קטגוריות:
| >> שונות » משתה בציר 2005 ברמת הגולן | |
מאות בעלי מסעדות, שפים, בעלי ועובדי חנויות המתמחים במכירת יין, חובבי יין, חברים, כורמים ואנשי יין, התאספו בערב קייצי מאוד סמוך לשורות כרמי עין זיוון שברמת הגולן. הם ישבו סביב שולחנות ערוכים, המשופעים בבקבוקי יין, לחגוג עם אנשי יקב ערב קייצי, הגדרה המתאימה אולי למה שחשו תושבי מרכז המדינה ודרומה, אך לא כך הרגשנו אנחנו בצפון רמת הגולן. היה זה ערב "רוחני" מאוד ולא סתם עוד ערב של "יום חול", זה היה ערב של "ארץ היין", עם טרואר מודגש מאוד בסביבה ובפה! על אחת משורות הכרם עמדה, מוארת באורות צבעוניים, בוצרת מכנית ענקית שמראה העלה מיד את השאלה הידועה: מה עדיף לקבלת יין משובח, בציר ידני או בציר ממוכן. בהזמנה למשתה נכתב בין השאר: "הכל מתחיל באדמה, אך לא מסתיים שם. איתני הטבע: האדמה, המים, הרוח והאש, ארבעה מקומות שמחברים למקום." ניראה שהיושב במרומים התפנה מעט באותו ערב מעיסוקיו הרבים ודאג שמה שנכתב הוא כמעט מה שהומחש במלואו במשתה. הערב נפתח במופע תופים ותקיעה בשופרות בליווי לפידי אש שסובבו ביד אומן באקרובאטיקה מהירה. רוח מדהימה בחוזקה נשבה בעוז לאורך כל האירוע בגלים שהרימו ענני אדמה (חלק מטרואר בז'רגון אנשי היין...) ופיזרו אותם לכל עבר, כאילו להדגיש את טעם הטרואר שביינות
"אנחנו מברכים אותכם עם הגעתכם". פתח "שנה של עבודה קשה בכרמים וביקב מגיעה לשיאה בתקופת הבציר. עבודת כולם הופכת למאומצת ומרוכזת יותר, מאנשי הכרמים ועד לעובדים ביקב הקולטים ומעבדים את הענבים." "אי אפשר לשכוח את האנשים העובדים בכרמים ומביאים לנו את הפרי המיוחד והנפלא ממנו מפיקים את היין. חייבים להשקיע הרבה מאמץ וכוח להגיע לתוצאות הטובות בהן אנו משופעים." "כרם עין זיוון גודל וטופח במשך עשור, ע"י כורם וותיק ומנוסה עמיר ביתן שניפטר לפני שנה. זה הרגע לזכור את פעולתו המבורכת." אנחנו מבורכים בטרואר מצוין ובאנשים טובים אך בלי אנשי מכירות טובים ומנוסים שלום הציג את היין החדש שהושק באירוע מרלו 2004 מסדרת גולן המצטרף לאחיו הבכירים וה"זקנים" יותר מהסדרות ירדן וגמלא. המנכ"ל מברך ומתגאה בעובדיו ובאותה עת נשלפו הפקקים מעשרות בקבוקי יין המרלו ונמזגו למאות הכוסות שטעם הטרואר דבק בהם בהשפעת הרוחות. ניראה לי שזו הפעם הראשונה שאנו באמת יכולים לומר שחשנו בוודאות בהשפעת ארץ סמוך לבמה, ממש בין שורות הכרמים עבדו ללא לאות אנשי הקייטרינג וצלו נתחי בשר בקר, טלה ועוף. הבשר החם הוגש במתקנים מיוחדים מלאי גחלים על השולחנות. ריחם המשכר (מעורר בלוטות הרוק) של הבשר והעוף התערבב בריחו וטעמו המשכר של היין החדש. המהדרים יכלו ליהנות גם מטעמו המשובח של יין הקברנה סוביניון 1999 שהשתבח במשך השנים. היין נמזג לכוסות מתוך בקבוקי ירבעם ענקיים שנאחזו בידים רועדות ע"י המלצרים\יות. לרגע חשתי רחמים על הצעירים שנאלצו להסתובב בין השולחנות כשבידיהם הבקבוקים הענקיים מלאי היין ולנזגם ביד בטוחה ויציבה לכוסות. למזלם הבקבוקים התרוקנו ואיבדו ממשקל הברוטו שלהם במהירות. על הבמה עלה היינן הראשי של יקבי לסיום, בדרך לאוטובוס, הצלחתי אף ללגום מיין הקינוח המשובח הייטס וויין, שהוא תמיד הפייבוריט שלי. חבל רק שהוא לא היה קר מספיק, דבר שהיה מעלה פי כמה את הנאתי ממנו. לא התאפקתי ולגמתי כוסית נוספת. ידעתי שלנהוג אני הרי לא צריך בזמן הקרוב. טייס חברת ארקיע הטיס ביד בטוחה את המטוס בו טסנו מראש פינה לת"א. לפי הטיסה היציבה אני בטוח שהוא לא לגם באותו ערב לא יין מרלו, לא קברנה ואפילו לא יין קינוח של רמת הגולן. מה שאני רק יכול לומר שהוא הפסיד, אנחנו לא.... לחיים, לחיי היין הישראלי, ושיהיה בהצלחה רבה בבציר 2005 לכל יקבי ישראל, אלה שבצפון, במרכז וגם בדרום. לכולם
אבי הלוי טעם את היינות שהוגשו במשך הערב מדווח על התרשמותו מהם: "קצרין שרדונה 2002" – היין הזה הוגש עם המנות הראשונות ומאחר שלא טעמתיו זמן רב, למעשה מאז תקופת השקתו לפני למעלה משנה, הסתקרנתי לטעום אותו שוב ובתנאי "שטח", כלומר כשהוא מלווה ארוחה. ראשית, צבעו התכהה עם הזמן (עד כמה שהבחנתי בתנאי התאורה של האירוע) לעומת זאת ריחות וטעמי העץ שהיו בולטים מאוד בהשקה במאי 2004, התמתנו מעט. היין סמיך ושמנוני (במושגי עולם היין, כמובן) ומהנה מאוד. הוא מורכב מענבי שרדונה שנבצרו בכרמי צפון רמת הגולן, ממש באזור שבו התקיים האירוע, הותסס ויושן בחביות עץ. הוא לא הוגש קר במיוחד אבל זהו למעשה ייחודו, אפשר להתנהג אליו ולצרוך אותו כיין אדום. פרי לא הרגשתי הפעם, אבל עץ, עישון ותבלינים כן. נראה לי שאת שלושת הבקבוקים שיש לי באוסף אשמור עוד תקופה ארוכה. "גולן מרלו 2004" – יין חדש היוצא לשוק בימים אלו. טעמתי אותו בבית למחרת האירוע. ליין צבע אדום מבריק עם שוליים סגולים כמו חמיצת סלק. הוא שופע ריחות של פרי אדום טרי וחמצמץ המזכירים דובדבנים ופטל צעיר. הטעם הוא המשך ישיר למה שהאף מרגיש: פרי אדום, מעט בוסרי עם חספוס עדין. חמשת החודשים של שהיית היין בעץ כמעט ואינם מורגשים. מה שכן מורגש הוא אחוז האלכוהול הגבוה יחסית: 14% הגורם לגוף בינוני עם 'דמעות' נאות על שולי הכוס. "סדרת גולן היא סדרה לצעירים", אמר פעם שלום בלייר, מנכ"ל יקבי רמת הגולן, ואני מניח שהוא התכוון ליין מהסוג הזה: יין צעיר, פירותי ומהנה. לא מורכב מדי וללא יומרות מיותרות. מחירו של היין לא ידוע בעת כתיבת שורות אלו אך יש להניח שמדובר במשהו בסביבות 40 שקלים פלוס/מינוס. "ירדן קברנה סוביניון 1999, דאבל מגנום" . את הירדן ק.ס. 1999 אני מכיר ומוקיר מאז יציאתו לשוק לפני כ-3 שנים. רכשתי אז קרטון (12 בקבוקים) ומדי כחצי שנה אני פותח בקבוק ונהנה מחדש. הפעם ההנאה הייתה כפולה. וזאת יש "ירדן הייטס ויין 2003" - יין הקינוח הזה הוא הדבר הכי קרוב לדבר האמיתי ה- "אייס ויין" הגרמני או הקנדי שאהובים עלי כל כך. כמי שנוסע לעיתים קרובות לגרמניה, (שורשים משפחתיים), יש לי אוסף נאה של יינות קינוח מהסוג הזה ותאמינו לי שה "הייטס ויין" של ירדן לא נופל מהם בהרבה. הגרמנים והקנדים מייצרים את היין הזה מענבים, בדרך כלל ריזלינג, שקפאו על הגפנים. הקיפאון מביא להפרדה בין מים טהורים לתירוש שהוא בעל תכולת סוכר גבוהה. ביקבי רמת הגולן מבצעים את הפעולה הזו עם ענבי גווירצטרמינר בתנאי "מעבדה" והתוצאה מצוינת: יין קינוח ריחני ומתוק. הן באף והן בפה קוקטייל פירות מכל הסוגים: אגס, מלון, משמש, תפוז, אננס, מה שתרצו. הייתי רוצה קצת יותר חמיצות, אבל מה לעשות, אנחנו לא באירופה ולא בקנדה. צילומים: אוגוסט 2005
|
לדעת: יין מתיישן שנמזג מבקבוקי ענק יש לו יתרון על פני יינות שנמזגים מבקבוקים רגילים. קצב ההתיישנות של יין בבקבוקי ענק איטי יותר עקב יחס נמוך בין כמות האוויר לכמות היין שבבקבוק. התנאים הסביבתיים באירוע "משתה בכרם" לא אפשרו טעימה מסודרת אבל מי צריך את זה כאשר עלמות חן מגישות לך את היין מתוך בקבוק 'ירבעם' של שלושה ליטר ובצלחת נתחים עסיסיים של צלעות טלה ואסאדו בקר. מדובר ביין עשיר ומורכב. סמיך מאוד, כמעט "לעיס", כמו שאומרים במקומותינו. הוא שונה מהותית, לטעמי, מהירדן 2000 ו- 2001 שבאו בעקבותיו. במורכבותו הוא דומה ל- 1995 ובטעמו ל- 1997. מי שמכיר ומוקיר את סדרת ק.ס. ירדן יודע על מה אני מדבר ואשמח לקבל תגובות בנושא. יין מצוין שבזכות כמותו, נבנתה התדמית המפוארת, לפחות בעיני, של יקבי רמת הגולן.
