תקציר הרצאה – ערן הרכבי

הקדמה

בעולם מוכרים אלפי זני יין בעיקר בארצות היין הוותיקות. כל אזור ותת אזור באותם ארצות מגדל זן או מספר מצומצם של זנים אופייניים לאזור ולרוב אינם נמצאים באזורים אחרים. אולם מספר זנים אשר בלטו כנראה בתכונות מסוימות כגון איכות, יבול, עמידות ועוד, תפוצתם התרחבה עם בשנים להרבה אזורים. התפוצה חלה גם בתוך ארצות היין הוותיקות (צרפת, איטליה, ספרד, גרמניה ועוד) ובעיקר בארצות היין החדשות (ארה"ב, אוסטרליה, דרום אפריקה, צילי ועוד). נתרכז באותם זנים שתפוצתם בעולם רחבה ובאלו הקיימים בארץ.

קלון – שונות בתוך זן ידוע. בעולם התפתח הברור הקלונלי באופן רציני, לחלק מהזנים ישנה רשימה של עשרות קלונים הנבדלים בניהם בפרמטרים של יבול, איכות יין, הבכרה, צבע, התאמה לאזור, ועוד. ההבדלים קלים, ואפיון הזן נשמר בין הקלונים השונים של אותו זן. לא ניתן לבצע זיהוי ביוכימי ברור בין הקלונים.

זנים לבנים

שרדונה – זן צרפתי נחשב לאציל שבזנים הלבנים, יינות גדולים במיוחד נעשים ממנו באזור בורגונדי, ומהוו זן מרכזי ביצור שמפניה. כיום נפוץ בכל אזורי היין בעולם. השרדונה גדל בארץ בכמה אזורים, בהיקפים מצומצמים (סה"כ כ500- דונם).
הזן  מגיע לאיכויות הרצויות באזורים עם קיץ קריר ובעיקר הלילות. באזורים אלו מגיע הזן להבשלה הרצויה, סוכר גבוה וחומצה גבוהה כאשר שאר חומרי הטעם והארומה נשמרים בענב. בארץ  מומלץ לטעת זן זה באזורים הגבהים יותר או באזורי גבעות בהתאם לניקוז האוויר הקר בו.
השרדונה נושא יבולים נמוכים (1 – 1.5 טון/ד'). האשכול קטן וצפוף. לזן צימוח בנוני עד חזק. בעל רגישות לקימחון. נבצר מוקדם, מתאים לבציר מכני.
הזן רגיש ביותר למחלת הצהבון הנגרמת ע"י פיטופלסמה. הרגישות ג
בוהה יותר באזורים הגבוהים, זהו גורם המונע כיום התרחבות הזן באזורים המתאימים יותר לגידולו.

 סובניון בלאן – זן צרפתי איכותי מאד. מקורו מאזור בורדו. כיום נפוץ בעולם כולו ומבוקש בשל תכונותיו הייחודיות השונות השרדונה. הזן וותיק  מהשרדונה בארץ. גדל בצורה טובה ברוב אזורי הארץ. היקף הגידול כ- 1500 דונם. הזן נמצא ברוויה מסוימת בארץ, בעקבות הנטייה ליין אדום.
סובניון בלאן נושא יבולים בנוניים (1.5 – 2 טון/ד'). האשכול קטן וצפוף, עם רגישות מסוימת לרקבונות. לזן צימוח חזק ביותר ורק ע"י ריסונו ניתן להגיע לאכויות טובות. הזן נבצר מוקדם ומתאים לבציר מכני

 אמרלד ריזלינג – זן מכלוא קליפורני (ריזלינג לבן  X  מוסקדל). הזן בנוני באיכותו. תפוצתו בעולם מצומצמת נמצא בעיקר בקליפורניה בהיקף מוגבל. בארץ הזן מאד מקובל ונידרש. מגודל בעיקר באזור השפלה וזכרון  יעקב. היקף הגידול כ- 2000 דונם.
הזן נושא יבולים בנוניים עד גבוהים (2 – 3 טון/ד'). האשכול גדול ומשוחרר. לזן צימוח בנוני עד חזק. נבצר מוקדם. מגיע להבשלה בקלות ולרמות סוכר גבוהות. אינו מתאים לבציר מכני. לזן נטייה להתנוונויות של אזורים בבדים עם השנים וכתוצאה מכך לירידת יבולים, ולכן מומלץ לטעת אותו צפוף יותר מהמקובל (עד 300 גפן לדונם).לזן רגישות למחלת הזרוע המתה שהיא אחת הסיבות להתנוונויות הנ"ל.

 שנין בלאן – זן צרפתי. מזן זה מכינים יינות מעולים בעמק הלואר שבצרפת. בדרום אפריקה הזן מאד מקובל ונחשב לאיכותי. תפוצתו בעולם רחבה והוא נחשב לזן בנוני באיכותו. בארץ נטוע הזן בהיקף של כ- 750 דונם, ונטיעתו הצטמצמה מאד בשנים האחרונות.
הזן נושא יבולים בנוניים עד גבוהים (2 – 3 טון/ד'). האשכול בנוני בגודלו וצפוף מאוד. כתוצאה מצפיפות האשכול יש לזן נטייה רבה לרקבונות. הבציר מוקדם ומתאים לבציר מכני. לזן צימוח חזק.

 סמיון – זן צרפתי הגדל בכל מדינות היין כמעט. אך שני אזורים העניקו לו את שמו הטוב: אזור סוטרן שבצרפת עם יינותיו המתוקים העשויים מענבים הנגועים בבוטריטיס הגורם ל"ריקבון האציל". ואוסטרליה ובמיוחד אזור הנטר הידועים ביינות היבשים מזן זה. בעולם נחשב הזן לבנוני באיכותו  ומשמש ליינות מתוקים או יינות יבשים בתערובות שונות שהמקובל שזן זה משמש תוספת משלימה לסובניון בלאן. בארץ היקף הזן מגיע לכ- 750 דונם. נטיעתו הצטמצמה מאד והזן נמצא במגמת ירידה.
הסמיון נושא יבול בנוני (2 – 2.5 טון/ד'). האשכול בנוני בגודלו, אינו צפוף במיוחד אבל הענב בעל קליפה דקה ולכן בעל נטייה לרקבונות. לזן צימוח בנוני. הבציר מוקדם והזן מתאים לבציר מכני. הזן מאד מיצי ותפוקת המיץ בו גבוהה.

פרנץ קולומבר – זן צרפתי. שם משמש בעיקר לזיקוק באזורים קוניאק וארמניאק. כמו כן התבסס הזן באזורים חמים כגון קליפורניה  דרום אפריקה וגם בארץ ומיצרים ממנו יינות לבנים בעיקר בערבוב עם זנים אחרים. ייחודיותו באזורים חמים היא בחומציותו הגבוהה. ערבובו עם זנים איכותיים הסובלים מחומציות נמוכה באזורים חמים יתקן בעיה זו. הזן נחשב לכמותי.
יבולי הזן גבוהים (2.5 – 3 טון/ד'). האשכול בנוני עד גדול. האשכול אינו צפוף. הצימוח בנוני עד חזק. הבציר מאוחר יחסית והזן לעיתים מתקשה להגיע לרמת סוכר גבוהה. מתאים לבציר מכני. הזן נוח לגידול מבחינה חקלאית ונימצא בהיקף של כ- 3000 דונם בארץ.

 מוסקט אלכסנדרוני – זן עתיק שמוצאו מאפריקה. הזן בעל ארומה מוסקטית חזקה ונפוץ בכל מדינות היין כזן וותיק. משמש בעיקר ליינות קינוח מתוקים. ישנם מספר רב של אזורי גידול המתבססים על זן זה כאשר בכל אזור ניתן לזן שם אחר, ולכן לזן הרבה שמות נרדפים. בארץ נטועים כ- 1200 דונם המשמשים ליצור מיצי תירוש בעיקר. כמו כן מיוצרים מהם גם יינות קינוח ויינות שולחניים.
יבולי הזן בנוניים עד גבוהים (2 – 2.5 טון/ד'). האשכול גדול ודליל, הגרגר גדול. לזן בעיות חנטה בעיקר במזג אוויר לא יציב בזמן החנטה. הצימוח בנוני עד חלש. הזן נבצר מאוחר ויכול להגיע לרמת סוכר גבוהה. מתאים לבציר מכני. לזן בעיה בשמירת עיצובו על בדים ולכן מומלץ לטעת אותו בצפיפות גבוהה (עד 300 גפנים לדונם).

 ריזלינג לבן – זן גרמני. מגיע לאיכויות גבוהות באזורים קרים ולכן התבסס בעיקר באזורים אלו כגון גרמניה צפון איטליה, נאפה וסונומה שבקליפורניה ועוד. הזן נמצא בהיקפים מצומצמים ברוב אזורי היין משמש ליינות שולחן וגם קינוח בהתאם לאכויות שהוא מגיע בכל אזור. הזן נטוע בארץ בהיקף של כ- 100 דונם בעיקר ברמת הגולן.
יבולי הזן נמוכים (1 – 1.5 טון/ד'). האשכול צפוף למדי, הבשלה מאוחרת יחסית לזן לבן. נוטה לרקבונות סמוך להבשלה. מתאים לבציר מכני. הצימוח בנוני עד חזק.

שמות נרדפים לזן: יוהנסברג ריזלינג, ריזלינג רננו,  ועוד.

 מוסקט לבן – מוצאו מצרפת שמו המלא בתרגום הוא: מוסקט בעל גרגר קטן. לזן שמות רבים לרוב על שם האזור המגדל כגון מוסקט פרונטיניאן, מוסקט קנלי, מוסקט אסטי ועוד רבים. הזן גדל ברוב אזורי גידול הגפן בעולם. הוא נחשב לאיכותי שבזנים המוסקטים. משמש בעיקר ליינות קינוח לעיתים אף ליינות שולחן. זן שגודל בארץ ונעלם וכיום חוזרים לגדלו. נמצא בהיקפים מצומצמים עדיין (כ- 100 ד'), אולם נראה שהיקפיו יעלו בשנים הקרובות.
יבולי הזן נמוכים עד בינוניים (1.5 – 2 טון/ד'). האשכול אינו צפוף במיוחד, אשכול מאורך, לזן רגישות לריקבונות, הטעם המוסקטי חזק במיוחד. הזן מבשיל מוקדם ומתאים לבציר מכני. צימוח בנוני בעוצמתו.

 גוורצטרמינר – זן האופייני ביותר לאזור אלזס שבצרפת. הזן איכותי מאד ומגודל בעיקר באזורים קרים כגון גרמניה שוויץ צפון איטליה ועוד. בארץ ניטע לאחרונה בצפון הגולן בהיקפים מצומצמים של עשרות דונמים בלבד.
לזן יבולים נמוכים. האשכול צפוף וצבעו בהבשלה וורוד – אפור. הבשלתו מוקדמת.

 וויונייה – זן צרפתי מצפון עמק הרון. בשנים האחרונות יצא זן זה מאותו אזור קטן לאזורים נוספים בדרום צרפת , כמו כן ישנה התלהבות ממנו גם באזורים אחרים בעולם כגון קליפורניה ועוד. הזן איכותי ומדווח כשומר על איכויות גם באזורים חמים יותר מאזור מוצאו. לזן פוטנציאל יבול גבוה אולם רק ביבולים נמוכים עד בינוניים יגיע לאיכויות. האשכול אינו צפוף, גודלו בנוני והוא מאורך. ההבשלה מוקדמת. הזן נמצא בארץ  בחלקות זנים לבחינה .

 פינו בלאן – זן צרפתי. מפורסמים יינות אלזס שבצפון מזרח צרפת. נפוץ באזורים קרים נוספים כגון בורגונדי צפון איטליה ועוד. הזן איכותי ומתאים לאזור קר. בארץ נמצא בחלקות זנים לבחינה. היבול נמוך עד בנוני. האשכול קטן וצפוף. הבשלה לאחר השרדונה.

פינו גריי – זן צרפתי. אופייני לאזור אלזס. נפוץ באזורים קרים נוספים כגון צפון איטליה,  שוויץ, אוסטריה, אורגון(ארה"ב) ועוד. זהו זן איכותי המתאים לאזורים קרים. נמצא בארץ בחלקות הזנים לבחינה. הזן אדום-אפור אולם מיצרים ממנו יינות לבנים בלבד. יבוליו נמוכים עד בינוניים. האשכול קטן וצפוף . הבשלה מוקדמת מאד.

מנזוני (אינקרוציו מנזוני) – זן מכלוא איטלקי (שרדונה X ריזלינג לבן). תפוצתו במרכז וצפון איטליה התרחבה בשנים האחרונות בצורה משמעותית. הזן יכול להגיע לאיכויות . יבוליו טובים משל השרדונה. האשכול קטן וצפוף. הבשלה מוקדמת מאד. צימוח בינוני עד חזק, העלים הקטנים והמפורצים והשריגים האדמדמים נותנים לזן מופע מאד אופייני. הזן נמצא בחלקות הזנים בבחינה בארץ.

 זנים אדומים

קברנה סובניון – זן צרפתי מאזור בורדו. נחשב לאציל שבזנים האדומים. הזן עתיק מאד. מהווה המרכיב המרכזי ביינות מדוק המפורסמים (שאטו מרגו, שאטו לאטור, שאטו לאפיט ועוד). הזן התאקלם טוב ברוב אזורי הגידול בעולם, ונימצא בראש רשימת היינות באותם אזורים כגון עמק נאפה שבקליפורניה, צילי, דרום אפריקה, אוסטרליה ואפילו נכנס לאזורי יין ותיקים כגון איטליה ספרד בהם לא היה מקובל לגדל זנים צרפתיים. בארץ הזן וותיק, גודל בהיקפים מצומצמים. בשנים האחרונות ישנה עליה בביקוש לזנים אדומים ובמיוחד זן זה. היקף הנטיעות עלה והיקפיו שולשו. כיום נטועים למעלה מ- 5000 דונם בארץ.
הזן נותן יין אופייני בטעם וארומה, עם יכולת התיישנות ארוכה ביותר, מתאים מאד להתיישנות בחביות עץ.
הזן מגיע בארץ לאיכויות טובות כאשר היבול מאוזן עם הצימוח והצימוח מרוסן בעזרת השקיה נכונה. באזורים עם קיץ קריר יותר מתקבלים התוצאות הטובות ביותר.
לזן יבולים נמוכים עד בינוניים (1 – 2 טון/ד'). האשכול קטן עם צפיפות בינונית . מגיע להבשלה טובה עם חומצה גבוהה. מתקשה לקבל צבע רצוי באזורים חמים ובהשקיה גדושה. הבשלתו מאוחרת , מתאים ביותר לבציר מכני. רגיש למחלת הקימחון. הזן חזק ביותר, לאיכויות  גבוהות ניתן להגיע רק על ידי ריסונו בעזרת צמצום השקיה ושימוש בכנות מרסנות.

 מרלו – זן צרפתי מאזור בורדו. הזן שני בחשיבותו באזור זה, אולם באזורים מסוימים הזן ראשון בחשיבותו כגון אזור פומרול עם שאטו פטרוס המפורסם. שם המרלו מהווה 95% . הזן איכותי מאד, היינות המיוצרים ממנו רכים יותר ועדינים מהקברנה סובניון. הזן נמצא כיום ברוב אזורי הגידול, התפשטותו בעולם חלה רק בשנים האחרונות . כיום הוא תופס מקום מכובד בגידול הגפן בעולם. בארץ החלה נטיעת הזן רק באמצע שנות ה- 80 , ונטיעה מסיבית רק כעבור עוד 10 שנים. כיום נטועים בארץ כ- 3500 דונם.
הזן התאקלם טוב בארץ. הוא מגיע לאיכויות יין טובות ברוב האזורים.  חשיבות רבה יותר למיקום הכרם בתוך האזור מאשר לאזור עצמו.
הזן נושא יבולים נמוכים עד בינוניים (1 – 2 טון/ד'). האשכול בנוני בגודלו  ואינו צפוף. מגיע טוב להבשלה, חומצה נמוכה יחסית, צבע עז המתקבל ברוב הכרמים ללא בעיה. הבציר באמצע העונה, ניתן לבצור אותו מכנית. הזן בנוני בחוזקו ונוח לריסון.

 קריניאן – זן ספרדי במוצאו אולם אזורי הגידול הגדולים שלו נמצאים בדרום צרפת וקליפורניה. זהו זן כמותי שמתאים לאזורים חמים. הזן נפוץ ברוב אזורי הגידול, ומשמש לעירבובים עם זנים איכותיים יותר או ליינות שולחן פשוטים או ליינות מתוקים ולפעמים אף לזיקוק להכנת ברנדי. בארץ היווה זן זה בעבר מעל 50% מהכרמים . כיום הזן נמצא בירידה  היקפיו ירדו לכ- 6500 דונם. רוב הכרמים מזן זה מבוגרים וישנה נטיעה מועטה, כך שהיקפיו ימשיכו לרדת.
הזן נושא יבולים גבוהים (3 – 4 טון/ד'). האשכול בנוני-גדול, אינו צפוף במיוחד, הגרגר גדול. בגלל יבוליו הכבדים ההבשלה מאוחרת ולא תמיד טובה מבחינת רמת סוכר וצבע. ניתן לבצור אותו מכנית. הזן בנוני עד חזק בצמוחו תלוי ביבול. זהו הזן הרגיש ביותר לקימחון מכל זני הגפן.

 ארגמן – זן מכלוא מקומי (קריניאן X סוסאו) פרי עבודתו של פרופ' שפיגל במכון וולקני. זהו זן כמותי העולה באיכותו על הקריניאן, הן בצבעו העז והן בטעמו. הזן נטוע בארץ בלבד בהיקף של כ- 700 דונם. משמש ליינות שולחן פשוטים בעיקר בערבובים. כמו כן משמש ליצור  תירוש.
יבולי הזן גבוהים (2.5 – 3.5 טון/ד'), אולם נופלים במעט מהקריניאן. האשכול בנוני-גדול ואינו צפוף. הגרגר די גדול. מבשיל באמצע העונה (לפני הקריניאן). הזן רגיש לקימחון, ורגיש יותר משאר הזנים לציקדות. לזן צימוח בנוני עד חזק.

 פטיט-סירה – הזן נפוץ בקליפורניה, יש המזהים אותו עם הזן הצרפתי דוריף. הזן איכותו בינונית עד גבוהה. הוא אינו זן נפוץ בעולם. משמש ליינות שולחן איכותיים לרוב בערבוב. יינותיו עזים בצבעם ומעודנים, ואינם בעלי יכולת התיישנות ארוכה. בארץ הזן מבוקש כיום אולם בגלל היותו נגוע בוירוס אין מרבים ממנו ככר שנים רבות. כיום נותרו נטועים כ- 700 דונם. עתיד הזן תלוי בחומר ריבוי נקי הנמצא כבר בארץ.
יבולי הזן בינוניים (1.5 – 2.5 טון/ד'  כשהוא נקי מוירוס ). האשכול קטן עד בנוני צפוף ביותר, בעל נטייה להתמוטטות האשכול בעיקר בנטף לקראת ההבשלה. מבשיל באמצע העונה ומתאים לבציר מכני. צימוחו לרוב בנוני בעוצמתו.

 אליקנט גרנאש (גרנאש נואר) – מוצאו מספרד. נפוץ מאד בדרום צרפת . כמו כן הזן נמצא ברוב אזורי גידול היין בעולם בעיקר בספרד, דרום אפריקה, קליפורניה (בעיקר כרוזה גרנאש). איכות הזן בינונית לרוב עד נמוכה. הזן כמותי וברוב האזורים משמש ליין אדום פשוט או ליין רוזה. היינות האיכותיים שלו באים מדרום עמק הרון אולם גם שם באים בערבוב עם זנים משלימים. בארץ הזן וותיק והיה זן מרכזי בענף, אולם נטיעתו נעצרה לפני הרבה שנים וכיום נותרו רק עשרות דונמים.
הזן נושא יבול גבוהה (2.5 – 3 טון/ד'). בגלל שארות גרוע עם הכנה יבולי הזן יורדים כעבור כ- 10 שנים הכרם מתנוון ואינו מאריך שנים. האשכול בנוני-גדול אינו צפוף נטייה לריקבון. ביבול גבוה ישנם בעיות צבע, מבשיל לפני הקריניאן, לרוב אין לו בעיה להגיע לסוכר גבוה.

 סירה (שיראז) – זן צרפתי.  זן אופייני לעמק הרון בצרפת, בעיקר ידועים היינות מצפון העמק. כמו כן ידועים יינות זן זה הבאים מאוסטרליה וגם מדרום אפריקה. הזן איכותי מאד ובשנים האחרונות נפוץ לרוב אזורי היין בעולם כגון לקליפורניה לאיטליה לדרום צרפת ועוד. בעבר לא התקבל הזן בארץ, אולם כיום ישנה התעניינות רבה סביב הזן גם בארץ. הזן הובא לארץ במספר קלונים ממספר מדינות ונמצא בחלקות זנים בבחינה.  
יבולי הזן בינוניים. האשכול בנ�