מטמפרטורת התסיסה התקבל יין עם טאנין נמוך. בקבוק יעלה 55 ₪. המשפחה החליטה שיינותיהם יוצאו למכירה במחירים "שווים לכל נפש". גם קטעים מרגשים וחמים לא חסרים בסיפורו של היקב הזה. מיקומו של היקב בכפר התקווה, כפרם של המבוגרים בעלי צרכים מיוחדים, אלה השונים מרוב האוכלוסייה, גרם למשפחה לאמץ אותם ואת כפרם. פעולות שונות בכפר נערכות בחסות יקב "טוליפ". לאחרונה, למשל, נערכה במקום תחרות ציורים. הציור הזוכה הפך לתווית יין היקב. אנשי הכפר, המכונים "חברים", עובדים ביקב. קיימים שלושה עובדים קבועים, אנשים מתחברים אליהם ואוהבים אותם. אומר יצחק. איפה הם? מעניין למה אינם מגיעים ליקב כפי שהם נוהגים לעשות מדי יום אחרי הצהרים מתפלא דורון. (החברים הם חלק מחייו של דורון וחסרונם באמת מפריע לו כנראה) חמש דקות, ואולי פחות, חלפו. לפתע, כמו במטה קסם נשמעה דפיקה על הדלת ונתן הגיע... הוא מיד התחבר איתי, ואת הטפיחה החזקה שנתן לי על כף היד כשלחצנו ידיים להכרות, אני חש עד עתה. מאז אותו רגע ועד לסיום ביקורי הנעים ביקב, השתנתה האווירה. צחוקים, בדיחות, סיפורים חמים ומרגשים, שאלות אינסוף של נתן, שחייב לדעת הכול, שירת המנון היקב ע"י נתן: יין, יין, הבו יין , יין ותירוש, אותו שר בקול ילדותי, ועוד ועוד. מתברר שהחברים מאוד מסורים וקשורים ליקב. הקמת היקב שינתה באופן מוחלט את חייהם. הקשר ליקב גדול מאוד. אפילו ההורים (לאלה שיש) אומרים שהאנשים השתנו לגמרי. היקב הוא עולם ומלואו בשבילם. פתאום הם מקבלים חמימות ותשומת לב עם המון סבלנות. הרשו לי בני משפחת יצחקי המורחבת להעניק לכם מדלייה של הוקרה על פעילותכם !!! זאת בשלב זה לא מדלייה עבור יין, שהרי יינותיכם טרם הושקו ויצאו לשוק. נגסתי בכמה פרוסות גבינה כשדורון מזג לכוסי את היין הבא :קברנה 99 גרנד רזרב. היין שהה 32 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות. רובן חדשות. הוא עבר בשנה האחרונה הצללה וסינון. כל היינות של היקב עוברים סינון בינוני. אנשי היקב אומרים שהם לא רוצים שהאנשים ישתו שמרים, חלבונים ותאית. הם רוצים שבכוס לא יישארו מוצקים, אלא שהיינות יהיו צלולים בעלי ברק. דורון משקיע מדי יום בממוצע ארבע שעות של למידה בנושא היין. הוא לומד מקריאת ספרים ומאמרים באינטרנט. השבוע למשל הוריד ספר הכולל 280 עמודים מהאינטרנט בנושא עשיית כהילים. במעבדה הנמצאת ביקב נערכות כל הבדיקות הקשורות לעשיית היין ואנשי יקבי בוטיק מהסביבה נוהגים לבוא למקום להתייעץ בנושא ייצור היין ביקביהם. דורון הוא גם משתתף קבוע בפורום הייננים שבאתר היין הישראלי במתן עצות למשתתפים האחרים. בהשקה הראשונה של יינות היקב שתיערך ב3 בספטמבר 2004 יושקו היינות: קברנה 2000 , קברנה 1999 גרנד רזרב, ומרלו 2003 . כמו כן יושק גם יין קינוח בסגנון פורט. אספרנסה (תקווה) הפורט עשויי מענבים מבציר 1999 שנבצרו בכרם בן זמרה. ליין הוסף אלכוהול ענבים שהוכנס כדי לעצור את התסיסה. חביות הפורט שוהות בשמש החמה בקיץ. טעמתי מיין הקינוח. היין מתוק וטעים עם אחוז גבוה של אלכוהול. השנה יבצרו אנשי היקב 30 טון ענבים, קברנה סוביניון, מרלו וסוביניון בלאן במספר כרמים: בכרם בן זמרה, בכרמי יוסף ובזיכרון יעקב. כ20,000 בקבוקים ייוצרו מבציר 2004. התוכניות הן לייצר כ50,000 בקבוקים תוך חמש שנים. היקב פתוח לביקור חובבי יין. השמש כבר שקעה והגיע הזמן לחזור לעירי, עיר היין האמיתית, ראשון לציון. עוד חוויה חיכתה לי בדרכי חזרה הביתה. החלטתי לנסות ולהשתמש בכביש 6 החל מוואדי ערה ועד סמוך לשדה התעופה בן גוריון. בנסיעה מהירה, בטוחה ונעימה, כאילו אני נוסע במדינה אחרת, הגעתי תוך כ50 דקות מוואדי ערה לחניון ביתי בראשל"צ. חשתי מן גאווה פנימית שגם בארצנו מגיעים להישגים הנדסיים כאלה. שיהיה לכולנו לחיים, לחיי היין הישראלי והפרויקטים ההנדסיים המשנים את פני המדינה לטובה!!! |
