קטגוריות:

גלריות תמונות
אביזרים, מונחים והמצאות
ארועים עד מאי 2003
אתרים הסטוריים
ביקורת בגובה העיניים
בירה
בישול ויין
בעולם הקולינריה והבארים
גולשים כותבים
גולשים מדרגים ומספרים על יינות ששתו
הביקורת של סוניק
היינות במקרר שלכם
הכל מכל
הכל מכל ביקבים
הכרם, הגפן והבציר
המועצה לגפן היין
הצגות וטיולי יין בארץ
חנוכת יינות
טעימות יין
יין בעולם
יין ובני הנעורים
יין ובריאות
יין וגבינות
יינות ישראל בפחות מ60 ש"ח
יננים כותבים
יקבים ביתיים
יקבים מהעבר
כתבות
לא רק יין
לומדים באקדמיה ליין ובמכללת תל חי
מאמרים
מגזין פורטל היין הישראלי
מומחי יין טועמים ומעלים דעות
מידע על יינות ישראלים
סטודנט ישראלי בצרפת
ספרי יין ישראלי
על היין וייצורו
עם יננים בישראל
פרסים והמלצות יינות ישראל בחו"ל
קורסי יין
רשמי ביקור ביקבים
שונות
שועל בכרם
שמן זית ישראלי
תמונות מכרמי ישראל
תערוכות וירידי יין
Articles
Handcrafted Wines of Israel
History
Israel Wine Industry
Israeli Olive Oil
Kosher / Holy Land
Letters
New Wines
News
Rogov's Tastes
Welcome
Wine Tourism
Wineries
>> שונות » על יין וסיגרים ומה שביניהם

מאת: אבי הלוי

 

אוהבי יין מפתחים במשך הזמן אהבות נוספות. בתחילה, בדרך כלל, מובילה אהבת היין לאהבת האוכל הטוב, ה'גורמה'. במשך הזמן מפתחים גם אנינות טעם לגבי המשקה שלפני הארוחה (האפריטיף) והמשקה שלאחריה (הדז'יסטיף), ואז מגיע תורו של הסיגר. בשנים האחרונות נעשו חייהם של חובבי הסיגרים קשים יותר. המודעות לנזקי עישון, ישיר ועקיף, גברה עד מאוד ומעשני הסיגרים נאלצים ליהנות מתחביבם לבד בבית או במועדוני עישון, אם יש כאלה בסביבתם. באנגליה נהוג היה פעם שבתום הארוחה עוברים הגברים לספרייה ושם, על כורסא נוחה, מציתים סיגר, לוגמים יין פורט ומשוחחים על מזג האוויר... לאחרונה הזדמנתי למפגש מעניין, מה שקרוי 'טעימת סיגרים', שמארגן מפעם לפעם המגזין 'סיגאר' עם בכירים ומובילים במשק, בכלכלה ובעסקים. 

האירוע התקיים הפעם במסעדת 'פורטונה דל מאר'  שבמרינה בתל אביב. מסעדת 'פורטונה דל מאר' היא מסעדת דגים ופירות ים מסוג מסעדות החוף הים תיכוניות שכיף לבקר בהן בקיץ. האירוע התקיים במרפסת הרחבה שמחוץ למסעדה, ושם, אל מול הים והגלים, הוצתו הסיגרים, נלגם היין והוגשו משעשעי החיך של המסעדה. אירועי טעימת הסיגרים של המגזין 'סיגאר' מלווים לאחרונה על ידי יקבי רמת הגולן, לאחר שקודם לכן, במשך כמה שנים, ליוו את האירועים האלו יקבי כרמל. עוד בטרם הוצת הסיגר הראשון, התכבדנו בברוט, היין המבעבע היבש של יקבי רמת הגולן. זהו יין העשוי בשיטת שמפיין מענבים שנבצרים בבציר מוקדם, כדי לקבל מהם את החומציות הדרושה. איך כמוהו, מקורר היטב ללגימה בערב קיץ חם, לפני שמתחילים את הארוחה.

 

                    

 

מפתיע עד כמה תהליכי הבחינה, כמו גם הייצור, השימור והשימוש בסיגרים דומים לאלו של יין. זה מתחיל בגידול עלי הטבק באזורים מתאימים מבחינת אקלים וטרואר, ממשיך בקטיף ידני ומוקפד, תסיסת העלים, ייבושם ויישונם, גלגול הסיגרים ואחסונם בתנאי טמפרטורה ולחות. גם בעישון הסיגרים משתמשים ה'טועמים' במושגים מעולם היין החל ממראהו של הסיגר, עבור דרך ארומה ועד טעם וחוזק. בנוסף, נבחן הסיגר ברמת הגימור שלו, יכולת השאיפה (קשה, קל, סתום) ואופן הבעירה. כל משתתף קיבל דף הערכה שבו היה עליו לסמן ציון בסולם 1 עד 5 או 2 עד 20 לגבי התכונות הבאות: צורה, גימור, שאיפה, בעירה, טעם, ארומה, חוזק והתרשמות כללית.

 

הסיגר הראשון שחולק למשתתפים היה סיגר מהונדורס בשם 'דון תומס' רוטשילד (גודל 4.5 אינצ'). עוד בטרם נמסרו פרטים על שמו ומוצאו הייתה הסכמה כללית בין הנוכחים שזהו סיגר רך יחסית ומאוד נעים לעישון, בדומה ליין שהיינו אומרים עליו שהוא בעל רמת אלכוהול לא גבוהה, גוף קל וטאנינים רכים. הוא היה בעל צורה וגימור טובים לטעמי, שלם, נאה ולח במידה הדרושה. הבעירה התקדמה יפה ובחזית אחידה, האפר שמר על צורתו המקורית של הסיגר זמן רב, עד שכח הכבידה גבר עליו והוא נפל על חולצתי כשהוא משאיר אחריו שובל אפור לבנבן... הסיגר היה טעים וארומטי וגרם לי הנאה רבה. תוך כדי עישון הסיגר הזה הוגשו לנו מזאטים שונים בליווי פוקצ'ה טרייה ופריכה. היין שליווה את המנות הראשונות היה הסוביניון בלאן 2005 של יקבי רמת הגולן.

 

הסוביניון בלאן 2005 של יקבי רמת הגולן הוא יין שזכה במקום ראשון, בתחרות אשכול הזהב האחרונה, מבין 9 יינות מסוג סוביניון בלאן 2005 שהתמודדו. זהו יין בעל צבע זהבהב בהיר, כמעט לבן. הוא שופע ריחות פרי לימוני הדרי רענן וכך גם טעמו. יין מרענן מאוד שהוגש מקורר היטב, כמו שצריך להגיש סוביניון בלאן. היין השתדך יפה למזאטים שהיו על השולחן, ביניהם גרגרי חומוס במיץ לימון ושמן זית, איקרה ודג מלוח. על היין הזה אמר מוקי ויינשטוק, מנהל ההדרכה של יקבי רמת הגולן: "מה שמייחד את הסוביניון בלאן הזה, לדעתנו, הוא היותו בעל אופי כל כך מקומי. הוא פירותי, הוא מינראלי וכמעט לא חשים את מעט העץ שהיין הזה נחשף אליו".

 

                  

 

ערב חמים היה, למרות שישבנו במקום פתוח, על שפת הים. מארחינו השכילו לצנן מעט גם את היינות האדומים וכן ניתן היה ליהנות מהיין האדום הראשון שהוגש לנו והוא ירדן סירה 2002. מאז ירדן סירה 2000 הנהדר קשה לי, באופן אישי, ליהנות מיינות הסירה שבאו אחריו אך בפני עצמו הסירה 2002 הוא יין סירה חזק ומלא בעל טעמים של פרי שחור מרוכז, שוקולדי מעט. היין הזה התאים מאוד לסיגר השני ש'טעמנו'. היה זה סיגר בגודל 'רובוסטו' מהרפובליקה הדומיניקאנית  בשם CAO והוא בעל 'זנב חזיר' (עודף העלה העוטף מגולגל כמו צמה קטנה) בקצהו. הסיגר הזה היה כבר הרבה יותר חריף וכבד מהסיגר הראשון.

 

האוכל שהוגש בשלב הזה היה עדין מדי, הן עבור היין והן עבור הסיגר, אבל לאף אחד מהנוכחים, מעשני סיגרים 'כבדים' ברובם, זה בכלל לא הפריע. ב'פורטונה דל מאר' יודעים לטפל בדגים ופירות ים. שמתי את הסיגר בצד, לגמתי מעט מים קרים ונהניתי מאוד משרימפס בשומר ושום עם נוזל אניסי כלשהוא, אחר כך התברר שזה פסטיס. גם דגי הברבוניה המטוגנים היו מצויינים, פריכים וטעימים. אנשי רמת הגולן הגישו כעת מרלו 2002 מסדרת ירדן שמושק בימים אלו. קשה לי לחוות דעה על היין הזה כי כעת כבר עשיתי הכל בערבוביה, כמו כולם סביבי: דגים, סיגר, יין וחוזר חלילה. מה שמוזר הוא שדווקא התחלתי ליהנות מכל הבלגן הזה...

 

הסיגר שלי כבה ויעקב שקד, עורך המגזין סיגאר, לימד אותי כיצד נוהגים בסיגר שכבה: ראשית, מפוררים ומסלקים את האפר הכבוי. אחר כך, מבלי לקחת לפה, מבעירים תוך כדי סיבוב את הסיגר עם מצת בעל להבה חזקה (מין 'ברנר' קטן). כאשר הסיגר תפס את הבעירה מכניסים לפה ונושפים כלפי חוץ (!). "כך מוציאים את הגזים שנכלאו בסיגר החוצה", אומר שקד. ואז ממשיכים לעשן כרגיל. אתם יודעים מה? זה עובד. בעבר ניסיתי כל מיני דרכים אך אף פעם לא הצלחתי ליהנות מסיגר שכבה והוצת בשנית. הפעם, הסיגר התנהג כאילו לא כבה מעולם.

 

הייתה זו התנסות מעניינת בחוויה משולבת של יין, אוכל וסיגרים אך עלי להודות שהבלגן בחך היה גדול מדי. יש לתת ליין את הכבוד המגיע לו בשילוב מתאים עם האוכל שגם לו יש מקום של כבוד, כמובן. והסיגר? שיחכה לסוף, ואם אפשר בליווי יין פורט מיושן, מתוק וסמיך.

 

 יולי 2006