קטגוריות:
| >> לא רק יין » נשים, בואנה ונשתה יין | |
מאת: אילת הר-אבן פחימה * אפתח ואודה שאינני עונה בדיוק על ההגדרה של "פמיניסטית" וגם הכתבה איננה מתיימרת להיות שכזו . אבל הרשו לי הפעם להתמקד בבנות מיני { לשם שינוי מגיע להן... } ובאג'נדה האלכוהולית שלהן. אם לאחרונה נחשפנו כאן באתר לסוגיה בדבר העלאת צריכת היין בישראל, הרי שהכוונה הייתה להעלאת הצריכה בקרב כלל האוכלוסייה. אם נתוני צריכת היין מצביעים על ועוד משהו, כמה נשים בארץ בכלל עוסקות בתחום היין? כמה עובדות ותהיות: במכללת תל-חי, בה אני לומדת בקורס מתמחה בייצור יין, ישנם 36 משתתפים, מתוכם: כן? ניחשתם? אישה אחת בלבד! כמה זה באחוזים? לא בעיה לחשב, אבל עדיף שלא... במכללת רמת גן, ישנן 9 נשים מתוך ס"ה 45 משתתפים. חמישית! בדיוק חמישית! סליחה, אבל לא התאפקתי. מה זה אומר? הרי לא יתכן שנשים לא מתעניינות בתחום. אנחנו יודעות שכן. אז מה הולך פה? למה כל כך מעט מצביעות ברגליים? ובכלל, כמה נשים הנושאות תפקידים בכירים ישנן בתחום היין בארץ? האם המצב משקף את השתתפות הנשים בתפקידים בכירים בכלל או שמא כך רק בתחום היין? האם יין הוא מוצר גברי ? אני שואלת ולא ממש בטוחה שיש לי תשובה. (בטח לא תשובה מספיק טובה..) אז בואו נבדוק מה קורה בדרגים הנמוכים יותר: מלצריות יש המון. (-תפקיד משמעותי וחשוב יותר ממה שנדמה לפעמים) מתוך הכרתי את התחום ומפגשי הרבים עם מלצרים ומלצריות, ישנה תחושה שמדובר ביחס מאוזן בין נשים לגברים. מלצריות המתמחות ביין – גם כאן נדמה שהיחס סביר. אם כך, היכן מתחילה הבעיה? (או מה שבעיני נראה כבעיה)? ככל שאנו עולים במדרג לכיוון התפקידים הבכירים יותר, שם גם נמצא פחות נשים. האם גם פה מדובר בחינוך? האם מדובר בחברה בה עדיין נשים שיוצאות ללימודים ואחר כך עובדות במשרות המכבדות את לימודיהן הן מעטות? נדמה שיציאה ללימודים שאינם בדיוק קשורים לעבודה בה את עוסקת ביום יום, זו פריבילגיה מוגזמת לרוב הנשים. האם גידול, טיפוח ותמיכה בתא המשפחתי בא על חשבון ההתפתחות המקצועית והאישית? לדעתי וצערי – כן. מה צריך לעשות ע"מ ללמוד יין כאשר את גם במקרה אמא? אז ככה: כמובן להעדר מהבית יום אחד בשבוע לפחות, מהבוקר עד הערב. ואז: אם את עובדת – גם להעדר מהעבודה אלא אם כן את עוסקת בתחום היין ואז הלימודים הם במסגרת העבודה. מה עוד היה לנו שם? אה... כן. ילדים. כמובן. בייבי סיטר? סבתא? נכון, לחלקנו יש בעל מודרני ושוויוני, אפילו אידיאלי. אבל העובדות מדברות בשטח! זה לא עובד. עובדה שנשים לא מתייצבות בקורסים המופלאים הללו. האמת, שגם בתחומים אחרים, אם אישה תצא ללמוד – כנראה תיתקל בבעיות דומות. אבל השורה התחתונה – מצערת. חבריי לכתה אנשים נפלאים אחד אחד. אבל בנות – איפה אתן? בואו נהיה ברורים (או אולי בכתבה זו... ברורות) לא מדובר בשריפת חזיות, סה"כ לצאת ללמוד. לחוות. בקורס היין במכללת תל חי, חלק מהתלמידים באו ללמוד כי יש להם נגיעה ישירה לתחום היין וחלק – ללא קשר. סתם אוהבי יין שביום יום עוסקים בתחומים ומגוונים אחרים. כשכל מיני יינות מוגדרים כ"יין לנשים", ובדרך כלל הכוונה היא ליין קליל, או ליין פחות איכותי, זה לא מחמיא, במיוחד לאור העובדה שהוכח במספר מחקרים שלנשים יש יותר נקבוביות טעם על גבי הלשון, מה שהופך אותן לטועמות רגישות במיוחד. נכון שעובדה זו תגרום פעמים רבות לאישה אכן לאהוב יין עדין יותר, אבל לא בהכרח פחות איכותי! כאשר נפתח בקבוק יין ע"י פותחן מלצרים מסורתי - פשוט לתפעול, סביר להניח שהוא לא יגיע לידיה של אישה, אפילו אם היא בשלנית מעולה ויודעת למלא מים ברכב.. פתיחת יין – עדיין תפקיד גברי. ומה קורה בתפקידים בכירים בתחום היין בארץ? אהה... דווקא כאן תחילתה של מגמה חיובית! ליקב הרי הגליל – מנכ"לית אישה. רונית בדלר היא האשה הראשונה ואם אני לא טועה היחידה בארץ המנהלת יקב בגודל כזה. יופי! באותו היקב – מנהל השיווק הוא בעצם מנהלת (כרמית אהרנרייך). ביקבי רמת הגולן – מספר נשים בתפקידי מפתח. (טלי סנדובסקי- יננית ישנן עוד נשים ביקבים נוספים בארץ וביניהן אפילו כאלה העוסקות בייצור היין: ולמה זה כל כך חשוב? יאמר מי שיאמר: מי שכישרוני – יגיע להישגים. ואני אומרת- לא. אכן, אותן נשים שהגיעו לתפקידים בכירים – כישורונן הוכח מעל לכל ספק אבל ישנן עוד הרבה אחרות בעלות כישורים מתאימים שלא תגענה לטופ של ההיררכיה וזו - רק שאלה של חינוך. ברגע שיין לא ייתפס כ"מוצר גברי", נראה יותר נשים העוסקות ולומדות את התחום. ומכיוון שמדובר בחינוך, קל לבחון זאת במכללות ובאקדמיות. אם שם הנוכחות כל כך מועטה, זה משקף את המציאות ולצערנו אף את העתיד. הרי העתיד תלוי בחינוך של היום. ואם אחד מהנושאים העומדים על הפרק הוא חינוך ליין, פרסום ענף היין והתמורה שבשתייתו, בואו נלך עם זה צעד אחד קדימה ובפרסום זה, ננסה להדגיש כמה טבעי הוא היין לנשים. (משרד פרסום טוב ידע לעשות זאת) נכון, שתיית יין – מקורה בהרגלים. הרגלים לא קל לשנות. אבל אפשר. נשים יקרות, בואנה ונשתה יין. לחיים! ינואר 2007 * הכותבת חושפת את קסם היין במסגרת קורסים, הדרכות והרצאות קבוצתיות כנציגת יקבי רמת הגולן.
|
