קטגוריות:
| >> סטודנט ישראלי בצרפת » סטודנט ישראלי לייננות בבורדו |
בקיץ שעבר הגיע עם אישתו לבורדו ללימודי ייננות. הוא כבר בשנה שנייה לתואר, ועושה סטאז כחלק מהתכנית לימודים ביקב Smith Haut Lafitte . אוליביה יעביר לאתר היין הישראלי מבורדו שבצרפת את רשמיו כסטודנט ישראלי לייננות. דמיינו את פאריס, אח"כ קחו את בנייניה הישנים המסודרים בשורות, קחו את הפיח על הבתים, קחו את הקרואסונים בכל מקום, הגינות שנראות כמו תרגיל בגיאומטריה, ותעבירו את כל אלה לגדות נהר הגרון בקצה הדרום מערבי של צרפת. בורדו במרחק שעה וחצי מהחוף האטלנטי (פה זה נחשב לנתניה- מכמורת). סעו דרומה או צפונה למקומות שיש להם שם עם ארומה וגוף וטעם עפיץ משהו....כמו: מדוק, סנט אמיליון, פוייאק ועוד. לכל כיוון שתסתכלו תמצאו כרמים, גפנים, יקבים עמוסי חביות ושלטים עמוסי שמות ארוכים.... (רמז..לא כל chateau הוא באמת טירה...). עכשיו חיזרו לבורדו, אחרי שתתגברו על האנשים המהלכים ברחובות ומדברים לעצמם (שיכורים ודווקא כן מיין) חפשו אותי, בחור ישראלי, שנחת כאן לפני שנה עם אישתו וחלום ללמוד יין , שנתיים של לימודים ארוכים, מפרכים ובעיקר מעניינים. את היום הראשון ללימודים אני זוכר כאילו היה אתמול. שלא כמו בארץ, או לפחות שלא כמו שהכרתי מלימודי בארץ, פה חברי ללימודים הם בגיל בו סיימתי טירונות. אבל ההכרות שלהם עם עולם היין, זה משהו שאי אפשר להתווכח עליו, טוב, אולי אם הייתי גדל בין הכרמים, הבקבוקים, הרומונטאג'ים, והתסיסות, יכולתי להיות קצין יקב. סוף היום הראשון... הגישו אפריטיף בכיתה, הרבה יין ויין טוב, פקולטה לייננות או לא? לא ציפיתי למשהו אחר. כבר בהתחלה החלו להיווצר בכיתה חבורות שהרכבן לא השתנה עד היום. הקבוצה הראשונה – הזרים. אלה שאוצר המילים שלהם בצרפתית הסתכם ב vin ו eonologieבתוך קבוצה שכזו אתה בורח ישר אל חיקה של שפת אימך וכאלה לא חסרו: יוונית, ספרדית, אנגלית, גרמנית, רוסית וכמובן – סינית (סיור באוניברסיטה מעביר בך לפעמים את התחושה שאתה בבייג'ין). מבחינה אדמיניסטרטיבית אני נחשב לסטודנט זר. יחד עם זאת, הצרפתית היא שפת אימי מה שאפשר לי לחבור בקלות יחסית ל"מקומיים" ובעיקר לבאסטיאן, איתו הייתי בסטאז' עוד לפני שהתחילה שנת הלימודים, לז'אן מרק שכל שיחה איתו מתחילה ביין ונגמרת בפוליטיקה ולפרנק – דור ההמשך של יקב voselle אשר נמצא באזור פויסגן -סנט אמיליון. לפטפט בינינו ממש ולהכיר האחד את השני התחלנו רק כשהגיע הדיקן, איב גלורי, פרופסור לייננות והאישיות הכי חביבה בפקולטה. אנחנו שתינו יין (כלומר, הם שתו ואני ירקתי....מטעמי כשרות) והוא תיאר את השנתיים העומדות לפנינו. השנה הראשונה מוקדשת כולה ללימודים: תהליכי יצור היין, גידול הגפנים, ואנליזות שונות (וכן....זה לוקח שנה). השנה השנייה מתחלקת לסמסטר ראשון - סטאז' ולסמסטר השני בו נלמדים כל הנושאים הקשורים לשיווק, חשמל ,משפטים ,כלכלה וסחר ביין בצרפת בפרט ובאירופה בכלל. כן....אני יודע שצרפת היא חלק מאירופה, אבל החוקים הצרפתים, כמו הצרפתים, כמה שיותר מסובכים כך עדיף. הצרפתים נוקשים בהרבה משאר מדינות אירופה ושמרנים הרבה יותר. אחרי הדיקן הגיע ראש החוג, אלן ברטרן, ידידותי, אך רק למראית העין, החיצים שירה לעברי ולעבר יתר חברי הזרים גרמו לנו להאמין שהוא גם קצת גזען. בנאומו הניח ברטרן את הקלפים על השולחן. הוא אמר לנו מה עומד להתרחש. כלומר, זה עומד להיות קשה!! למחרת ב 8.30 בבוקר הייתי כבר בשיעור הראשון.... בדרך להגשים חלום. נובמבר 2004 |