קטגוריות:
| >> טעימות יין » עבר, הווה ועתיד ברמת הגולן | |
שבוע מלא ציפיות עבר על חובבי היין בארץ. היו אלה ציפיות ליום השישי בו יערך אירוע נוסף בבית "איש הענבים" שביפו, או יותר נכון חגיגה נוספת, לקהל אוהבי יינות ישראל. בשבועות הקודמים נטעמו יינות יקבי כרמל ויקבי ברקן ועתה הגיע יומו של היקב השלישי בגודלו בישראל. היקב שהביא את מהפכת היין האיכותי הישראלי, יקב רמת הגולן. הם הגיעו בצוות מלא מהצפון הרחוק, המנכ"ל שלום בלייר, היינן הראשי ויקטור שונפלד ומנהלת השיווק ענת רושינסקי. הגיעו גם הייננים טלי ובועז (היינן החדש שהצטרף ליקב במאי השנה הישר מלימודיו באוניברסיטת מילאנו, שבאיטליה, במסלול ייננות וכורמות, ולאחר שעבד בארבעה יקבים באיטליה. בועז החליף את דפנה שנסעה ללוות את בעלה בעבודתו בארה"ב למשך מספר שנים). גם ארנון, מוקי, ראובן, דבי ואיציק מהשיווק וההדרכה הצטרפו לחבריהם מרמת הגולן. כל מבקר קיבל כוסית בה יכל לטעום עשרים ואחד יינות שהוצגו במקום בשלושה פלייטים: עבר הווה ועתיד. בקומה העליונה הציגו טלי וראובן את יינות 2004 שחלקם עדיין בחביות ואחרים אפילו לפני הכניסה לחביות. שלום, המנכ"ל ציין לטובה את קהל הטועמים והגדירו כמאוד מיומן ומקצועי, בוגר ומבין עניין. זאת לא טעימה קלה לטעום יינות בתהליך, כשטעם התסיסה בולט בפה. ומפליא היה לראות הרבה מאוד אנשים שנאספו באזור העתיד, טעמו, הביעו דעה, שאלו שאלות וגילו עניין רב ביינות שבתהליך. אבי הלוי טעם אף הוא את היינות, שניתן יהיה להשיגם בחנויות רק בשנים הבאות, וסיכם את התרשמותו מהם: אחד מחביבי הטעימה. לכוסי נמזג מין משקה צהבהב ירקרק, המדיף ריח של אשכוליות ולימונים. הפה ממשיך את מה שמרגיש האף: טעמי אשכולית מרירה ולימון חמצמץ מתקתק. זהו יין שסיים תסיסה בחביות עץ כבר לפני כחודשיים והוא 'יבש' לחלוטין. אז מהיכן המתיקות? "מתיקות מדומה" אומרת טלי סנדובסקי, ייננית היקב, שכיבדה אותנו בנוכחותה מאחורי דלפק הטעימות של היינות העתידיים. תהיה זו הפעם הראשונה שיקבי רמת הגולן יצאו לשוק עם יין מהזן הזה. הענבים גדלים בכרם באודם שהחל להניב פרי ראוי לייצור יין בשנה שעברה. ניסיון קודם, מבציר 2003, לא עמד בדרישות האיכות של היקב והוחלט שלא לשווק את היין. יש לצפות שיין זה יהיה להיט בקיץ הישראלי הבא, אם יצא עד אז. את היין הזה טעמתי בטעימת פינו נוארים בגולן וינטאג' והוא היה אז בשלב תחילת התסיסה המאלו-לאקטית שלו. מי שמחפש את מאפייני הזן לא ימצא אותם עדיין ועל פי הבנתי הם יתפתחו בהמשך. הענבים מכרם עין זיוון שניטע בשנת 1996 והוא נחשב לכרם 'בוגר' יחסית במושגים ישראליים. צבע היין סגול עמוק וריחו מאופק. בפה מרגישים טעמי פרי ושוקולד מעט חמאתי. בגלגול בפה מתפתח עקצוץ קל ויבש, משהו שאני באופן אישי מאוד אוהב בטעימת חביות. מי אמר שצבעו של סן ג'ובזה נוטה בד"כ לחום? היין הזה היה דווקא אדום ארגמני והוא משדר עוצמות של פרי צעיר ופראי. הוכן מענבים הגדלים בכרם אלרום, טרם סיים תסיסה מאלו-לאקטית והוא תוקף אותך ביובש קל ועקצוצים האופייניים ליין צעיר מחבית. טעים ופירותי. אהבתיו. יין אלים. יבש מאוד ועפיץ שמשאיר אחריו שובל חם בחך ובושט... צבעו אדום שחור והוא שופע פלפל ותבלינים לצד מתיקות (מדומה, כבר אמרנו). יין זה שהוכן מענבי כרם אורטל עתיד להשתתף, יחד עם אחיו מכרם יונתן וכרם תל פארס, בהכנת הבלנד הסופי שירכיב את הסירה 2004 בבוא הזמן. יש לקוות שהמוצר הסופי יהיה מוצלח כמו הסירה 2000 הזכור לטוב. אחרי כל הזנים הקודמים שתוארו לעיל, בא הקברנה כמכר ותיק חביב ומוכר. למרות היותו גולמי, אפוף עץ ובוסרי משהו (טרם סיים את התסיסה המאלו-לאקטית) הוא טעים מאוד ושונה מהיינות הקודמים ב'ידידותו למשתמש'. הוכן מענבי כרם אלרום והוא בעל פוטנציאל להיות הסינגל ויניארד אלרום ק.ס. 2004. בקומת הקרקע של "איש הענבים",נמזגו יינות עכשוויים של יקבי רמת הגולן, אותם ניתן להשיג בחנויות היין המובחרות. שלום, המנכ"ל, הפשיל אף הוא שרווליו ומזג ברצינות מלאה את היינות לכוסות המתעניינים. גם כאן לא חסרו השאלות שהגיעו מכל עבר וזכו לתשובות מהירות ומקצועיות. אני חייב לציין שכשאלתי את שלום איזה יינות רמת הגולן הגיעו בבוקרו של יום השישי הזה ליפו, הוא מנה את שמות כל 21 היינות, אחד אחרי השני, מבלי להתבלבל ולא שכח אף לציין בשטף דיבורו את שנות הבציר ומקום הכרם של כל יין. אבי הלוי טעם ומביא את דעתו על יינות ההווה של יקבי רמת הגולן: אישית הופתעתי. טעמתי יין זה בעבר ומשום מה אז הוא לא הרשים אותי מי יודע מה. הפעם אהבתי אותו מאוד. יש לו צבע ענברי יפה וכאשר מסובבים אותו בכוס הוא מפגין שמנוניות ו'דמעות' כבדות. בלגימה מקבלים מינרלים וחומציות נעימה יחד עם עץ ועישון קל. לטעמי שרדונה שונה ומיוחד. יין זה הושק ביחד עם הקצרין האדום 2000 ומאז אני עוקב אחריו בסקרנות ובעניין. טעמתי אותו פעמים מספר ובכל פעם הוא מתגלה באופן שונה. ביחס לשרדונה האורגני, אודם, הוא משהו לגמרי אחר: פחות מינרלים ופחות חמיצות. לעומת זאת יותר חמאה וניל ועץ. היין הזה הוא שרדונה אלגנטי ומסתיר סודות שאולי יתגלו בעתיד (מאיפה צץ לי משפט כזה, אני לא יודע...). יש לי שלושה בקבוקים בבית ואני מתכוון ליישן אותם היטב. זוהי הפעם השלישית שיקבי רמת הגולן מוציאים פינו נואר מסדרת ירדן. הראשון היה מבציר 99 והוא היה, יחסית, מאוד 'פינו נוארי'. ה- 2000 היה עוצמתי ודמה במשהו לאחיו הסירה והקברנה של אותה שנה. ה- 2001 נמצא באמצע בין שניהם. כאשר מריחים את היין צריך להתאמץ כדי להבחין במאפייני הזן. גם הצבע עז יחסית לפינו נואר. בסך הכל היין מאופק עם טעמים של פרי אדום מריר ועץ. יין מרשים. עוצמתי מאוד ביחס למרלו. צבע אדום עמוק וריחות של פרי בשל עם שוקולד. היין בעל גוף מלא. עדיין צעיר עם הרבה עץ וכנראה שיש לו עוד הרבה שנים לפניו. זהו היין הראשון של יקבי רמת הגולן מסוג כרם יחידני מזן המרלו והוא זכה לתשבחות ממבקרי יין רבים. לטעמי הוא עדיין צעיר, עפיץ וסגור. מענין יהיה לטעום אותו בעוד שנה. עוד יותר מרשים מהמרלו. צבעו אדום כהה כמעט שחור. ריחות חזקים של קברנה בומבסטי ושופע. גם הוא כמו המרלו אורטל 2001 משתייך לסדרת הכרם יחידני של יקבי רמת הגולן. ניכר בו שיש לו פוטנציאל אבל גם לגביו אני חייב להודות שמצאתיו עפיץ וסגור. ייתכן ששעה בדקנטר תאפשר לו להפגין את יכולותיו אפילו בצעירותו. בחדר הטעימות המרכזי של "איש הענבים", על השולחן הארוך, היו מונחים היינות המעניינים של הטעימה. אלה היו ה"זקנים" של יום השישי. גולת הכותרת היה בקבוק הדבל מגנום ירדן קצרין 1990, המורכב מ 90% קברנה סוביניון, 10% מרלו. חובבי היין עטו עליו וחיסלו אותו עד מהרה. כשהגענו למקום בשעות הצהרים המאוחרות זכינו לראות בקבוק ריק עם המון ריח של פעם. לפני מספר חודשים אמר ויקטור, היינן הראשי שבנוסף למאפיינים הקבועים כמו פרי אדום-שחור, תבלינים, עץ, אדמה ועור,הוא ממליץ לחפש בו טעמים שהתפתחו כתוצאה מהתיישנות היין בבקבוק. לנו כבר לא נותר מה לחפש, אך חברים אמרו לנו בהמון צער שהוא כנראה כבר סיים את דרכו המהוללת. אבי הלוי טעם את שאר היינות המזדקנים: יין בעל צבע זהוב יפה. שמנוני וחמאתי במידה האהובה עלי. ריח מאופק ובטעימה מרגישים היטב עץ וניל ועישון קל. טעמתי את היין הזה לפני כחצי שנה בהשקה של השרדונה קצרין 2002 וגם אז התרשמתי מבגרותו ומעודנותו. יופי של יין. כל לגימה כיף. צבעו אדום כהה כמו סלק מרוכז. שופע ריחות של תבלינים. גם בטעימה מרגישים משהו כמו פלפל שחור. מאוזן היטב ונעים לשתייה. לטעמי, זהו הסירה הטוב שיצא עד עתה עד עתה. עקב היותו בעל מאפייני עולם חדש, כמו כל יינות יקבי רמת הגולן, הייתי משווה אותו בהצלחה ליינות שיראז אוסטרליים. הפתעה. סדרת גמלא היא סדרה מפוספסת אצלי. תמיד נמשכתי לסדרת ירדן ואילו כאן מצאתי יין מעולה מכל הבחינות. צבעו האדום-חום מעיד על בגרותו הטובה ומוכנותו לשתייה. יש בו ריחות של פרי בשל מעט מתובלן (לא כמו הסירה, עדין יותר) ושאריות של עפיצות מעודנת. טעים מאוד. יין כיפי לשתייה. צבעו אדום-כתום והוא מעודן ופירותי עם מתיקות קלה. ריחו מאופק אבל בטעימה חשים יופי של פרי מעורב בשוקולד מריר ושרידי עפיצות מעודנת. אחד היינות האהובים ביותר עלי ועל חברי. אנו שותים יין זה כמה פעמים בשנה ואף פעם לא מתאכזבים. כך היה גם הפעם. היין עשיר ומורכב. צבעו אדום כהה עם שוליים כתומים. ריחות נהדרים של קברנה בוגר ובשל, מזכיר ריח העולה מיינות בורדו טובים. הוא בעל גוף מלא ובגלגול בפה מתפתחת עפיצות נעימה. יש לי רק עוד שני בקבוקים... תודה לחיים גן ולצוותו. תודה גם לשלום בלייר ואנשיו שהגיעו אלינו למרכז, מהצפון ה"רחוק". |
