קטגוריות:
| >> הכל מכל » נשים לוגמות ומתעניינות ביין פחות מגברים - מדוע ? | |
כיף ומדהים לעשות יין " "חוץ מהכיף בעשיית היין, מה לאישה וליין?" תהיתי וניסיתי להבין. "יש לנו יתרון שהלשון שלנו יותר טובה מלשונם של הגברים. חוש הטעימה אצל נשים מפותח הרבה יותר. לאישה יש יותר תאי חישה בלשון מאשר לגברים, כלומר יש לי כשרון טבעי מולד יותר משיש לגברים. לכן אנו הנשים טועמות יין יותר טוב ואמיתי מגברים. כלומר, אנחנו יכולות לעשות יין טוב יותר מגברים. עובדה !!! היסטורית, יין שייך לתחום הגברי "היסטורית ייננות זה תחום גברי. במשך ההיסטוריה עשו איכרים יין. הוא היה חלק מהתזונה של כל מי שחיי באירופה הקלאסית. הגברים עבדו בשדות ובכרמים וגידלו מוצרי מזון וענבים מהם יצרו יין אותו שתו. אני מאמינה שביין יש התנהגות שוביניסטית. יין טוב חייב לבוא מיקב גברי, חושבים רבים, ובהרבה אירועי יין רוב המתכנסים הם דווקא גברים. כנראה שחברותה נשית פתוחה יותר מבלי לצרוך יין כמו גברים, שהיין מקרב ביניהם ומשמח אותם. שים לב מי מזמין יין במסעדה. אני מדמיינת לעצמי את גליה אלבין יושבת במסעדה עם עוד גברים שאולי היא הבוסית שלהם יש לי תחושה שלא היא זו שמזמינה את היין אלא דווקא אחד מהם. (אני בליבי מקווה שכן היא מזמינה...) בקורסים לטעימה שאני נותנת רוב הנשים אומרות שהגיעו לקורס בגלל בעליהם והן לא מבינות כלום או אוהבות יין. בחנויות היין היחס מתנשא. כשאני מגיעה לחנות בה לא מכירים אותי ואני מנסה להחזיר בקבוק יין מקולקל, ברוב המקרים ילכו המוכרות לגבר שבחנות ויגידו שהאישה הזאת הביאה יין ומה דעתו בקשר לטענתה. קרדיט לייננים הישראלים "ומה יחסם של הייננים הישראלים אלייך?" "אני חושבת שהגברים הישראלים הם שוביניסטים ולא שוויוניים במיוחד, אך בנושא היין אני רוצה לתת להם קרדיט קטן. (גדול, אורנה. י.פ) היחס לנשים לא מזלזל מצד הייננים בארץ. באיטליה כן מזלזלים ביינניות, ופחות מעריכים אותן. בארץ התחום חדש ואין הרבה ייננים מדורי דורות (ובטח עבודת הייננות לא עוברת מאב לבת...) ואולי זו הסיבה ואין הפליה אלינו, הנשים. אני נמצאת בוועדה לקידום הייננים כדי לעשות לנו עמותה ולהקים ארגון מקצועי לייננים." זה המקום לציין שבעלות יקב נוספות אין אמנם בארץ אך יינניות מוכשרות יש: יין זה 90% הדיבור אחרי "ומה קורה לאישה כמוך שרוצה לייצא יין לחו"ל?" "יש לי דווקא הצלחה בייצוא היין לארה"ב כי אני עוף מוזר גם שם. אין הרבה נשים בעולם, יחסית, שהן "המיתוס אומר שנשים מעדיפות מרלו והגברים קברנה סוביניון. מה דעתך על זה?" "אני מטעימה הרבה יינות ותמיד אני שואלת את הטועמות מה אהבו יותר. רוב הנשים שאני פוגשת אוהבות יותר קברנה, כולל אני עצמי. אני אוהבת יין זה כי הוא עם גוף בעל חוזק בו מודגשת חריפות הזן. אחת המחמאות שאני מקבלת היא שאומרים לי שהמרלו שלי הוא כמו קברנה, כבד ומלא גוף. שתיין מתחיל, נשים כגברים, שותה מרלו שהוא יותר רך, עגול יותר ונעים לשתייה. ככל שהחיך מתקשה ומקבלת טעמים יותר חזקים ועומדת בפני ניסיונות יותר מעניינים עוברים השותים לקברנה סוביניון." לא יודעת איך למשוך יותר נשים ליין "מה צריך לעשות כדי למשוך יותר נשים ליין? " ניסתי סוף סוף לשמוע אם ל התברר לי שהיא לא יודעת מה לעשות כדי לשנות את המצב ולהגדיל את אחוז המתעניינות ביין. היא בעצמה מחפשת תשובות לנושא. אין פתרון פלא. עשיתי ערבי נשים במקומות שונים והייתה הענות נשים קטנה מאוד. בארה"ב ניסו לעשות יין "נשי" עם פחות אלכוהול, מקושט ורדרד. אני לא בעד וזה לא עבד. כביכול נדמה שנשים אוהבות יין יותר מקושקש. ביקב החדש יהיו 3 מכלי נירוסטה, ס"ה היקב ממוקם באזור התעשייה של יהוד ברחוב שבזי 12. אשמח להראות אותו יותר לנשים כמובן. אשמח גם לשמוע ולקבל רעיונות מה צריך לעשות ביקב כדי שימשוך יותר נשים. אני לא רוצה לעשות עוד פעם אופנה. זה נדוש בלי תוצאות. לחברים נגמר הכוח ולא יהיה רוזה השנה דיברנו על נשים והגיע הזמן לדבר גם "מבציר 2005 יש לי בחביות פטיט וורדו ופטיט סירה ואני לא יודעת מה יקרה להם לבסוף. איך הם י ערבבו ביניהם או אולי יצאו כיינות זניים. יש בחביות גם קברנה ומרלו וס"ה יהיו בסביבות 15 אלף בקבוקים של יין 2005. השנה יהיה קברנה סוביניון מכרם בן זמרה ומרלו מכרם בנס הרים שבהרי ירושלים. אני עושה סידרה אחת צעירה – ג'ובנה וסידרה של יינות ששוכבים לפחות שנה וחצי בחביות עץ אלון - פרימו. ב2004 עשית נטעתי פטיט וורדו בכרם בן זמרה אך הוא יהיה מוכן רק בעוד שלוש שנים. נמאס לי מהזנים הרגילים. אני רוצה להביא נביולו ועוד כל מיני זנים איטלקיים כמו סירה איטלקית ולא מנפה וואלי שבקליפורניה. כרגע אסור להביא קלונים מהיכן שרוצים. החוק הישראלי קובע שצריך להביא קלונים מאמריקה בלבד. אין לי כל כך כוח להלחם בזה." מה שחשוב זה מחקר ואקדמיה תומכת "את שיטת ההתססה של היינות שלי למדתי באוניברסיטת פירנצה, באיטליה. במולצ'לטינו עושים התססה כזאת. אולי זו בכלל לא הדרך הנכונה לעשות זאת בארץ? אין כאן תמיכה בנושא. למדתי מה עושים בפירנצה ולפי זה אני פועלת. לשמחתי יוצאות תוצאות מצוינות. אחרי שאני שמועכת את הענבים אני מקררת אותם ל 8 מעלות לשלושה ימים בלי לשים חומרים בתמיסה. אחרי שלושה ימים אני מוסיפה שמרי מונצ'לטינו שיוצרו על ענבים מקומיים, שמרים מתורבתים. אני גם מתסיסה את היין בטמפרטורה נמוכה. בארץ מתסיסים בדרך כלל בטמפרטורה 26-28 מעלות ואני מתסיסה תסיסה איטית ב17 מעלות (שיטה דומה נעשית ביקב לאיידס יש תקציב למחקרים וליין לא. תעשיית היין שלנו מאוד צעירה ולכן ליקבים החדשים שקמו יש טכנולוגיה חדישה. משקיעים הרבה כסף בטכנולוגיה ולא בכרם ובמחקר. אין לנו זמן לניסויים, אין זן ישראלי אותו מטפחים. חשוב שיקום איגוד לייננים ואני פעילה בנושא. אנחנו רוצים להלחם על קבלת מידע וקריטריונים. אין אצלנו שום קריטריונים לשום דבר. חייבים שיהיה גוף שיעזור לעשות תקינה כדי שלא יביישו אותנו כייננים." אורנה השקטה, הרגועה, זאת שנראית נינוחה ומחייכת באירועי טעימת יין, הפכה לפתע לוחמנית, תוקפת, מוכרחה לשנות מצב קיים, להשיג תקציבים. הכל לטובת תעשיית היין הישראלית המתפתחת. לחיים, לחיי היין הישראלי ובהצלחה לך אורנה מיקב דצמבר 2005 |
בעלות יקבים. יש נשים שבעליהן הוא בעל יקב אך נשים שהקימו יקב אחוזן נמוך. חלק מהאמריקאים עדיין חושבים שאנחנו נעים בארץ המדברית שלנו על גמלים ואישה העושה יין כאן זו הצלחה גדולה. גם בשאר העולם אישה יצרנית יין זה גימיק. 
י רוזה מקברנה סוביניון מכרם בן זימרה והוא נמכר כיין הבית במסעדת הלנה בקיסריה. אני נורא אוהבת רוזה. השנה לא עשיתי רוזה כי לא הצלחתי מסיבות טכניות. הענבים נבצרו מאוד מאוחר ביום, נהיה לילה והעובדים רצו ללכת הביתה ולא היה מי שיוציא את הקליפות מהנוזל אחרי חצי שעה כדי שהיין יקבל פחות צבע. כשלחברים נגמר הכוח אני לא יכולה להכריח אותם לעבוד בשבילי.