ישראל פרקר

יום חמישי, מחצית חודש יולי 2003, ערב קייצי קריר  ונעים. אצל אלי זקרי ברחובות היה נעים יותר. שוב התכנסו כ20 חברים לערב מהנה של יין ואוכל בניצוחו של בעל הבית מכניס האורחים למופת.
 האורח  הראשי היה הפעם  ארנון גבע, מנכ"ל יקב קסטל, שהביא עימו את יינות היקב שכל כך התפרסם בעולם בשנים האחרונות  בזכות יינותיו המשובחים.
השולחן היה עמוס במטעמים .   גבינות מסוגים רבים ומגוונים, רכות וקשות, פסטלים, סיגרים ממולאים וחריפים, פיצות שונות וטעימות, סלטים ללא ספור, פשטידות, עלי גפן ממולאים, דגים וסרדינים.
גם יין היה שם, והרבה, הרי לשם כך בעצם הגענו הערב, אנחנו הנמשכים ליין ישראלי כפי שזבובים נמשכים לדבש.
לכוסות הרידל נמזג יין השרדונה  המפורסם של יקב קסטל: C Blanc du Castel  מבציר שנת 2000. יין שהותסס ויושן בחביות עץ במשך 12 חודשים. טעם מיוחד, אופייני ליקב קסטל, קצת מעקצץ בקצה הלשון, חומציות גבוהה אופיינית. יין לבן בסגנון לא אמריקאי, אלא בורגנדי. רמת המינרלים המורגשים גבוהה.
ארנון לקח את שרביט הדיבור והתחיל בסיפורו של היקב ומקימו, אלי בן זקן שנולד באלכסנדריה שבמצרים. בשנות השבעים עלה ארצה עם אשתו מג'נבה. הם הקימו מסעדה איטלקית בירושלים. פסטה וגלידה מיוחדת שנעשו בעבודת יד היו שם.
ב1988 שתל אלי כרם ( שורה מרלו ושורה קברנה) ליד ביתו  ברמת רזיאל, ע"י ירושלים, וכאן התחיל פרק היין בחייו.

לימודים מספרים צרפתיים, נסיונות רבים וב1992 נעשה היין הראשון. היין הותסס בפחי פלסטיק במשק הקטן שבמושב, בין לולי העופות, ונשמר בחביות עץ עד 1995.  חברים ששתו התלהבו מאוד מהיין של היקב הקטן, החדש.
דליה פון  לרנר לקחה שני בקבוקים (מתוך ה600 שהיו)  ללונדון. הם נטעמו ע"י מומחית יין (MASTER OF WINE) שנתנה להם ציון גבוה והמליצה לאלי שילמד גם אחרים בישראל לעשות יין טוב. כבוד גדול  ליצרן של יין ישראלי הנמצא בראשית דרכו.
והשאר כבר שייך להסטוריה. 130 דונם כרמים ניטעו בשטחי קיבוץ צובא בהדרכתו של אלי בן זקן, ברדיוס 5 ק"מ מהיקב. שונו שיטות הנטיעה, הדישון והטיפול בגפנים לקבלת יינות משובחים יותר מהמקובל עד אז.
 הרבה פרסים וציונים לשבח קיבלו היינות של יקב קסטל מאז. היקב משתרע על כ2000 מ"ר  שחלקם הוא מרתף רחב ידיים, וישנם בו כיום כ 600 חביות עץ אלון.
שאלות  הנוכחים נשלחו לארנון מכל עבר ותשובותיו המנומקות לא אחרו להגיע.
אלי זקרי  מילא את הכוסיות בעוד יין שרדונה. אחוז האלכוהול הגבוה השפיע על חלק מהנוכחים. האוירה התחממה. עוצמתו של המזגן הוגברה.
לכוסות שנשטפו נמזג Petit Castel 2000 . 60% מרלו ו40% קברנה. יין רך ועדין בסגנון צרפתי. 16 חודשים שהה היין בחביות העץ. 40,000 בקבוקים כמוהו יוצרו.
חלק מהנוכחים אהבו מאוד את היין. אחרים חיכו בכיליון עיניים להשוואתו עם היין הבא.

ארנון שעזר במזיגת היין המשיך וסיפר על הפרסים והציונים  לשבח שקיבלו יינות קסטל והתייחס גם לשאלת מחירי היין הגבוהים שהעיקה על חלק מהנוכחים.  ביקב משתמשים בחומרים הטובים ביותר. הפקק למשל עולה יותר מהבקבוק, אמר ארנון.  החביות מיוחדות ויקרות יותר מחביות אחרים. מספר הגפנים לדונם קטן ועלויות הייצור הם גבוהות מאוד יחסית לעלויות יקבים גדולים.  בניגוד למה שנהוג לחשוב, היצרנים לא יכולים להרוויח הרבה מיין, לדעתו של ארנון. יין עושים מאהבה ולא כדי להתעשר ממנו.
לכוסות נמזג יין הדגל של יקב קסטל Castel Grand Vin 2000 . 70% קברנה סוביניון ו 30% מרלו.  יין כבד, עשיר בטעמים.  היין יושן 24 חדשים בחביות עץ. השפעת העץ מורגשת לחיוב בטעם ובריח.  אהבנו מאוד יין זה כרבים אחרים  באותו ערב, אף כי שמענו אחרים שהעדיפו  עליו את הפטיט קסטל, העדין.
ארנון  סיפר שהיפנים למשל, לא אוהבים את הפטיט קסטל מפני שאינם אוהבים את זן ענבי  המרלו, שהוא השולט ביין זה.
האוירה המשיכה להתחמם. התערבות הנוכחים בשיחה התגברה. הכוסיות מולאו עוד ועוד. אלי זקרי טרח ללא לאות, העמיס את השולחן במאכלים נוספים ודאג ששום כוס לא תשאר ריקה.
ידוע  שאוהבי יין אוהבים ליהנות, ויין טוב חוץ מאוכל טוב, הולך גם היטב עם סיגרים משובחים.
המזגן נסגר, חלונות נפתחו ומכיסי החברים נשלפו סיגרים ממיטב היצרנים. חלקם החליפו בינהם את הסיגרים  ולאלה שלא היו סיגרים "סיפק" אלי זקרי סיגרים מהמלאי הפרטי שלו.
איני מומחה בסיגרים וגם לא במקום מוצאם אך ראיתי שחלקם הגדול הגיע מדרום אמריקה.
סוגי העשן השונים התערבבו באוויר ויצרו ריח אחד מיוחד וטוב שהשתלב עם ריחות היינות האדומים של קסטל.
אין סוף סיפורים נשמעו מכל עבר. ארנון גבע הצית אף הוא את הסיגר שקיבל והמשיך לענות לשאלות מבין ענני העשן.

על השולחן הוגשו פלחי אבטיח צוננים,  פרוסות עוגות וגם תה מרוקאי מתוק שהוגש בכוסות זכוכית מיוחדות. אירוח למופת של בעל הבית בית הקהילה המרוקאית. אירוח של אנשים שבוחרים ליהנות ביחד מספר פעמים בחודש. ואין הנאה ללא יין ישראלי, זאת כבר מתחילים להבין יותר ויותר אנשים במדינה.
חייבים למצוא דרך לצאת מטרדות החיים המעיקות על כל אחד במדינה, וזאת אחת הדרכים הטובות לעשות זאת.

להתראות במפגש הבא ותודה.

יולי 2003