מאת: הילה איל

לציון חג-הפורים בדרך המסורתית של משתה חגיגי, התכנס פורום "מלצרי היין הירושלמים" בצהרי יום שישי של החג במסעדת "קנלה" שבעיר.

הפעם, הוחלט למקד את המפגש בטעימה עיוורת של מבחר יינות ישראל וחו"ל. הערך הלימודי של טעימה עיוורת הינו רב בעיקר למלצרי היין, אשר צוברים בדרך זו עוד ידע, יכולות והבנה לעיסוקם בהצגת והצעת היינות לקהל המבקרים במסעדות. הטעימה העיוורת מחדדת את כושר הפעלת החושים ובעיקר ריח וטעם.

באופן בלתי מוטה וללא כל מידע מוקדם, נחשפנו בטעימה ל-17 יינות (כולם "מחופשים" – במעטפת נייר כסף). אחד אחרי השני נמזגו היינות לכוסות ובתום טעימת כל יין וצבירת התרשמותו האישית של כל אחד מהמשתתפים, הצגנו באופן מוסדר את רשמי הטעימה בהדרכתו של גיא הרן, אחד מחברי הפורום. בתום החלפת הרשמים על כל יין, הוסרה התחפושת מהיין והוצג לחברים. ראוי לציין כי ברוב המקרים הצליחו חברי הפורום, במסגרת הדיון המשותף, לזהות את סגנון היין, הזן העיקרי המרכיב אותו ואת גילו המשוער.

מעבר לטעימה המקצועית, והמובנית (מעט טכנית "לפי כללי הספר"), התגלו לא מעט הפתעות, לגבי כושר היישון של היינות, מיצוי מאפיני זן הענבים, גילוי מאפינים מובהקים של סגנון היין ("עולם ישן" מול "עולם חדש") וגם כמה יינות אשר נחשבים כיינות "בסיס" אשר הציגו איכות שאינה נופלת מיינות מסדרות נבחרות.

וכך, בעודנו ישובים סביב שולחן משתה חגיגי, ובליווי מבחר מנות פתיחה שהוכנו על ידי שף המסעדה, ליאור חפצדי, חווה הפורום 4 שעות של טעימה עיוורת.

להלן תמצית רשמי הטעימה של יינות ישראל (כמחצית מהיינות בטעימה)

 (עריכה: סרחיו חולי/גיא הרן):

אביבים 2006, יקב הרי גליל – 74% ויוניה, 26% שרדונה. יין חדש של היקב, אשר הושק אך לאחרונה. היין לאחר 9 חודשי יישון בחביות. הצבע מוזהב. ביין בלטו ארומות פרי טרופי, תפוח ואגס ירוק. נוכחות השרדונה הורגשה בעיקר להוספת הגוף ליין.

מרלו 2000, ירדן, יקבי רמת-הגולן – יין לא מסונן ובעל צבע אדום עכור. העץ בלט באף ומעט ניטרל את ארומות הפרי. בעיקר בלטו ריחות אניס ושוקולד מריר. גם בפה הורגש העץ והסיומת מעט קצרה עם תחושת חמיצות ומרירות.

סירה-מרלו 2005, יקב ציון – 50% מכל זן. יין בעל גוון אדום צלול, בהיר למדי. באף בלטו ריחות תבלון (אופיני לענבים מאזור הרי ירושלים). האלכהול בולט בנוכחות אך מלווה בארומות פרי יער אדום ומעט פלפל ירוק.

קברנה סוביניון 2005, יתיר – יין בעל צבע סגלגל וסמיך. בתחושת האף בלט פלפל ולצידו פירותיות קלה. בטעם הורגשו באופן בולט הטנינים ולצידם מעט טעמי שזיף מיובש. ניכר כי היין יחסית צעיר וראוי לישון נוסף לפני שתיה.

קברנה סוביניון-סירה 2004 – יקב עמק האלה – 70% קברנה סוביניון ו-30% סירה. יין בעל גוון סגול אטום וללא משקעים. באף הורגש פלפל שחור, עם תיבול חזק של תבלינים – אניס וציפורן ומעט ריח מתקתק. בתחושת הפה ניכר שילוב של שוקלד מריר עם טעם תבלון חריף ("ספייסי").

מרלו 2001, ירדן, מגנום – יין בגווני אדום עמוק, עם גוונים סגולים בשוליים, ללא סינון. באף הורגש מעט טחב עם תבלינים ארומתיים ופרי יער אדום – ובעיקר דובדבנים חמוצים. בטעם הורגשו הרבה טנינים עם תבלון. הסיומת ארוכה. יין שטרם הגיע לשיאו.

בן-זמרה רזרב, בלנד – קברנה סוביניון-סירה, 2004: יין בעל צבע של יין מעט בוגר – אדום עם נטיה לחום. באף הורגשו ארומות שומר עם מעט בנזין ופלפל ירוק. הטעם, הפתיע אל מול האף, עם תחושות מתקתקות ומעט חריפות.

מרלו 2004, ענתות - יין בעל גוון בורדו, עמוק וסמיך. חמיצות מובלטת באף. טעם מתובל מאוד ומלא עם שרידי שוקולד מריר.

מרץ 2008