מאיר כפיר
פעם כשרצית להשוויץ מול החברים שלך בבית הספר, היית אומר "אתם יודעים מההה? זה תוצרת אמריקה!", והחברים שלך היו מביטים בך, מבט ארוך עם עיניים נופלות, ופה מקומט כלפי מטה - וחושבים בליבם "איזה שוויצר זה..." ואומרים בקול גדול "אז מה... גם אבא שלי נוסע בשבוע הבא, בחודש הבא, בחופש הגדול, לאמריקה, וגם הוא יקנה לי אחד כזה... אולי אני אסע איתו - אפילו..."
עברו שנים, המדינה התבגרה, האנשים לא! והצמידו לתוצרת אמריקה גם תווית של איכות!!!
אמרת, אמריקה... אמרת איכות!!!
לפעמים, זה לא משנה, שבשדרה החמישית קנית... למשל מעיל עור (וכמובן - איכות) ולאחר מכן כשרצית לקרוא את הוראות הניקוי, שם בקטן קטן, היה כתוב "Made In Israel" - אבל מה זה חשוב, החברים שלך לא מנקים את המעיל....אהה...
אבל, הכל מתחיל בתוויות - פעם הצמידו תווית לתוצרת הארץ, וגם בג"צ לא יוכל להסיר אותה. גם לא ניקוי יבש, ולא משנה מה כתוב בתווית מתחת לצוארון.
והארץ...מתפתחת! ואתה בין נתיני הארץ הזו שמתפתחת.
אתה לא חושב על עצמך, שאתה נחות מבני עמים אחרים, אלא אפילו מתנשא וחושב (ואומר בקול גדול) שאתה טוב יותר.
ואתה, אחד מן היושבים בציון. אתה, אני, הוא, היא, הם מייצרים מןצרים שונים, וכולנו טובים, כולנו עושים עבודה טובה (מי יגיד על עצמו שהוא לא עושה עבודה טובה - טובה מכל אחד אחר, גם מאמריקאי, צרפתי, גרמני, יפני) אבל כשזה נוגע לתוצרת ישראל, לא לא לא...
נכון, תוצרת הארץ יקרה, ולעיתים יקרה מאוד. אבל בשוק קטן, זהו התחשיב.
ליפנים, יש כ-180-200 מיליארד דולר עודף במאזן התשלומים (לנו כידוע יש לנו גם מספר גדול במאזן התשלומים, אבל לפניו מופיע קו קטן - קוראים לו מינוס). ראש ממשלת יפן, היה שותף לתשדיר פרסומת בטלויזיה, שבה הוא נראה קונה חולצה תוצרת חוץ, ומנסה לומר שהחולצה באיכות טובה וכדאי לקנות אותה.
ולמה? כי היפנים קונים תוצרת יפן!!! ולא איכפת להם כמה תוצרת אמריקה טובה יותר. ולא איכפת להם, שבזה הם הורסים את הכלכלה שלהם. כי מאזן חיובי זה טוב, אבל עד גבול מסויים!

וכך, אנו מגיעים לארצינו הקטנטונת, ועם הרבה אנשים יפים ששונאים את עצמם, ומכים על חטא בכל הזדמנות שנקרית בדרכם.
אני לא אומר שלא לקנות תוצרת חוץ, חס וחלילה - עוד יכול להיות לנו אסון לאומי בגלל זה, המאזן יהיה יותר מדי חיובי!!!
אבל, מכאן ועד פסילה על הסף של כל מה שמזוהה עם תוצרת הארץ - המרחק גדול.
ועכשיו לעניין היין.
מעניין לעשות ניסוי...
שמספר יקבים ישווקו בחוץ לארץ, יין מתוצרתם - אבל עם תוויות מפוברקות. ולא לשכוח לקבוע ליין הזה מחיר ב-50% יותר יקר מהמחיר הריאלי בארץ.
אני לא יודע אם יקנו יותר מן היין הזה, מאשר אילו היה בארץ...
אבל, הבקבוק הזה כשלעצמו (שנקנה בחוץ לארץ) יהיה הרבה יותר טוב מאותו יין שנקנה בארץ...
שמישהו יעיז לומר, שהוא יבחין בזהות/בהבדל!!! איך שתקראו לזה.
העיקר, מה שחשוב, זה להשתדל לנגן את אוסף המילים:
קליפורניה, נאפה, סונומה, אוסטרליה, ועוד מקומות.
אז חברים...
תתחילו לפרגן לתוצרת הארץ, גם אם זה לא כמו קליפורניה.
תתחילו לומר שהארץ יפה, גם אם הריביירה הצרפתית יפה יותר.
הרי לאהובתכם אתם עושים כל זאת, גם אם באותו רגע עוברת מולך אישה/בחורה יפה יותר, ובעלת גיזרה נאה יותר.
כי אין, אין כמו האהובה שלכם, אין כמו האישה שלכם, אין כמו הארץ שלכם.
זו הארץ שתחייך אליך תמיד, גם אם אתה עצוב מאוד, ולה, לארץ קשה לא פחות.
אם תחייכו אליה, מבטיח אני לכם שהיא תחייך חזרה.
אם תרכשו את מוצריה, מבטיח אני לכם שהיא תוזיל את המחיר עבורכם.
אולי לא היום, כי היום קצת קשה לה, אבל אולי מחר, אולי מחרתיים, אולי בבציר הבא.