ישראל פרקר

בוקר אחד, כשהתשוקה בערה בי, לקחתי את זוגתי ויצאנו צפונה לארץ ישראל האחרת. זו המכוסה בחורשות ירוקות ובמרבדי פרחי האביב. נסענו בעקבות "ליקר האהבה" המיוצר מפרי התשוקה, פסיפלורה. השער בקיבוץ געתון, הנמצא בגליל המערבי, נפתח בפקודה מרחוק של גדעון אדר, היוזם, המקים והמתפעל של יקב געתון, הנקרא באופן רשמי "שיקויי געתון אגש"ח בע"מ". נסיעה קצרה בקיבוץ והגענו ליקב.

בתשוקה ובפשרה אדון בהמשך, אך מה שהפתיע אותי באמת היה לראות שבמקום מייצרים יותר ממשקה אחד, שהוא שכר, העשוי מפרי הפסיפלורה הגדל במטע המשק.

גדעון אדר, אגרונום במקצועו, עזב לפני כ 10 שנים את מטעי הקיבוץ אותם ניהל והקים ענף חדש של איש אחד, עם קצת עזרה מחברים וחברות בעת הצורך, היקב.

"איך בעצם עושים שכר מפסיפלורה?" התעניינתי מיד.

גדעון: "אנחנו חותכים את קצה קליפת פרי הפסיפלורה המגיע מהשדה ושואבים את ציפת הפרי עם הגרעינים למיכל נירוסטה. את החומר הנשאב מעבירים דרך מסננת כשזרוע מיקסר גדול בוחשת את התמיסה. המיץ הראשוני ללא הגרעינים ניגר למטה ונאגר במיכל."

מנקודה זו קיימות שתי דרכים להמשך:

הכיוון העיקרי הוא ייצור השכרים: מבצעים תסיסה למיץ הראשוני המכיל 16% סוכר אליו מוסיפים כוהל וסוכר בכמות מבוקרת, כדי להגיע לאחוז מסוים מוגדר של אלכוהול במוצר המוגמר.

קיימים שני סוגי שכר:

שיכר פירותי ובו חתיכות פרי ששוקעות. צריך לנער את הבקבוק לפני המזיגה. (המשקע לא מעיד, כמובן, על משקה מקולקל..) במשקה 15.5% אלכוהול והוא מייצג היטב את הפרי.

שיכר צח, מסונן, עם יותר אלכוהול.

בגעתון מייצרים את השכרים מהפירות הבאים:

פסיפלורה, קיווי, רימונים וליצי. קיימות גם שתי תערובות: שיכרון- פסיפלורה וליצי ומורימון- פסיפלורה ורימון.

הכיוון השני הוא ייצור הסירופים. בתהליך הייצור מוסיפים למיץ הפסיפלורה סוכר בכמות שתמנע את התסיסה בהמשך. כך שהסירופ יכול להישאר במצב תקין לשתייה כ3-4 שנים.

בסירופים ניתן להשתמש בשלושה דרכים:

כמשקאות קלים בתוספת מים או סודה. לערבוב בעוגות, סלטי פירות ובקינוחים למיניהם. וכבסיס לתערובות קוקטיילים. "הוצאנו המלצות הכנת קוקטלים לברמנים אך טרם נמצא הנתיב השיווקי המתאים כדי לשווק מוצר זה לברים. לדוגמא:

דקירי פסיפלורה: 2 מנות רום לבן, 1 מנה סירופ פסיפלורה, 1/2 מנה ליקר טריפל סקס. לערבב בבלנדר עם קרח ולהגיש בכוס פוקוגרנדה. (מנה 30 סמ"ק)

בגעתון מייצרים את הסירופים מהפירות הבאים:

פסיפלורה, מנגו, קיווי וקוקטייל אקזוטיקה: פסיפלורה- קיווי - מנגו. בסירופים אין אלכוהול אך יש קצת ביסולפיד למניעת חמצון.

גדעון אדר: "זהו מפעל בו עובד אדם אחד במחשבה, פיתוח, ייצור ושיווק ."

 קיימות מספר סוגי אריזות בבקבוקים בגדלים שונים ומשונים. התוויות והחומר הכתוב מוכנים בבית הדפוס של געתון.

דר' ארקדי פפקיאן הוא היועץ המקצועי של היקב.

להכנת שיקויי הפסיפלורה, שהוא סימלו של היקב בגעתון, משתמשים בפירות עם פגמים חיצוניים, שריטות ומכות. את פרי הפסיפלורה אין אפשרות לאכסן בקירור לאורך זמן ולכן יש להשתמש בן סמוך מאוד למועד הבשלתו. תוך שלושה שבועות מצטמק הפרי ומתייבש. הפרי מופיע בגלים פעמים בשנה, באוגוסט - ספטמבר ובפברואר.

בהבשלה הקליפה החיצונית הופכת לסגולה. הכל התחיל בארץ לפני כ12 שנים כשחוקר ממכון וולקני הביא זרעים ונתן לחקלאים בארץ: "זהו פרי טוב, קחו וגדלו. אני לא יודע כמה מים ודשנים צריך לתת לו. קחו והתמודדו איתו." אמר החוקר ויצא לגמלאות. כיום יש מטעי פסיפלורה בגליל המערבי, בנגב המערבי ובאזור רחובות. זהו שיח כמו גפן המגודל בהדליה. תוך כשנה וחצי הוא נותן פרי. הצמח הוא בעל אורך חיים קצר וכל 10 שנים צריכים להחליף שתילים.

נושא התשוקה לא פג לרגע ממוחי וגדעון עזר לי, לבסוף, להפטר מחלומותיי הוורודים\סגולים:

"מקור השם פרי התשוקה הוא בברזיל. כשהספרדים כבשו את ברזיל וכשראו פרי זה הם כינו אותו פרי התשוקה. התשוקה לאלוהים. האבקנים שבפרחי הפסיפלורה הזכירו להם את המסמרים בצליבת ישו. זהו בעצם הסיפור המיתולוגי בנושא."

טעמנו כמעט את כל הסירופים והשכרים שבמקום. טעמם היה קרוב מאוד לטעמם האקזוטיים של הפירות מהם נעשו. ההבדל ביניהם היה שאחרי לגימת השכרים הראש קצת סחרר מהאלכוהול, הרגשה שלא הייתה, כמובן אחרי שתיית הסירופים שנמהלו במים הצוננים.

גדעון משקיע רבות ממרצו להפוך את המקום למקום עלייה לרגל למטיילים המגיעים לגליל המערבי. המחסן סודר, נמצאת בו תצוגה יפה של בקבוקים והכיסאות מוכנים לקליטת קבוצות המבקרים.

"אשמח כמובן אם חנויות יין ייחודיות יצרו איתי קשר ויציגו אצלם למכירה את המוצרים שלנו." סיים גדעון את הסבריו על המקום.

בחזרה לרכב מצאנו על הקרקע סמוך לאחד משיחי הפסיפלורה פרי ענק, סגול ובשל, שנשר מהשיח. חצינו אותו לשניים וכל אחד מאיתנו, אני ואשתי, התענג מטעם ומארומה של חצי הציפה הכתומה, המתוקה שהייתה בתוכו. מחשבה אחת עלתה אז בראשי : מדוע בחנות הירקות שלי בראשל"צ מוכרים פרי פספילורה כל כך קטן כשלמעשה יש פירות כאלה גדולים וטעימים?"

 לפרטים נוספים: 052-9858577  gideon@gaaton.org.il

יוני 2007