קטגוריות:
| >> רשמי ביקור ביקבים » נאות סמדר- יין במדבר | |
רשמי ביקור ביקב נאות סמדר – היקב הדרומי ביותר בארץ. מאת: אבי הלוי חז"ל מספרים שאברהם אבינו נהג לארח עוברי אורח במדבר. בין היתר היה אברהם מגיש לאורחיו יין, לחם ובשר ובתמורה הייתה לו בקשה צנועה: שיברכו בסיום הארוחה את ברכת המזון. מי שסירב היה צריך לשלם, על היין ששתה, עשר מטבעות עבור לוג אחד של יין (כחצי ליטר) - מחיר גבוה מאוד בסטנדרטים של אז. כאשר היה האורח מתמרמר על המחיר המופקע היה עונה לו אברהם: "מי נותן לך יין במדבר?" על ייצור יין בארץ ישראל הקדומה כבר נאמר ונכתב רבות, אבל מן הדברים שלעיל נראה שייצור יין במדבר לא היה דבר מובן מאליו, כבר אז. גידול ענבי יין בתנאי מדבר הוא ענין לא פשוט. בדרך כלל ענבי יין גדלים, כך בחצי הכדור הצפוני, בין קווי הרוחב 30 עד 50. ישראל נמצאת בין קווי הרוחב 29 עד 33 ואילו הנגב והערבה, שהם כידוע האזורים הדרומיים ביותר בארץ, נמצאים כבר באזור המוגדר בגיאוגרפיה העולמית כאזור שעל גבול הצחיחות. המחסור במים, מליחות הקרקע, קרינת השמש החזקה והחום הכבד – כל אלו יוצרים תנאים קשים לגידול גפן היין שאוהבת אמנם שמש ואור - אך במידה מוגבלת, אוהבת קרקע מינראלית - אך לא מלוחה, אוהבת את הקור המדברי בלילות - אך לא תמיד מצליחה לשאוב ממנו את מנות הקור שהיא זקוקה להן בחורף. למרות הכל יש מי שעושים בארצנו יין בתנאי מדבר. הם אמנם מעטים ואפשר לספור אותם על יד אחת, אבל הם קיימים ופעילים ואף מייצרים יינות שזוכים להערכה לא מבוטלת מצד אנשי מקצוע. אלו הם: יקב שדה בוקר - בשדה בוקר, יקב נעמה במדבר – בין ירוחם לשדה בוקר, יקב קדש ברנע - ליד ניצנה, והדרומי ביותר: יקב נאות סמדר בערבה הדרומית, כשישים ק"מ לפני אילת. ככל הידוע יקב נאות סמדר הוא גם היקב הדרומי ביותר בכל המזרח התיכון שכן מדרום לו, במצרים ובסיני, אין ייצור יין. קיבוץ נאות סמדר, הינו קיבוץ החבר בתק"ם ושייך למועצה אזורית חבל איילות. הקיבוץ הוקם בשנת 1989 על ידי קבוצה המכנה עצמה "בית ספר ללימוד עצמו של האדם" ואשר התגבשה בירושלים בהנחייתו של יוסף ספרא. נאות סמדר הוקם על שטחו של הקיבוץ הנטוש "שיזפון". במקום כ-100 חברים המתפרנסים בעיקר מחקלאות אורגנית ותוצריה: כרמים, זיתים, עיזים, יין, שמן וגבינות. בנוסף, יש לקיבוץ חברת בניה האחראית על בניית רוב הבתים בו. הקיבוץ מפעיל בצומת שיזפון פונדק שהוא בית קפה צמחוני, וכן מפעיל את חנות המזכרות בטרמינל האזרחי בעובדה. הקיבוץ קולט מתנדבים ויש בו צעירים רבים שבאים לתקופות שבין שבוע לכמה שנים. (מקור: ויקיפדיה). הגעתי עם ידיד חובב יין לנאות סמדר בשעת צהריים מוקדמת ביום חם ולוהט באמצע חודש אוגוסט. הדבר הבולט הראשון הוא השקט המדברי האופף את המקום. הדבר השני הוא מימד הזמן: איש לא ממהר לשום מקום, הכל מתנהל בנחת. לא פלא שאנשי הקיבוץ בחרו במקום הזה, הרחק משאון המרכז והערים, כדי לקיים אורח חיים של לימוד האדם את עצמו ואת סביבתו. היינו אורחיהם של יהודית ברססט, מנהלת השיווק, אבי ציוני המנכ"ל, ואורית ויס- עידן ורות בר- חלוף המפעילות את היקב. אורית היא הייננית והיא נעזרת בייעוץ של ד"ר ארקדי פפיקיאן. "איך כל זה התחיל?" שאלנו, "מה פתאום יקב באמצע המדבר?" משיבות אורית ורות: "עוד לפני שהתחלנו לעשות יין החלטנו שבנאות סמדר מגדלים הכל, למרות התנאים הקשים, וכנגד חוות הדעת של כל המומחים. בין היתר ניטע, כבר לפני כ- 15 שנים, כרם ענבי מאכל ובו כמה שורות ניסיוניות של ענבי יין. כאשר ראינו שהענבים די מצליחים נטענו, בשנת 1994, על הגבעות שלידינו, כרם ענבי יין ובו כמה זנים סטנדרטיים כמו סוביניון בלאן, שרדונה, מוסקט, קברנה סוביניון ומרלו. בשנים הראשונות הזנים האדומים לא הפיקו פרי ברמה נאותה והפקנו בעיקר יין לבן. רק בשנת 2001 יצאנו בפעם הראשונה עם יינות אדומים. השנה גמרנו כבר לבצור את בציר 2007. לבציר מתגייסים כל החברים ואנו בוצרים כל זן ביום אחד כך שבכמה ימים אנו מסיימים את הבציר". ביקב נאות סמדר לא משקיעים כמעט בשיווק. פה ושם שולחים יין לתחרות או לתערוכה. "לא באנו לכאן כדי לעשות יין", מסבירה אורית. "אנו נמצאים כאן מסיבות אחרות כדי לאפשר אורח חיים מיוחד לחברינו. החקלאות האורגנית היא אמצעי קיום ולא מטרה בפני עצמה. הקמנו כאן משק מגוון וענפי החקלאות שבהם אנו עוסקים תומכים זה בזה" בהמשך התקיימה שיחה על הפוטנציאל השיווקי של היקב באמצעות המקום בו הוא נמצא. לכולם ברור שהתפתחות נושא תיירות היין בישראל תביא את יינות יקב נאות סמדר יותר ויותר לתודעת הציבור. כבר כיום נמכרת רוב התוצרת של היקב בפונדק הנמצא בצומת שיזפון. בעתיד יש להניח שביקורים בקיבוץ וביקב יתרמו להגדלת המכירות. למרות היעדר הפרסום ומיעוט מאמצי השיווק זוכים יינות יקב נאות סמדר להערכה לא מבוטלת ולא ר כאשר מדברים על תיירות יין, אין ספק שליקב נאות סמדר יש מה להציע. המקום מהווה נאת מדבר במובן הכי אמיתי של המילה. בגבעות שליד הקיבוץ נטועים אלו ליד אלו דקלים מניבי תמרים וכרמי ענבים, למרגלות הגבעות בוסתן עצי פרי שתעלות מים זורמות בו ומשקות את העצים, ואם זה לא מספיק, גם אגם רחב ידיים מוקף צמחייה ירוקה יש במקום. אטרקציה תיירותית מיוחדת הוא בית האומנויות שבנייתו, בידי אנשי המקום, אשר נמשכה שנים רבות, הושלמה לאחרונה. על לוח זיכרון בבית האומנויות נכתבו בין היתר הדברים הבאים: "...בהשראתו של יוסף ספרא, האיש שמכוח חזונו הוקמה נאות סמדר כבית ספר ללימוד עצמו של האדם, הפכה בנייתו של בית האומנויות, שנמשכה שלוש עשרה שנים, להרפתקה סוחפת רבת עוצמה. כל מי שלקח בה חלק יכול היה לראות בקשיים שעלו אתגר אישי והזדמנות מיוחדת במינה להעז וחצות את הגבולות של עצמו". בשולי הקיבוץ נמצא מבנה היקב אשר משתלב בנוף המדברי הן במראהו והן בצבעו החום בהיר. במרכז המבנה מגדל קירור שכמותו רבים באזור והוא מצנן היטב את מבנה היקב על ידי זרימת אויר דרך רסס מים. היקב בנוי מחלל מרכזי שממנו מסתעפים לצדדים כמה חדרים. בחלל המרכזי נמצאים המפריד-מועך ומיכלי התסיסה. בחללים האחרים ניתן למצוא את חדר החביות, שטח הביקבוק והאריזה וכו'. נערכנו לטעימה ואורית ורות הוציאו למעננו לטעימה את היינות. נאות סמדר, סוביניון בלאן 2005 צבע היין זהבהב כצבע גבעול קש. היין בוקבק לפני כשנה ואנשי היקב זוכרים שצבעו היה אז מעט יותר בהיר. ריחות של פירות קיץ כמו אפרסק ואגס. בפה איזון נאה בין חמיצות למתיקות. הטעמים נוטים יותר לכיוון נאות סמדר, שרדונה 2004 שרדונה כלבבי. צבע צהוב 'מיטלי' עמוק ומראה שמנוני. בניגוד להרבה יינות שרדונה ישראליים עכשוויים, היין הזה כן עבר, לשמחתי, תסיסה מלולקטית ושהה בחביות עץ אם כי לא יותר מדי זמן. היין אינו נדיב מדי בריחות וצרך לסובב היטב את הכוס כדי שהריח יתפרץ מעט החוצה. בפה טעמים נעימים, גוף מלא וחמאתיות נאה תוצאה של התסיסה המלולקטית. שרדונה קלאסי ומהנה. נאות סמדר, מרלו 2005 צבע אדום סגול עם לב שחור. ריחות פרי בשל ובוקה שמקורו מחביות העץ. דמעות נאות על דופן הכוס. היין בוקבק לפני כחצי שנה והוא משדר אל החיך טעמים צעירים ועפיצות חזקה מה שכנראה יאפשר לו אורך חיים נאה. הייתי נותן ליין הזה עוד שנה לפני שהייתי פותח. מי שאהב את המרלו 2003 יאהב כנראה את המרלו הזה עוד יותר. נאות סמדר, קברנה סוביניון 2004 צבע אדום כהה כמעט שחור. לאחר עירסול היין בכוס נשארות 'דמעות' כבדות ואדמדמות על הדפנות. ריחות רגועים יחסית של פרי בשל. בפה טעמים נעימים של קברנה סוביניון קלאסי וטעים. היין אזל מהמלאי ואת מקומו יתפוס הקברנה סוביניון 2005 שצפוי להיות, כך מבטיחים אנשי היקב, לא פחות טוב ממנו ואולי אף יותר. נאות סמדר, מוסקט קנלי מהיין הזה טעמנו שני יינות. האחד מבציר 2002 והשני מבציר 2005. לשניהם צבע זהבהב בהיר ומראה סמיך ושמנוני. היין עתיר אלכוהול, 15% והוא, כעדות יוצריו, 'דופק' מעט את הראש. היין מתוק וטעים ומזכיר מאוד אגסים ואפרסקים בשלים. יין קינוח טעים ומהנה עם טעם שיורי ארוך ומתמשך. נאות סמדר, מוסקט קנלי שמש 2005 יין כזה, מבציר 2002, זכה בפרס בתחרות אשכול הזהב 2004. היין מיוצר בתהליך לא שגרתי שבו מוציאים את היין בדמיג'נים אל גג היקב וחושפים אותו לשמש לתקופה שבין ארבעה לשישה חודשים. החום והשמש מפתחים ביין צבע עמוק וטעמים דבשיים-קרמליים. ואכן טעמי דבש ושקדים הם המאפיינים ביותר את היין הזה. היין בעל מירקם חלק וקטיפתי והוא נעים מאוד לחיך. בצבעו וטעמיו הוא דומה יותר ליינות בוטריטיס למיניהם מאשר ליינות ממשפחת האייס וויין. מומלץ מקורר היטב לאחר ארוחה דשנה. יש להניח שאנו עוד נשמע רבות על יקב נאות סמדר. בנובמבר הקרוב תתקיים באילת התחרות הבין לאומית השנתית טרה וינו 2007. הקרבה לנאות סמדר תזמן ליקב חשיפה נאה. היקב ישלח כנראה כמה יינות לתחרות ומארגני התחרות מתכוונים לקחת את צוות השופטים מהארץ ומחו"ל לביקור בנאת המדבר הזו וביקב המצוי בקרבה. ברכות לאנשי יקב נאות סמדר ותודות על הביקור המאלף. ספטמבר 2007. |
.jpg)
ק בגלל הקושי לייצר יין בתנאים הקיימים. מבקר היינות דניאל רוגוב העניק ליינות היקב ציונים נאים שהגבוה בהם, ציון 87, ניתן לקברנה ולמרלו 2003. כבר בשנת 2000 זכה יין הקינוח הראשון של היקב, 'מוסקט קנלי 1999' במדליית זהב בתחרות יינות בוטיק שהתקיימה בקיסריה. בתחרות אשכול הזהב 2004 זכה יין קינוח דומה בשם "מוסקט קנלי שמש 2002" במדליית ארד ובתחרות היין הבין לאומית, 'טרה וינו', שהתקיימה בארץ ביוני 2006 זכה המרלו 2003 במדליית כסף. גם אנחנו ערכנו טעימה קטנה של כמה מיינות היקב ואת רשמי הטעימה אביא בהמשך.
