קטגוריות:
| >> יקבים ביתיים » סולטן מרמות מאיר | |
ישראל פרקר מישהו מהגולשים יודע איפה נמצא המושב רמות מאיר? אולי בצפון, ברמת הגולן? או שמא ברמת הנגב? אל דאגה, גם אני לא ידעתי עד לשבוע האחרון. ערב. בחוץ ירד גשם חזק, המגבים העיפו אותו ביסודיות משמשת המכונית. אפלה שררה מכל עבר, כלבים אימתניים נבחו במקהלה מפחידה , ואני (הגיבור - כאילו) מחפש עוד יקב לאוסף המענג שלי... מגיל צעיר הסתובב לוסיאן עם אביו, איזידור, בכרמים וביקבים והתאהב בעולם היין. באמצע שנות החמישים עזבה משפחת לוסיאן את אלג'יר בגלל המלחמה שהייתה שם. הם עברו לליאון בצרפת, עיר האוכל והיינות הטובים. לוסיאן עלה לישראל בשנת 1969, התיישב ברמות מאיר והתחיל לגדל פרחים, ורדים וירקות , כחקלאי ב100 אחוזי משרה. בשלב הבא גידל ענבי פרלט לייצוא, למרות שהמדריכים לא המליצו על כך. ההצלחה הייתה גדולה. בשלב הבא בחייו הוא התחיל לייצר צימוקים מענביו בציוד ומכונות מיוחדות שבנה במפעל שהקים בחצר ביתו. ההצלחה לא ארכה זמן רב. קשה היה לשרוד מול התחרות עם צימוקי הייבוא הזולים מיוון ומתורכיה. וכך לפני 4 שנים נטע לוסיאן סולטן 10 דונם כרמים: ענבי מרלו וקברנה סוביניון, כ- 10 דונם, והחליט להתחיל לייצר יין בעצמו. הוא נדבק אנושות בחיידק עשיית היין שחדר לדמו עוד שהיה ילד רך, כשהסתובב בכרמי מסקרה מלא בסקרנות. הוא נסע לבורדו מספר פעמים בשנים האחרונות והשתתף שם בקורסי הכנת יין. משם אף הביא הרבה ספרים אוניברסיטאיים ללימוד ייננים, אותם הוא משנן בקפידה כל רגע פנויי. בשנים 2003 ו2004 ייצר יקב משפחת סולטן כ 1,000 בקבוקים, מענבים שגדלו בכרם הפרטי שלו במושב, והוא ומקווה ב2005 לייצר כבר כ 15,000 בקבוקים. "מקום יש לי בשפע" הוא אומר. התיישבנו סביב שולחן עליו ניצבו בגאווה יינות משפחת סולטן: קברנה 2002 קברנה 2003 ומרלו 2003. השעה הייתה כבר 8 בערב ולוסיאן התעקש להגיש לשולחן דווקא ארוחת עשר (של בוקר) צרפתית שכללה גבינות רוקפור, פרמיזן וקממבר, עם באגט ארוך וטרי שבצענו ממנו נתחים טעימים. "הגבינות האלה הולכות יפה מאוד עם יין אדום", הכריז לוסיאן. בנו עיצב את תוויות הבקבוקים הצבעוניות בעזרת חברים. ליינות המאוזנים שצבעם היה כהה מאוד היה טעם מיוחד וייחודי. במרלו הורגשה רמה גבוהה של עץ שהייתה פחותה בקברנה סוביניון. טעם טוב היה ליינות הביכורים של היקב, שאת סוד ייצורם מיאן היינן להסגיר. "אני מאוד מאוד אוהב יין עוד מילדות." אומר לוסיאן, "מושכים אותו לעניין טעמו וריחו של היין וכן מבנה הענבים והאשכול. מלהיבה אותי הצורה בה מגיע הסוכר לכל הענבים שבאשכול. זהו פרי מיוחד במינו, פרי שהאלוהים ברא כדי שהאדם יהיה שמח בגללו. זהו הפרי המיוחד מכל הפירות שיש." יינות משפחת סולטן הם כשרים החל מבציר שנת 2004. מכיוון שרב מהמושב היה עסוק בערב ביקורי, נאלצנו לחכות לרבנית שתגיע ותשגיח עלינו כשנכסנו למבנה הגדול בו נמצא היקב. בעבר שימש המבנה כמפעל לייבוש ו"ייצור" צימוקים. חבית עץ האלון ושורות בקבוקי היין ששכבו לאורך הקיר היו מכוסים בשקי יוטה רטובים. השקים הורטבו ע"י מערכת עירפול מיוחדת שהקים סולטן במקום. מישל, אשתו, סיפרה לי שהוא אוהב מאוד לבשל, כיאה לאדם שבילה מספר שנים בליאון הצרפתית. כשלוסיאן מבשל הוא משתמש בהרבה יין. "יש לבשל עם אותו יין ששותים." מסבירים לי השניים. אסור להשתמש ביין לא טוב לבישול. "ארוחה טובה באמת תהייה רק אם בושלה ביין משובח. שיהיה בהצלחה למשפחת סולטן ביקב החדש שהקימו. לחיים, לחיי היין הישראלי !!! נובמבר 2004 פרטים נוספים על היקב בטלפון 050-6440667 |









.jpg)
במקום היו חוות רבות של ייננים צרפתיים וגם יהודים עבדו בהם. היין שיוצר מענבי מסקרה היה עתיר באלכוהול, מעל 14 אחוזים. החוואים היו שולחים אותו לצרפת כדי לעשות איתו בלנד עם יינות צרפתיים שהיו דלי אלכוהול. האקלים חם מאוד במסקרה, והאדמה מאוד מתאימה לכרמים, על בסיס גיר וחרס. 
