מאת: ישראל פרקר
בתמונה משמאל: ברוך יוסף-יינן זמורה
נדמה לי שלא הרבה אנשים הממהרים לירושלים יודעים שסמוך מאוד לפניה החדה שמאלה, בסוף הירידה ע"י מוצא, באזור ההררי, נמצא אגם גדול המלא מים מספר חודשים בשנה. אני גם בטוח שפחות מהם גם מודעים לעובדה שמעל לאגם, בנקודת תצפית עם נוף אירופי טיפוסי, בפאתי בית זית, נמצא יקב המייצר כ40,000 בקבוקים מדי שנה – יקב זמורה.
ביום העצמאות, כשברדיו הודיעו על עומסים גדולים בכבישי הצפון והדרום יצאנו לעבר בית זית בתקווה שהדרך לירושלים תהייה פנויה. הרי עם ישראל נוסע בהמוניו ליערות הצפון והדרום כדי לחגוג תוך כדי נפנוף מעל הררי בשר הנצלים במנגלים פולטי העשן.
תקוות לחוד ומציאות מרה לחוד. מעולם לא ראיתי כל כך הרבה מכוניות הנוסעות באותו זמן לירושלים ומעולם גם טרם נהגתי במהירות של 10-15 ק"מ לשעה לאורך זמן רב בכביש הרחב והמודרני העולה לירושלים. אך מה לא עושים בשביל לטעום עוד יין חדש ולהשתתף בפיקניק עצמאות גדול ושמח בחצרו של יקב?
לאורך כל הדרך לא מצאנו כל שלט המורה על קיומו
של היקב אבל כשראינו אגם יפהפה, דרך עפר, עשן ועשרות מכוניות במגרש חניה, הבנו שהגענו ליקב זמורה.
ברכה דויטש, אשתו של מאיר, אחד מיזמי ומקימי היקב, סיפרה על רגע בחירת השם ליקב שפגישה בה דנו בין השאר על בחירת שם ליקב. "השמות שהוצעו היו שונים ומשונים. 20 דקות לפני כניסת השבת פתחתי מילון ומצאתי את מקור השם זמורה שעלה בראשי. "ויבואו עד נחל אשכול ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאוהו במוט בשניים". המרגלים, כלב בן-יפונה ויהושע בן-נון, הביאו מהארץ למשה זמורה ועליה אשכול ענבים.... ומיד החלטנו שזמורה יהיה שם היקב שברוך יוסף ומאיר דויטש הקימו." אליהם הצטרפו בשלב מאוחר יותר עוד שותפים וביניהם איש הביטוח צביקה אמיתי.
בחצר היקב החלו להתאסף עשרות חברים וחברי חברים (רובם ירושלמים) שהגיעו מצוידים במזון ובהרבה מצב רוח. אלי מתיתיהו הקים מערכת קול ודאג להשמעת שירי א"י ברמה. הפחמים הוצתו, סלטים מילאו צלחות והיינות נמזגו בשפע לכוסות. כל יינות היקב כשרים. ליקב כשרות של רבנות מטה יהודה וכן כשרות OK לייצוא לחו"ל.

פתחנו ב ויונייה 2006, יין זהוב שיוצר מענבים שנבצרו באזור המושב מטע ע"י בית שמש- ארומה פרחונית נעימה מציפה את האף, טעם תפוח בפה. בשרדונה 2006 , הצהבהב, שענביו מכרם באזור המרכז ע"י מודיעין, הורגש ברקע טעם עץ החבית הקלויה כשטעם פרי ההדר מוביל בחיך. שני יינות צוננים ופריכים.
אחריהם הגיע האדום קברנה סוביניון 2004- עם טאנינים רכים וטעם פירות יער אדומים (מחירם של היינות כ70 ₪ לבקבוק).
הקברנה היה רק רמז למה שנלגום מספר דקות לאחר מכן, כליווי לשיפודי בשר העוף והקבבים שניצלו על הגחלים.
באולם הייצור, בתוך ארגזים גדולים מאוחסנים אלפי בקבוקים של יינות הפרימיום – הסידרה העלית- של היקב. לבקבוקים עדיין אין תוויות:
קסטרא אדום 2004 עשוי מ65% מרלו 20% קברנה סוביניון 10% קברנה פרנק 3% שירז ו2% פטיט וורדו. סוג יין זה יוצא כבר השנה השלישית. הענבים מגיעים מכרמים בצפון מאזור כרם בן זמרה
ונווה אטיב. גוף מלא, טעמי דובדבנים ואוכמניות ברגע מורגש עדיין טעם החבית שיתרכך בעתיד.
קסטרא שחור 2004 קברנה סוביניון 65% מרלו 20%, 10% קברנה פרנק 3% שירז ו2% פטיט וורדו. צבע היין הרבה יותר כהה, עמוק. שוב גוף מלא עם טעם שיורי ארוך בפה, אך טעם הפרי פחות מודגש. סוג יין זה יוצר ביקב בפעם הראשונה. כ-3000 בקבוקים יוצרו מכל סוג. מחירם 140 ₪.
צביקה אמיתי: "לייצור הקסטרא בחרנו את היינות ב 20 החביות הטובות ביותר של היקב. גם הבקבוקים והפקקים שונים ויותר יקרים מבקבוקי הקברנה סוביניון והמרלו הרגילים. היינות מיושנים בחביות צרפתיות חדשות. התהליך יותר ארוך ומורכב. היינות נמצאים בחביות עץ 24 חודשים. למרות שעדיין אין תוויות לבקבוקים, היינות נחטפים ע"י לקוחותינו".
מה פירוש קסטרא?
חורבות העיר קסטרא נמצאות בחלקה הדרומי של העיר חיפה, על השלוחות המערביות של הכרמל. בחפירות שבמקום נחשף שטח של כ-35 דונם ונתגלה מרכזה של עיר שהייתה בעיקרה נוצרית, והתקיימה החל מראשית התקופה הביזאנטית ועד לראשית התקופה האסלאמית (המאות ה4-8 לסה"נ). בשטח העיר נחשפו ארבע-עשרה גיתות ושלושה-עשר בתי בד. מרביתם נמצאו בחלק המזרחי, בין בתי המגורים. שלוש מתוך ארבע-עשרה הגתות היו מורכבות וגדולות, ובהן משטח דריכה שבמרכזו אבן גדולה לעיגון הבורג. סביב משטח הדריכה, צמוד לצלעותיו, היו סדורים משטחי העבודה, או תאי האחסון, ושניים או שלושה בורות איסוף. שאר הגתות היו גתות טוריות פשוטות, ובהן משטח דריכה אחד ולידו בור איסוף אחד. להוציא גת אחת (כנראה הקדומה שבהן), שהייתה מטויחת בטיח עמיד לנוזלים, היו כל הגתות מרוצפות פסיפס תעשייתי לבן. פעמים שולבו ברצפות הפסיפס גם עיטורים או מסגרות צבעוניים. הפסיפסים כיסו את כל החלקים המרכיבים את הגתות.
ביקב זמורה מייצרים את היין בציוד הרבה יותר חדיש ומשוכלל, אך השם קסטרא מזכיר ללוגמים שיין ייצרו בארץ כבר לפני הרבה מאות שנים.

היינן ברוך יוסף מספר בהתלהבות על תהליך הייצור ואומר שבימים הקרובים יבקבקו ביקב את הקברנה פרנק זני מבציר 2005 ,שיוצר מענבים שנבצרו באזור מטע. בעשרות החביות הנמצאות בחדר החביות הגדול מתיישנים קברנה סוביניון, מרלו, שרדונה וקברנה פרנק. ליד הכניסה נמצאות מספר חביות ובהם "התססות טבעיות". "יין זה מיועד לאנשים שיש שלהם כאבי ראש מהבי סולפיד", אומר היינן ברוך יוסף. בזמן התסיסה לא מוספים בי סולפיד ושמרים. הענבים תוססים באופן טבעי לחלוטין. " זהו ממש יין של פעם". מסוג זה יוצרו קברנה סוביניון, פטיט וורדו וקברנה פרנק, טבעיים מבציר 2005. מכל סוג יוצרו לניסיון 2 חביות. ברוך: "היין יוכל להשתמר טוב שנתיים שלוש ועד אז מומלץ לשתות אותו."
מאיר דויטש, שלראשו כיפה, סיפר שמכינים השנה יותר בקבוקים מהרגיל בגלל שנת השמיטה שתהייה בשנה הבאה –שנת 2008. בשנת שמיטה מדלגים על הייצור. אין אפשרות לרכוש ענבים במקום שמעבדים את האדמה. ניתן לקחת ענבים רק ממקומות בהם הענבים גדלים פרא ללא כל עיבוד, השקיה או טיפול. בשנה כזאת באופן טבעי יורדת מאוד כמות היינות הכשרים, הטובים המיוצרים ביקב.
צביקה אמיתי: " היקב עשה השנה ייצוא לאירופה. הקמנו מערכת ייצוא דרך בלגיה. התהליך קשה מאוד ומורכב בגלל כל מיני הגבלות על סוחרי היין במדינות השונות באירופה שאסור להם לשווק יין לחנויות ממדינה למדינה, אלא רק לפרטיים. כרגע אנו פועלים למיצוב היין הישראלי באירופה כפי שמנסים לעשות אחרים ליין הישראלי בארה"ב. אנו מבקשים את עזרת מכון הייצוא לנושא."

שעת בן הערביים הגיעה. עשרות רבות של אוהבי יין וחברותא גודשים את החצר. רובם יושבים תחת בד רחב ידיים שנמתח במקום, כהגנה מקרני השמש. חברים ירושלמים מותחים כבלים ומקימים מערכת הגברת קול נוספת. מוטי זנגרי, שמוליק כהן, אלי מתיתיהו, בני סילמן, סבטלנה, אלי רוזן, ורדה, יונה, מאיר מתיתיהו, צבי רביב, לילי אגמון כהן, זיוה אלמגור, פרופ' חיים לוטן ואישתו דורית, יוסי לוי ועוד מתייצבים מול המיקרופונים, פוצחים בשירה רמה מלווים בגיטרות ובבוזוקי. הקהל מצטרף אליהם במחיאות כפיים סוערות וחלקם אף בריקודים. הכל נעשה בהתנדבות מתוך רצון טוב לשמוח ולהינות. מצטרפים אליהם גם אלעזר שטרום, פולק, גדעון לוין ועוד ועוד רבים. מורגשת כאן מן חברות מופלאה של ירושלמים שאוהבים לשמוח ביחד. היין של יקב זמורה עזר להם מאוד במשימה הנעלה של חגיגת יום העצמאות ה59 של מדינת ישראל.
לחיים, לחיי מדינת ישראל והיין הישראלי!!
תמונות נוספות מהאירוע
אפריל 2007
