קטגוריות:
| >> הכרם, הגפן והבציר » עת לזמור | |
מאת: עידו אביאני הזמירה היא הכלי המשמעותי ביותר בריסון הצימוח ובשליטה על צורת הגפן לדעתי, זמירה היא העבודה המעניינת והחשובה בכרם. מספר הזמורות וכתוצאה מכך כמות הפרי, נקבעת על ידי הזמירה. חשוב מכך, צורת הגפן ועיצובה נקבעים לפי איכות הזמירה במשך חיי הצמח. מקור המילה זמירה היא במילה זמורה שמשמעותה ענף של גפן. לגפן, שהיא כידוע צמח משמעותי בדת ובתרבות היהודית, יש מילים נפרדות כמעט עבור כל דבר. חקלאים שעברו לגידול כרמים בשנים האחרונות משתמשים במילה גיזום שלקוחה מענף המטעים. לעומתם, אצל חקלאים מאזור זיכרון יעקב שמגדלים גפנים כמה דורות, לא תשמעו את המילה גיזום בכל מה שקשור לכרם. מקור השם של כלי העבודה שבו משתמשים בכל הגידולים – המזמרה, בא גם הוא מענף הגפן. זמירה היא חיתוך הזמורות בצורה שמשאירה מספר פקעים רצוי ללבלוב של שנה הבאה. בטבע הגפן הוא שיח ששואף להתפרס ולהגדיל את איזור הגידול שלו על מנת להתחרות יותר טוב על משאבים כמו אור. לכן בטבע נראים הגפנים כשיחים ענקיים שמטפסים על כל מה שלידם. בכרם תכונה זו אינה רצויה. בגלל הרצון לקבל פרי עם טעמים חזקים ומרוכזים אנו מרסנים את הצימוח ומשתמשים רק במקצת מיכולת הגידול וההתפשטות של הגפן. הזמירה היא הכלי המשמעותי ביותר בריסון הצימוח ובשליטה על צורת הגפן. בכל זמורה יש פרק כל מספר סנטימטרים. כל פרק מכיל פקע (נקרא לפעמים גם עין). כל זמורה מתחילה את דרכה בראשית האביב כפקע קטן שיושב על פרק של זמורה אחרת. במהלך האביב ותחילת הקיץ הזמורות גדלות ומתארכות. בזמירה חותכים את הזמורות של שנה שעברה ומשאירים בחלק מהן 2 פקעים בלבד, שמהם תצאנה הזמורות של שנה הבאה. את שאר הזמורות חותכים עד לבסיסן ולא משאירים עליהן פקעים. 2 פקעים שהושארו על זמורה של שנה שעברה נקראים פוזיציה או סעיף. בחירת הזמורות שעליהן יושארו 2 פקעים ושבעצם יהפכו לסעיפים, היא כל העבודה. הבלבול שאתם מרגישים לאחר קריאת הפסקה הקודמת הוא חלק ממקור העניין בזמירה. כשזומרים, ההחלטות נעשות על ידי בחינת העבר וההווה של הגפן על פי קריטריונים שיפורטו בהמשך. בנוסף, נדרשת ראייה קדימה של איך הגפנים ייראו בעונה הבאה כשמכל פקע שבחרנו להשאיר - תצמח זמורה. איך בוחרים? בני מזל דלי (שלא יודעים להחליט) יתקשו לזמור, בגלל שמהבוקר עד סוף היום עושים החלטות. למעשה כל בחירה של מה להשאיר ומה לא נקבעת על ידי שיקלול של כ-5-6 קריטריונים שונים, וכמובן תלויה במה שיש לגפן להציע. הקריטריונים לזמירה 1. חוזק הגפן - ככל שהגפן יותר חזקה נשאיר עליה יותר סעיפים וההפך. 2. חוזק הזמורה - ככל שהזמורה יותר חזקה נעדיף יותר להשאיר אותה. 3. מיקום - הסעיפים צריכים להיות במרחקים דומים אחד מהשני על מנת שלכל זמורה יהיה מקום לצמוח, ולא יהיו אזורים ריקים או צפופים מדי על הקורדון. 4. כיוון הסעיף - הכיוון המועדף הוא כלפי מעלה, כשגם לצדדים זה בסדר. לא משאירים זמורות שפונות כלפי מטה. 5. גובה הסעיף - בכרמים מבוגרות שנזמרות שנה אחרי שנה, נוצר בדרך כלל מצב של סעיף על סעיף על סעיף, וכל העסק מתחיל לברוח למעלה. חשוב מאד להוריד סעיפים גבוהים כמה שאפשר. ניתן לעשות זאת, בין היתר, על ידי בחירה בזמורות שפרצו מפקעים על הקורדון. 6. חייבים להשאיר התמודדות עם שלטון קודקודי בטור הקודם הוסברה תופעת השלטון הקודקודי בהקשר של שיטת עיצוב הגפן בקורדונים. בקיצור, בגלל שחלק גדול מהאון של הצמח מגיע לקצה הקורדון ולמרכז הצמח, נוצר איזור חלש יחסית במרכז הקורדון. ניתן להתמודד עם התופעה בעזרת זמירה נכונה. בגפן שבה מובחנת התופעה יש לקצר את הקורדון עד לקרבת האמצע החלש, כך שהאמצע הופך לקצה החדש של הקורדון. האזור החלש יחסית יתחזק במשך שנה שנתיים ויתבסס. לאחר ביסוס סעיפים חזקים באזור המשוקם ניתן להאריך מחדש את הקורדון (הארכת הקורדון תוסבר בטורים הבאים). הקשר לחקלאות אורגנית לכאורה אין קשר. כל הנאמר רלוונטי באותה מידה לכרמים קונוונציונאליים. עם זאת, גפנים מאוזנות ובריאות הן חלק מתפיסת הגידול בכרמים אורגניים. שיקלול מאוזן של הקריטריונים וזמירה נכונה, הם אולי הפעולות המשמעותיות ביותר לכרם בריא ולפרי איכותי. אין שני אנשים שזומרים אותו דבר בגלל המורכבות היחסית של קבלת ההחלטות. בגפן נתונה, פועל אחד יכול להחליט שהשיקול של חוזק הזמורה יותר חשוב מגובהה וכן הלאה. מה שאני מנסה להעביר לפועלים בעת הזמירה הוא שמאחורי כל פעולה צריך להיות רציונל ומחשבה, כך גם העבודה הרבה יותר מהנה. בעוד כחודש נפזר קומפוסט בכרם. פיזור קומפוסט הוא אחד מהטיפולים הבסיסיים והחשובים ביותר בחקלאות אורגנית. על הקומופסט והשפעתו אספר בטור הבא. מרץ 2007 |
