.jpg) |
במהלך חפירות יבנה-ים הנערכות מטעם המכון לארכיאולוגיה ע"ש סוניה ומרקו נדלר של אוניברסיטת תל אביב התגלו גם שרידי האחוזה של הקיסרית הביזאנטית אודוקיה שהעמידה אותה לרשותו של הבישופ הגיורגי פטרוס האיברי בשלהי המאה החמישית לספירה.
רצפת הפסיפס שנמצאה במקום השתמרה רק בחלקה. ברצפה ניתן להבחין בכלי אחסון יין, אמפורה, שממנו צומחים שריגי גפן ואשכולות ענבים. האמפורה שהשתמרה מזכירה את האמפורות הרומיות העדינות, שידיותיה הן בצורת קווים מסתלסלים והגוף מעוטר בצלעות לכל גובהו. הדגמים שבפסיפס ועיצובו מאפשרים לשייך את הרצפה למאה השישית לספירה, ע"פ הקרמיקה והמטבעות שנמצאו באותו מכלול.
במהלך החפירות, מאז 1992, נתגלו במקום גם שרידי יישוב משלהי תקופת הברזל (המאה השביעית לפני הספירה), התקופה הפרסית (מאות שישית-רביעית לפני הספירה) ,התקופה ההלניסטית, ובעיקר שרידי החורבן שנגרם על-ידי הכיבוש החשמונאי של היישוב (שלהי המאה השנייה לפני הספירה), התקופה הביזאנטית מאות חמישית עד שביעית לספירה והתקופה האיסלאמית הקדומה (מאות שמינית עד אחת-עשרה לספירה.)
חוקרי אוניברסיטת תל אביב מציינים כי בכל התקופות הללו מדובר ביישוב משגשג שהיה מרוכז מסביב לנמל יבנה, שהיה מקור פרנסתו העיקרי.
יבנה -ים שימש כנמל לישובים בפנים הארץ, כמעט ללא הפסקה, החל מתקופת הברונזה התיכונה, אמצע האלף השני לפני הספירה ועד לימי הביניים.
עיטורי הרצפה, הכוללים אמפורות ליין וגפנים, מוכיחים שבאזור הייתה תעשיית יינן ענפה כבר בתקופות קדומות ויינות הארץ יוצאו דרך הנמל למדינות שונות.
אוגוסט 2007
|
