קטגוריות:
| >> שונות » מתכוננים למרוץ הגמר | |
מאת: המתמודדים לתחרות פרס ירדן 2006 מטעם יקבי רמת הגולן מחממים מנועים. כשישים איש שעלו לחצי הגמר בשלב הראשון של התחרות התכנסו ביום גשום של אמצע אוקטובר במלון בתל אביב, ליום עיון שבו האזינו להרצאות העשרה בנושאי יין ואלכוהול. במשך יום ארוך ומרתק הם שמעו את אלדד לוי, עורך מדור היין של 'על השולחן', שהרצה על תעשיית היין הישראלית, את ד"ר תרצה זהבי, מדריכת גפן במשרד החקלאות, שהרצתה על הכרם והטיפול בו, את חיים גן, מנכ"ל 'איש הענבים' שדיבר על יינות העולם ואת רונן צור, מדריך יין ואלכוהול ב'זמן אמיתי' שהרצה על משקאות אלכוהוליים שמקורם מענבים. במגמה להעמיק את התודעה של צריכת יין איכותי ושילובו באוכל טוב, החלו לפני למעלה מעשר שנים יקבי רמת הגולן לקיים תחרויות ידע תיאורטי ומעשי בנושאי יין בתחילה בקרב אוכלוסיית מלצרי היין במסעדות בארץ. בהמשך נפתחה התחרות, ששמה 'פרס ירדן', גם בפני עובדי חנויות יין וחובבי יין פרטיים בקרב הציבור הרחב. את השינוי שחל בנושא היטיב לבטא מר שלום בלייר, מנכ"ל יקבי רמת הגולן, שאמר בטכס הסיום של התחרות האחרונה, בתחילת 2005: "כולנו זוכרים איך נראה היה שוק היין והגורמה בארץ לפני עשר- עשרים שנה וכולנו רואים איך הוא נראה היום. השינוי חל כתוצאה מחינוך הציבור והעמקת תרבות היין בארץ". תחרות פרס ירדן 2006 מתקיימת בארבעה שלבים ששניים מהם כבר בוצעו. בשלב הראשון התבקשו המעוניינים להשתתף להירשם דרך אתר יקבי רמת הגולן באינטרנט, תוך שהם מתבקשים לענות על כמה שאלות בסיסיות בנושאי יין. בשלב השני הוזמנו כל הנרשמים ליום בחינות שנערך ביקבי רמת הגולן, כדי לקבוע את העולים לחצי הגמר. ביום זה התבקשו המתמודדים לענות על שאלות בנושאי אופי וסגנון יין, לזהות את אזורי יין בארץ, לגלות התמצאות בזני הענבים הנפוצים בארץ, להתמצא בציוד ליין ולזהות טעויות מכוונות בתפריטי יין. שישים איש שקיבלו את הניקוד המצטבר הגבוה באותו יום, עלו לשלב חצי הגמר. שלב חצי הגמר ושלב הגמר עתידים להתקיים בתחילת דצמבר. בשלב חצי הגמר, ייבחנו המתמודדים בתחומים הבאים: יינות ישראל - ידע גיאוגרפי כללי, אזורי גידול גפן היין, יקבים בולטים באזורים השונים ויינות בולטים באזורים השונים. פגמים ביין – זיהוי פגמים, מהיכן הם מגיעים ומה גורם להיווצרותם. זיהוי יין וניתוחו – טעימה עיוורת, ניתוח מאפייני היין, זנים, מורכבות וכד'. אלכוהול – ידע כללי על משקאות אלכוהוליים הקשורים לענבים, טעימת אלכוהול. מהכרם אל הבקבוק – תהליך גידול ענבים ותהליך ייצור יין. בשלב הגמר יידרשו המתמודדים לשאלות מעמיקות בנושאים כמו: יינות העולם – ידע כללי על אזורי יין בעולם, יקבים ויינות מפורסמים, עולם חדש מול עולם ישן. התאמת יין לאוכל וכן תתקיים טעימה עיוורת של יינות. כאמור, ארבע הרצאות שמעו המתמודדים ביום העיון. אנו מביאים לפניכם כמה מילים על כל הרצאה והרצאה: יינות ישראל אלדד לוי סקר את ההיסטוריה של תעשיית היין בארץ החל מתקופת הברון שאנשיו חידשו את נטיעת הכרמים בארץ והקימו תעשיית יין של ממש, עבור דרך יקבי כרמל מזרחי עם הקברנה סוביניון פרייבט קולקשן 76 ו- 79 של היינן פרדי שטילר, המשך בקפיצת המדרגה עם הקמת יקבי רמת הגולן בתחילת שנות השמונים, יקבי הבוטיק הבולטים הראשונים מרגלית וקסטל, וכלה במתרחש כיום כאשר קרוב למאתיים יקבים פעילים ומייצרים יין. הוא הפתיע בגילוי שהיין הראשון של יקבי רמת הגולן היה דווקא סוביניון בלאן 1983, זן שנחשב למנבא טוב של אזור יין מוצלח. הכרם, ד"ר תרצה זהבי – הרצאתה של גב' ד"ר תרצה זהבי חולקה לשני חלקים עיקריים: נקודות להתייחסות לפני נטיעה ופעולות בכרם לאחר נטיעה. בהקשר של לפני נטיעה דיברה תרצה זהבי על הפרמטרים שיש להתייחס אליהם בבחירת מקום לנטיעת כרם, כגון: סוג הקרקע ויכולת קיבול המים שלה, מזג האוויר, התאמת הזן לאזור ושיטת ההדליה. נאמר כי בחירה נכונה של מקום לנטיעת הכרם יכולה לחסוך הרבה קשיים בהמשך. בהקשר של טיפול בכרם אחרי הנטיעה דובר על השקיה, זמירה, דילול שריגים ופרי, קיטום וחילון. יש שוני ב'התנהגות' של כרמים שונים ומסקנתה של תרצה זהבי פרק נרחב יוחד לעניין הגנת הצומח. דובר על גורמי הנזק בחלוקה לשתי קבוצות עיקריות: מחלות (פטריות, חיידקים ווירוסים) ומזיקים (זחלי עש, כנימות וזבובים). בהקשר של מחלת 'קימחון הגפן' סיפרה תרצה זהבי שייתכן ויש ממש בסיפור על הסיבות לנטיעת שיחי וורדים בשולי שורות הכרמים. הוורדים רגישים לקימחון יותר מן הגפנים, ולכן כאשר הורד נפגע בקימחון (אם כי מדובר בקימחון מסוג אחר אלא שהתנאים היוצרים את שתי המחלות זהים) עדיין יש זמן לטפל בגפנים. בהמשך דובר על רקבונות, על פטריית הבוטריטיס ועוד. פרק מיוחד ייחדה תרצה זהבי לנושא ניקיון חומר הריבוי וספרה שתופעת מחלות הגפן המועברות על ידי חומר הריבוי החלה למעשה ביום שהתחילו ההרכבות. בעבר תופעה זו לא הייתה קיימת כי בשטות הישנות כל בעל כרם יצר שתילים מהגפן היפה והבריאה ביותר שהייתה לו בכרם. באופן כזה נעשתה סלקציה טבעית נגד וירוסים. ברגע שלקחו גפן יפה ובריאה והרכיבו על כנה נגועה קיבלו העברה סמויה של מחלת גפן. מאחר והכנות לא מראות שום סימן שהן נגועות במחלה כל שהיא, ייתכן מצב שלוקחים כנה נגועה שחיה יפה עם ווירוס מסוים וכשמרכיבים עליה גפן מזן אחר מתפרצת המחלה. יינות העולם, חיים גן – כצפוי, זהו נושא ענק שחיים גן הצליח לגעת בו רק בראשי פרקים. דברים מעניינים נאמרו על תעשיות היין בארצות הסמוכות לנו ובאגן הים התיכון. מסתבר בלבנון יש תעשיית יין די נחשבת בעול. יינות מיקבים כמו שאטו מוסר, קפריא ועוד נמכרים באופן סדיר באנגליה. תורכיה היא בעלת שטחי כרמים נרחבים, אם כי רובם ענבים לתעשיית הצימוקים, אבל יש בה גם תעשיית יין מתפתחת. כך גם ביוון ובקפריסין שם פרק מיוחד הקדיש משקאות אלכוהוליים מענבים, רונן צור – השנה, בניגוד לשנים קודמות, החליטו מארגני התחרות להגביל את נושא האלכוהול להעמידו על משקאות אלכוהוליים שמקורם מענבים בלבד. רונן צור מאמין שהברנדי לסוגיו השונים הוא המשקה המרתק ביותר במובן זה. הוא מקווה שהתדמית המרוחקת שיש כיום לברנדי, לפיה זהו משקה למבינים, עשירים, מבוגרים וכד' – תדמית זו תשתנה והברנדי יצטרף למשקאות המקובלים בכל בר. רונן צור דיבר על אזור ארמניאק שם משקה אלכוהולי נוסף העשוי מענבים הוא הגראפה. מקורה של הגראפה באיטליה בזיקוק שאריות ענבים, גרעינים וקליפות והכנת משקה זול לאיכרים העניים שידם לא הייתה משגת לרכוש יין משקאות משובחים. אלא, שבמשך השנים הגראפה הפכה להיות מוצר נוסף של יקבים רבים. ככל שיש יותר שאריות פרי בחומר הגלם, כך הגראפה יוצאת משובחת וניתן להבחין בארומות של הפרי ממנו נעשתה. יש עוד משקאות אלכוהוליים שנעשים מענבים אלא שהזיקה לענבים נעלמת לא קיימת בהם. כמו, למשל, עראק הנעשה בדרך כלל מענבים ואחר כך מוסיפים לו את צמח האניס. אוקטובר 2006 מהפיכת האיכות בתעשיית היין הישראלית – א |
כה הממוצעת של יין לנפש ועל אזורי הגידול של יין בארץ. גילוי מעניין התברר בהרצאה, שנתון הצריכה הממוצעת של יין לנפש נמדד בארץ לפי מספר התושבים בגיל המותר לשתיית אלכוהול, בעוד שברוב ארצות העולם המדידה היא בחלוקה לכלל האוכלוסייה. לפיכך, הנתון הקיים לפיו הצריכה הממוצעת של יין לנפש בארץ היא כ- 
היא שהכורם צריך להכיר היטב את הכרם שלו.
חלה התעוררות בייצור יין מקומי בעיקר לנוכח התיירות הגדלה והולכת במקומות אלו. לדעתו של חיים גן תעשיית היין ביוון נמצאת בתחילתה של מהפכת איכות בסיוע ממשלתי: יותר טכנולוגיה ויותר חקלאות מודרנית.
נעשה הברנדי הראשון. הוא ספר על חבל קוניאק המחולק לטבעות כאשר לב האזור נקרא גרנד שמפיין וממנו מגיע הקוניאק האיכותי והנחשב ביותר. גם בישראל ייצרו ומייצרים ברנדי כמו יקבי כרמל, יקב תשבי ומנזר קרימיזאן. עוד על ברנדי, קוניאק וארמניאק תוכלו לקרוא בכתבתו של רונן צור במגזין יין וגורמה אוקטובר 2006.