קטגוריות:
| >> רשמי ביקור ביקבים » סוסון ים - ייחוד, איכות ומצויינות | |
בספטמבר 2004 הגענו להשקת היינות ב"יקב סוסון-ים". היה זה המפגש הראשון שלי עם זאב דוניה, הבעלים והיינן של היקב, ועם יין מענבי זינפנדל, והלכתי שבי אחר שניהם. טעמתי אז, מהחבית, את יינות 2003 - זינפנדל, סירה, פטיט-סירה - אהבתי את מה שטעמתי, ושיתפתי בחוויה את חברי פורום היין הישראלי. פסטיבל עין-חמד זימן לי מפגש שני עם זאב דוניה ויינותיו, וזכיתי בהזדמנות נוספת לטעום מהיין, ולהיווכח שדעתי על היין לא השתנתה - היין משובח. כמו רבים מאתנו חיכיתי להזמנת "יקב סוסון-ים" להשקת יינותיו החדשים, ובעיקר לטעימת יינות 2004 מהחביות. ויאמר לי מי מחובבי היין, שקיים דבר-מה (בתחום היין), מרגש ומהנה יותר מטעימת יין מחבית. ואכן הזמנה כזו לא אחרה לבוא, וביום השישי הראשון של שנת 2005 שמנו פעמינו אל מושב בר-גיורא, נרגשים לקראת המפגש עם זאב דוניה ועם היין, כשאני מלאת צפייה, ללמוד עוד על האיש ועל יציר כפיו. קבלת הפנים היתה חמה ולבבית. ההתפתחות שחלה במקום ניכרת לעין, עם הכניסה ליקב: החביות, שמספרן גדל מאז ביקורנו הקודם, מסודרות משני צדי האולם – לא בקו ישר, כמו ביקבים אחרים – אלא בשני חצאי סהר. אחד מימין אחד משמאל. הדבר מוסיף חמימות ועיצוב למקום, בו שוררת טמפרטורה של 10 מעלות. על הקירות סביב, תלויות תמונות, המקשטות ומוסיפות לווית חן למקום. מדוע זינפנדל? אני שואלת את זאב, בטרם ניגשים לטעום מן היין. עוד בטרם החל לעסוק ביין, אהב לשתות יין וכיצד החל בייצור יין? מה מקור הידע? הרי לא כל מי שחשקה נפשו יודע לעשות יין. את היין הראשון עשה ב - 1999 עם שוקי ישוב מיקב "עגור" – היו אלה שלוש חביות יין "אלול", שהורכב מקברנה סוביניון ומרלו. לפני כן עבד שנה לצידו של רוני ג'יימס. ואז הוזמן על ידי ד"ר יאיר מרגלית, מרצה ויינן מן העידית, להשתתף בקורס בנושא הכימיה של היין. זאב מעיד על עצמו שהוא אוטודידקט. הוא קורא הרבה על יין, והוא פוגש ייננים בעולם, מהם הוא לומד המון. מה שמפליא בעיניו הוא, כיצד אנשים שכלל לא מכירים אותו, כל כך שמחים לעזור לו. יש מעלות רבות, אומר זאב, בעיסוק בו אינך יודע מאום ומתחיל הכל מהתחלה. מדף חלק. החל משנת 2000 החל לעשות יין בעצמו. עד שנת 2001 היה ל"סוסון-ים" רק סוג אחד של יין - "אלול". ב- 2001 ייצר כ- 2000 בקבוקי יין. 7 חביות, היו אז ביקב. בשנת 2002 כבר היו לו 20 חביות . ב - 2003 – 32, והיום ביקב "סוסון-ים" - 45 חביות. בשנת 2002 יוצרו 4 סוגי יין ביקב: אלול, Take Two (זינפנדל) עם מעט פטיט סירה), קאמי - 100% סירה, ו - פליני - בלנד של קברנה סוביניון עם מעט פטיט סירה. בשנת 2003 נוסף על הנ"ל לנון שהוא בעצם בלנד של זינפנדל ופטיט-סירה, ריזרב. ו - מונק - יין העשוי מענבי פטיט סירה, מכרם בעל ללא השקיה או דישון, ממנו בוקבוקו כ - 300 בקבוקים. חל שינוי גם ב-אלול, שהוא בעצם קברנה סוביניון זני כי הוא מכיל 85% קברנה: יש בו 10% סירה, ו - 5% פטיט סירה אך אין בו מרלו. ומנין הענבים? שאלתי. בשנת 2000 נטע 1500 שתילי זינפנדל ו – 1500 שתילי סירה. 6.5 דונם של כרם נשתלו, כל זן נשתל על מחצית מן השטח. הכרם הוא אורגני. ב – 2003 נטע 4 דונמים נוספים של סירה. זאב סבור, שזן הסירה מתאים ביותר לארצנו. הרבה יותר מהמרלו, למשל. בשנת 2003 נעשה הבציר הראשון בכרם בר-גיורא. עד לבציר הראשון נקנו כל הענבים מכרמים בגליל, מהנגב ומהרי ירושלים. הזינפנדל, למשל, ל- בשנת 2002 היה משורש. החל משנת 2003, כאמור, רק חלק מן הענבים נקנים מאחרים. ומה לגבי החביות? סירה וזינפנדל אינם אוהבים עץ חדש. האוטופיה היא - ליישן את היין בחביות בנות שנה. ואכן זאב קונה חביות בנות שנה, שנתיים. כל החביות הן מחברת "סגין מורו" הן מבורדו והן מבורגונדי. את הסירה הוא מיישן בחביות מבורגונדי, שהכילו במשך שנה שרדונה. הכיצד? הכל החל מכך, שלא יכל להשיג חביות ישנות, אלא כאלה שהכילו בעבר שרדונה. בהתחלה התנגד. חשש. או אז נזכר שבקוט-רוטי מוסיפים לענבי סירה, גם מעט ויונייה. ואיזה יין יוצא להם מהוספת קמצוץ יין לבן לאדום. עם הצלחה לא ניתן להתווכח. טעמנו מהחבית את יין 2004. התחלנו בזינפנדל העשוי ענבים מדרום הארץ ומיד אחר כך, טעמנו זינפנדל העשוי מענבי כרם בר-גיורא. את ההבדל בין השניים, מבחינת צבע מרקם, מורכבות, פירותיות, אתאר במילים פשוטות, שאינן שאובות מעולם היין כלל: זה כמו ההבדל בין גבעה להר. הזינפנדל מהדרום, ישהה 8 חדשים בחבית ויהיה הבסיס ל – Take Two. הזינפנדל מכרם בר-גיורא, צבעו עמוק, הוא מורכב ופירותי יותר – בעיקר דובדבנים – ומתובל בפלפל. הוא עתיד להתיישן 14 חודשים בחביות. זה יין הריזרב לעתיד - לנון. זאב סיפר שגם נקט בשיטה אותה למד מפול דרייפר, נסיך הזינפנדל בארה"ב: הוא בצר בה בעת את הזינפנדל ואת הפטיט סירה והתסיס אותם יחד. עברנו לטעימת הסירה. זאב סיפר על תופעה מיוחדת שנתקבל בה בכרם כחודש לפני הבציר: כשבדק את רמת הסוכר והחומציות בענבים, גילה תופעה יוצאת דופן, רמת הסוכר היתה גבוהה – 25 בריקס – וגם החומציות היתה גבוהה. הוא החליט להפסיק את ההשקיה. נדרש לכך אומץ יוצא מן הכלל. ובכל זאת היה נחוש בדעתו. התוצאה ניכרת. יין מרוכז,מורכב, פירותי צבעו אדום יפה. טעמנו מהחבית את הסירה 2003, אנטואן, שהשתתפנו ברכישתו המוקדמת ביחד עם חברים, לפני שלושה חדשים, בעקבות הטעימה מהחבית חשבתי לעצמי: איזו החלטה נבונה היתה לרכוש יין זה. היין - סירה על כל המאפיינים של הזן, מטונן, פירותי צבע בורדו כהה. איזו חגיגה. לא אלאה אתכם לגבי כל היינות שטעמנו, הגם שהיו מצויינים, ואציין יין נוסף אחד, שטעמו עדיין מלווה אותי, וזה הפטיט סירה 2003. זאב דוניה קרא ליין מונק, כמחוה לצייר אדוארד מונק. אני מניחה – וחשבתי שמיותר אפילו לשאול - שהוא התכוון לציור של מונק "הצעקה", אותו ראיתי במוזיאון בברגן, נורבגיה. עם טעימת יין זה בא לך לצעוק, או מי שמעדיף, לבכות, מעוצם הרגשות העוטפים אותך עם לגימתו.זה כבר משהו מעבר ליין. זאת כבר פנטזיה. זה להיות במקום אחר. ואם להשתמש שוב בדימוי – יין זה הזכיר לי חוף באחד האיים של פיג'י – יפהפה, מרגש ומהנה. בביקורנו הראשון אצל דוניה אמרנו לו שבאוסף היין בביתנו, מצוי יין קרח, העשוי מענבי זינפנדל, ומאחר שכל כך נהננו מהכנסת האורחים שלו ומהזינפנדל שלו, נביא את היין אתנו, בפעם הבאה שנגיע, ונשתה אותו יחדיו. ואכן, הפעם הגענו עם היין, ולאחר שנסתיימה טעימת היינות של "סוסון ים", הוצאנו מציידנית ששמרה את היין בטמפרטורה נמוכה, כנדרש, בקבוק יין קינוח תכולתו 375 מ"ל -Renwood Amador Ice Zinfandel 1996. זאב מזג את היין לכוסות. חמישה היינו שם. לגמנו מן היין ומבט של תדהמה התפשט על פני כל אחד. יין כזה עוד לא שתינו. היין לא היה צלול לגמרי. כמו המסו מרקחת פירות ומזגו לבקבוק. צבעו היה הצבע שהיה מתקבל בעירוב צבע ענבר עם צבע וורוד. והטעם...לפתן פירות יבשים, אמר האחד, גם שזיף שחור הוסיף האחר, ותאנים אמר זאב. הרי לך אתגר, אמרתי לזאב: יין קרח עשוי מענבי זינפנדל מכרם בר-גיורא! היה זה סיום נאות לטעימה מהנה של יין משובח ב"יקב סוסון-ים". אך היצירה המרגשת ביותר, ואני מקוה שזאב ואורלי – רעייתו – לא יכעסו עלי, שאני משרבבת אותה לכתבה, היא התינוקת החדשה, הרכה הנולדת לבית דוניה. מזל טוב, בהצלחה, ולחיים! צילם חגי פומרנץ יקב סוסון ים, מושב בר-גיורא, טל. 5709834 – 02 |
משני זנים - זינפנדל וסירה.
