מאת: הילה איל

זו הפעם הרביעית בשנה האחרונה, והפעם במסגרת תערוכת היין הבינלאומית ISRAWINEXPO, עורכים "יקבי בנימינה" מפגש נשים מרתק במסגרת פרויקט "נשים טועמות- נקודת מפגש בין נשים תואמות". במפגש השתתפה קבוצת נשים מובילות במשק מעולם העסקים התקשורת והבידור –  נשים משפיעות לציון 60 שנות כוח נשי ומדינת ישראל.

במפגש הנוכחי, אליו הצטרפתי, נערכה הרצאה בנושא "נולדה לאהוב יין" מפי הגברת אנה ליזה טמפסטיני- Anna Lisa Tempestini, בעלת יקב בלב טוסקנה וייננית מומחית. ההרצאה עסקה ברזי היין וחיים של אישה בתחום היין. בתום ההרצאה הוזמנו הנשים לטעימת שלושה מיינות "יקבי בנימינה" אותם בחרה אנה ליזה, מתוך מבחר היינות הרב של היקב.   

הוגת רעיון המפגשים, תמנע שיטרית, מנהלת השיווק של יקבי בנימינה זיהתה לא מכבר את מגמת הגידול בשנים האחרונות של נשים המגלות את תחום האלכוהול ובעיקר עולם היין. כמיהה זו של נשים להבין ולחקור את תחום היין הובילה אותה (בתמיכה מלאה של צוות היקב ובפרט המנכ"ל אילן חסון ובני מורן) ליצירת פרויקט "נשים טועמות" המחבר בין עולם העסקים הנשי לעולם היין. לאחר 3 מפגשים מוצלחים, שכולם התקיימו ביקב, החליטו הפעם להעמיק את הפעילות דרך הפניה  לייננית מובילה ובעלת יקב בטוסקנה – גברת אנה ליזה טמפסטיני. תמנע פגשה את אנה ליזה לפני כשנה וחצי במסגרת ביקור בטוסקנה ולאור הקשר המיוחד שנוצר בין השתיים, נענתה אנה ליזה בשמחה להזמנה להגיע לישראל ולהרצות בפני נשים מובילות במשק במסגרת תערוכת היין הבינלאומית ISRAWINEXPO.

מעט לפני שהחל המפגש הרשמי דיברתי עם מספר מהנשים שהוזמנו. אחת מהן – יפעת קרני, סמנכ"לית השיווק של קאסטרו, הגיעה יחד עם חברתה. שתיהן סיפרו לי כי הן נחשפו לעולם היין דוקא בזכות בעליהן חובבי היין. כיום גם הן נהנות מחווית שתית היין בפרט בארועים עם אוירה, כחלק מארוח ובמקומות מהנים.

גילי מזן – יזמית חברתית סיפרה לי שבעבר היא התענינה ברכישת אחד מהיקבים הקטנים בישראל. לצערה העסקה לא התממשה, בין היתר בשל חוסר כדאיות כלכלית (ובל נשכח מדובר באשת עסקים). גילי חובבת יין ונענתה בשמחה להגיע לארוע.

יעל רב-הון – מנכ"לית חברת מזון תינוקות אוהבת יין ומפגשים מסוג זה, הכוללים מפגש חברתי ופתיחת צוהרים נוספים לעולם היין. יחד איתה בשולחן ישבה ג.יפית (יפית גרינברג) ועוד מספר חברות, אשר גילו לי כי הן נפגשות אחת לשבוע, כל פעם במקום אחר עם יין טוב, כחברות ותיקות. הנשים נהנות אחת מחברת שניה ומדברות על הכל תוך כדי ההנאה מהיין. ההגעה למפגש, לאחר שכבר מיסדו "מסורת" של שתיית יין, נבעה גם מכמיהתן ללמוד ולהבין עוד על עולם זה. אחת הנשים שיבחה את תמנע על יוזמתה היוצאת מן הכלל – יוזמה המקרבת נשים לאהבת היין ומקרבת את הקשרים והחברויות בין הנשים בכלל.

עם מטעני הכח הנשי באולם, פתחה תמנע את הארוע. תמנע שיתפה אותנו בכך שמדובר לא רק במפגש הרביעי מסוגו, אלא זהו ערב מרגש ומיוחד, בין היתר בשל הכרותה הקודמת עם אנה ליזה.

אילן חסון, הזכיר איך רעיון המפגשים רקם עור וגידים וציין את הכבוד לארח את אנה ליזה בהרצאתה. עצם העובדה שהגיעה במיוחד לארץ מעורר הערכה. באנקדוטה לפתיחת ההרצאה, ציין אילן כי בשדה התעופה נתב"ג כולנו מכירים את השלט: Nokia - Connecting People ובאופן דומה אנו היום רואים כי ניתן לומר: Wine - Connecting Women. לאחר מילות "שאפו לתמנע" אילן המליץ לנשים "לא לפספס" את הביקור בתערוכה כולה ולהחשף לתעשיית היין בישראל (כ-85% מהמציגים בתערוכה). אילן פירגן גם ליתר יקבי ישראל והמליץ לנשים לטעום ולהתרשם מיינותיהם. במשפט סיום עודד אילן את הנשים לשתות יין ישראלי ועוד יותר טוב – יינות בנימינה. באופן חריג, הורשה אילן (כגבר) להשאר להרצאה.

תמנע סיפרה את קורות הכרותה עם אנה ליזה, מזה שנה וחצי. בכל מפגש שלהן הן גילו שלא משנה על איזה נושא הן מדברות (פוליטיקה, אופנה וכד') תמיד השיחה מגיעה ליין. תמנע ביקרה בטירה (מהמאה ה-15) בו מתגוררת אנה ליזה בטוסקנה (לא הרחק מהעיירה מונטלצ'ינו) ובמפגש שכלל מגוון אנשים מכל העולם, נוצר בינהן הקשר ההדוק. לא חלף זמן רב עד שתמנע גיבשה את ההחלטה לשלב את אנה ליזה באחד ממפגשי "נשים תואמות טועמות".

טרם פתיחת ההרצאה הוזמנו כולנו להרים כוס לחיים עם שרדונה ספשייל רזרב 2006 – יקבי בנימינה (אחד מהיינות שבחרה אנה ליזה): "לחיי נשים, יין ונשים ויין".

אנה ליזה הרצתה באנגלית.
במבוא היא סיפרה לנו שאינה מומחית יין אלה מייצרת יין. יש לה תשוקה ליין ואיתה היא משלבת פעילויות שמטרתן לחנך נשים לטעום יין. הנשים אינן צריכות להתחרות בגברים כי יש להן הכל. אנו יודעות לבד לומר אם היין הוא טוב או לא. אם כבר יש תחרות הרי זו דווקא התחרות בין נשים.

לדעתה, איטליה "משוגעת" בכל הקשור ליין, אך גם לאיטלקים יש את התשוקה ליין. אנה ליזה בחרה את דרכה בעולם, למדה בצניעות מאחרים לא מתוך מטרה ליצר יינות "סופרייר", אלא כדי להגיע למרחבה האישי. זה מכבר היא מצאה את המרחב שלה, ללא צורך בריב ובדחיפת מרפקים (בשונה אולי מנשים בעולמות עסקיים אחרים, הנאלצות להשתמש בכלים אלה).

מרכיב מכירת היין אף הוא חשוב, אך אנה ליזה מייצרת 3,300 בקבוקים בלבד ואין לה בעיה למכור אותם. כשפגשה את תמנע היא שיתפה אותה בחלומה לבקר בישראל ובחלוף חודשיים הגיעה ההזמנה (כשהדברים צריכים לקרות הם קורים). בלא היסוס השאירה אנה ליזה את הבעל והילדים בבית ועלתה על המטוס לבקר בארץ ולהכירה גם דרך עולם היין.

אנה ליזה צוידה במדריך "יינות ישראל" של דניאל רוגוב (אותו אף הציגה לי בתיקה טרם תחילת הארוע) ובעזרת תמנע הגיעה לבקר ביקבים בארץ (בעיקר עם נשים יינניות – כגון יקב צ'ילאג ויקב ססלוב) ולטעום לא מעט יינות ישראל. היא הופתעה לראות שישראל מייצרת דברים נוספים מעבר לפוליטיקה ובפרט: אוכל טוב ואיכותי ויין ברמה זהה לצידו. כשיש מטבח טוב חייבים להנות ממנו יחד עם יין טוב.

עוד נחשפה אנה ליזה למגוון זני הענבים הגדלים בארץ ופיתחה כבוד והערכה לרמות האיכות המתקבלות, כולל של יקבי בנימינה. נסיון מרשים לייצר יינות גדולים. אפילו בשיחה עם נהג מונית  (שלא ידע על היותה אורחת היקב) הוא המליץ לה על היינות הטובים של בנימינה (כאילו ענה תשובה מוזמנת). אל כל אלה נוסף הארוח הלבבי של הישראלים (ואנה ליזה ממליצה לאיטלקים ללמוד מאתנו).

במשך השנים עבדה אנה ליזה בכל מיני תחומי יין, כולל במיון יינות ללקוחות יוקרתיים של יקבים. לאחר שנות עבודה רבות וצבירת נסיון היא החלה לייצר יין. לפני שמייצרים יין חשוב לטעום יינות בהתמדה ולאורך זמן ולתעד בכתובים איזה יין טעים ואיזה לא עם ההסברים. כך גדלה "פלטת הטעמים" והזכרון היינני. חשוב שכל חובב יין יגלה איזה יין הוא אוהב ואז להמשיך ולטעום יינות מסוג זה במקומות שונים. לשם כך אין צורך להיות מומחה. מספיק למצוא את היין שאנו אוהבים באופן אינטואיטיבי, מבלי להפעיל את המוח. אינטואיציה זו בולטת בעיקר בקרב נשים.

ברגע שאנו מגלים יין שאנו אוהבים, זה כמו נס – ארוע נדיר שכולו תענוג. אנה ליזה ארגנה קבוצת נשים  – בעיקרן עוסקות בעולם היין – והן נפגשות מעת לעת לטעימת יינות "טכנית/מקצועית" (כ-12-14 יינות בכל פעם). טעימה מסוג זה היא חשובה מקצועית, אך לא פעם אנה ליזה מארגנת "טעימות פשוטות" של יין – במונחי "אוהב/לא אוהב", ללא כל האלמנטים המורכבים בטעימה שיפוטית. לא פעם, בטעימות שיפוטיות אנו שוכחים שהיין נועד להנאה. יין שותים כדי "שירד לבטן בהנאה". אנו הדוניסטים וככאלה עלינו לשתות יינות לא רק בגלל המדרג הגבוה שלהם אלא כדי שלא ישארו בבקבוק. זו ההנאה האישית של כל אחד.

היינות בארץ התגלו כמפתיעים בעוצמתיות ובאלכהוליות. אך עם זאת הם נגישים לשתיה. יש בארץ מגוון רחב של יינות וכדאי לנו להחשף אליהם ולנצל זאת. אנה ליזה המליצה לנשים לבקר ביקבים ולפגוש בייננים. כמובן, כולנו מוזמנות ליקב שלה באיטליה.

כשהחליטה ליצר יין (בדומה לבעלה אשר אף הוא יצרן יין אך ביקב משלו) היא הפכה מלקוחה ליצרנית. פתאום פגה כל הרומנטיקה והיא מצאה עצמה טועמת יינות מהחבית בחוסר הנאה. אך הליך למידה זה, עם אנשי מקצוע לצדה, הוביל בהמשכו להנאה, ובפרט מהלמידה המתמדת בעשיה.

לנשים היא מאחלת שנגיע למסעדות והסומליה ימזוג לנו את היין לטעימה הראשונה. זהו סיפוק גדול.

בגאוה היא סיפרה שבתה (בת 12) ביקשה לפני כשבועיים להיות ייננית כמו אמא כשתהיה גדולה. אנה ליזה חשה סיפוק שיצרה אצל ילדיה דימוי טוב וכך היא מחנכת אותם – שיעשו מה שהם נהנים ממנו.

על כל אלה, היין מוביל אותה למפגשים עם אנשים מרתקים ולהגיע למקומות מענינים.

כדי לטעום יינות, מומלץ להכיר את היקב. גם רוב היקבים אוהבים להכיר את הלקוחות שלהם. אנה ליזה נוקטת אף היא בדרך זו ומוכרת את יינותיה רק ביקב. חשוב לה להכיר את הלקוחות. היא נהנית להראות להם את המרתף (בטירה העתיקה) ולתת להם לטעום מיינותיה. היא שמחה לראות אותם נפרדים ממנה לא רק עם בקבוק יין שקנו אלה עם האנרגיה והתשוקה שהעבירה אליהם, עם זכרון הנוף היפה וחווית הביקור ביקב ובאזור. מעבר לכך היא מקבלת מהם פידבקים על היינות ולכך יש ערך רב.

הנשים הוזמנו לשאול שאלות והראו שאכן הן בקיאות ומבינות בעולם היין:

שאלה 1: כמה זמן את מייצרת יין? האם את מייצרת יין בסגנון עולם ישן או עולם חדש?

תשובה: התחלתי ליצר יין לפני 5 שנים. בעבר עבדתי בשני יקבים מובילים (אלטזינו וקונסטנזי) ומהם למדתי בעיקר על יינות העולם הישן והברונלו בראשם. עם לידת הילד השלישי נאלצתי לעבור לבית ואז התחלתי לייצר יינות באותו סגנון (מהזן סאן ג'ובזה גרוצו), אך עם תקופות ישון קצרות יותר (עד 18 חודש ולא עד 4 שנים). תחילה יצרתי יינות ביתיים, ללא תוית ולא הייתי מוטרדת מהתוצאות. בשלב בו עברתי להדביק תוית על היינות, הרגשתי מוזר, שכן זו היתה חשיפה אמיתית לעולם. בשנה הראשונה, בשל קשיי תקשורת עם היינן היועץ המובחר שלקחתי, ובעיקר חוסר תשומת לב שלי להליך היצור, התקבל יין "גברי" "מלא טוסטסטרונים". הנשים שטעמו ממנו שנאו אותו ואילו הגברים לגמו ממנו בהנאה. זה יצר אצלי זעזוע. היא חשה שמשהו לא תקין. היה חסר משהו נשי ביין.

שנה אחר כך, החלטתי להוסיף מרלו לבלנד (3%) ואכן התקבל יין עם מגע אישי שלי, יותר נשי ויותר בינלאומי. אמנם, הגברים פחות אהבו אותו אך זה לא הטריד אותי. מה שחשוב לי הוא ליצר יינות לפי מה שאני אוהבת. כל שנה אני בוחרת בבלנד שאני מרגישה שמתאים (ותמיד זה נעשה בתחושת דאגה מכשלון). אך זו יצירת אמן אמיתי (ממש כמו צייר הבוחר את הצבעים והמכחול בהם ישתמש).

שאלה 2: איך את מרגישה עם כך שאת ובעלך שניכם בעלי יקבים וחיים ביחד? האם יש תחרות בינכם?

תשובה: יש מעט תחרות אך לא רק בעניני יין. אך זו תחרות בריאה אשר מחזקת אותנו ודוחפת כל אחד לעשות את המיטב. בעלי יותר פרקטי וניהולי ממני ואילו אני יותר יצירתית. כך, אני לומדת מעצותיו הענייניות וגם הוא לומד ממני. לא פעם הוא מזמין אותי (כאשה יחידה) להשתתף בארוחות עם יין עם לקוחותיו הגברים. הוא סומך עלי. מאידך – לפעמים אנו מודדים כמה בקבוקים מכר כל אחד מאתנו. בסיכומו של דבר, אני מרגישה שהוא מרוצה מעשייתי. אני מוגדרת כ"יקב בוטיק" ואילו הוא עובד בהיקפים מסחריים. ממנו למדתי להעריך גם את החשיבות של הענב והכרם, דבר שהיה חסר לי בתחילת דרכי. לא אשכח איך באחת הסופות בחורף אשר הרסה את הגידולים בכרם, חוויתי תחושות קשות של משבר ואילו בעלי עמד לצידי והרגיע אותי במשפט: "זה הטבע".

 שאלה 3: האם יש לך בכרם בעיות עם ציפורים טורדניות? מה אתה עושה להתמודד עם כך?

תשובה: כן, יש בעיות. בעיקר בקייצים האחרונים שהיו יבשים וגרמו לציפורים לחפש נוזלים בענבים. הפתרון – "סימולצית יריות" וגם מעין בלון בצורת דחליל עם עגול שחור במרכזו. גילו שהחור השחור נראה לציפורים כמו ציפור שחורה והן בורחות ממנו.

שאלה 4: סיפרת שיעצת ליקבים אמריקאים לבחור יינות לקלינטים. האם כשאת מייעצת להם את חושבת על הקהל האמריקאי או על עצמך?

תשובה: אני בעצמי חצי אמריקאית, אך בבחירת היינות אני חושבת על עצמי. ביינות הלבנים בדרך כלל לא אוהבים את בחירותיי שכן איני בוחרת יינות עם ארומות "עץ אלון קליפורני" אך ביינות האדומים בדרך כלל אין בעיה כי כולם אוהבים "יינות גדולים".

בשלב הזה, לפני שהנשים נשלחו להמשך הביקור בתערוכה, ולאחר שתמנע הודתה לאנה ליזה, הוזמנו לשתות את היינות שבחרה:

שרדונה ספשייל רזרב 2006, אודם 2005 (יושק רק בחודש הבא) ו-יוגב קברנה-מרלו 2006

יחד עם כולן יצאתי מהמפגש הייחודי להמשך חוויות התערוכה ועם אותה ברכת פתחה של תמנע:

"לחיי הנשים, היין ומפגשי נשים ויין"!

פברואר 2008