קטגוריות:
| >> שונות » פרס "אשכול הזהב" לקידום היין הישראלי | |
בערב החגיגי בו חולקו הפרסים ליינות זוכי פרסי אשכול הזהב 2008 הוענק פרס אשכול הזהב לקידום היין הישראלי ל להלן, ראשית, דברים שנאמרו על הזוכים לפני חלוקת הפרס ובהמשך דבר מקבלי הפרס: ישראל פרקר שלום בלייר אז ראשית- תודה למארגני "אשכול הזהב" על הפרס המכובד. אין ספק שעיקר תודתי מופנית אל חברי ביקב, שבזכות עבודתם המסורה ורבת השנים, נעשה כל שאתם יודעים ומוקירים ביקבי רמת הגולן. וזה מתחיל באנשים בכרמים וממשיך באגף היין שלנו, ייננים מקצועיים ומוכשרים, אנשי יין מסורים וחרוצים. כל אלה אשר יוצרים מוצר שניתן להתגאות ולהתפאר בו. ובהמשך- אנשי השיווק וההדרכה והמכירות. אנשים אשר במודע, או לא כל כך במודע, עושים את העבודה, שהיום, אני, מקבל עליה את הפרס- לקידום תרבות היין בישראל... וכאשר יש מוצר איכותי מעולה ויציב ברמתו הגבוהה והבלתי מתפשרת על פני שניים וחצי עשורים, שכובש ומרחיב שווקים בארץ ובחו"ל, ניתן להשקיע ב "תרבות היין". ומהי אותה תרבות ? זה אירוע השקה ליינות פרימיום של היקב, במהלכו עורכים סיור רכוב בכרמי הגולן, מבצעים טעימה מקצועית, מאורגנת למופת ומחכים לכתבות, אשר יביאו את בשורת היין לעם ישראל. אך תרבות היין זאת גם תערוכת יין בגני התערוכה, או במוזיאון ישראל, או בבית הסקוטי או בכל מקום אחר, שבמהלכה מטעימים את עם ישראל, על אלפיו, במאות בקבוקי יין משובח. זה אירוח כיד המלך, של הפורום אינטרנטי מכובד או עיתונאי נחשב, במרתף היין ברמת הגולן. טעימה מקצועית, בה הייננים מציגים את מרכולתם המפוארת, ע"י פתיחת עשרות בקבוקים מהודרים ומאובקים. אך תרבות היין, זה גם מכתב ארוך ומנומק, אותו כותבת מיקי, מזכירתי המסורה, ללקוחה זועמת מחולון, אשר לא מבינה, מדוע יין חרמון לבן משנת 1998, אשר נפתח בערב יום ששי בשבוע שעבר, היה חמוץ ולא ניתן לשתייה... תרבות היין, זה לשבת שעות במסעדה תל אביבית, על מנת להכניס את הירדן מוסקט שלנו למזיגה בכוס לסיום הארוחה, פעולה אותה עושה צוות ההדרכה המסור שלנו, ותרבות היין גם באה לידי ביטוי בסבלנות האין סופית, שמגלים המדריכים המנוסים שלנו בחול המועד פסח, לקבוצות של מאות מבקרים ביום, על זקניהם, טפם וסנדוויצ'יהם הכשרים, אשר רואים בפעם הראשונה בחייהם חבית יין. תרבות היין, זה פסטיבל מושקע ומצוקצק בתקציבים של מיליונים, אשר מזמן לחצרנו את טובי השפים מהארץ, עם נבחרת מכובדת של בשלני עילית מהעולם, עוד הרבה לפני שמסכי הטלוויזיה שלנו התמלאו בתוכניות בישול לרוב.. אך תרבות היין הם גם חגיגות הבוז'ולה הישראליות, בחנויות היין המובילות בארץ, בהבאת בשורת היין להמוני בית ישראל.. תרבות היין זה פרס ירדן, בו מעלים על נס עשייה במסעדות, תוך עריכת תחרות מקצועית מאורגנת היטב, למלצרים ולא רק להם, אשר מביאים את בשורת היין לקהל הרחב. אך תרבות היין זה גם טעימות יין המוניות בסופרמרקטים, לפני החגים, ע"י דיילים ודיילות ובהנחיית צוות הדרכה מקצועי ומסור. טעימות שמתחילות בהסבר על ההבדל בין יין אדום ולבן... תרבות היין זאת טעימת אורך של יינות ירדן מתיישנים, במהלכה מקנים ידע רחב וממצה על אפשרויות ההתיישנות של יינות שהופקו ברמת הגולן... ותרבות היין זה גם הסבר ארוך ומנומק, לגברת מכובדת במרכז המבקרים של היקב ש גוורצטרמינר זה שם של זן ענבים ולא מחלה סופנית... כל זה ועוד- מכונס תחת הכותרת: תרבות היין. ובזה עוסקים אנשים רבים וטובים. אנשים נפלאים ביקב שלי, יקבי רמת הגולן. להם תודה, להם ברכה על העשייה הנפלאה הזו. אנשים רבים כאן בחדר, שעוסקים ביצירת יין והבאתו לידיעה ולהנאה לכל בית בישראל. עתונאים ואנשי תקשורת אשר הביאו את היין למודעות ויצרו מצב בו בקבוק יין במסעדה הוא אקט לגיטימי. ששתיית יין איכותי בארוחת ערב טובה, גם בבית, זה דבר אפשרי ולא רק ניסבל. מצב שבו, אולי פעם, פעם, נהיה מדינה נורמלית. אז שוב תודה לסטודיו בן עמי. ברכותי לידידי בשנות ה90 כשהתארחתי בחברות בחו"ל איתם עבדנו, ידעו כולם להכין תמיד לפרקר מישראל מיץ תפוזים או מקסימום WHITE WINE , רצוי חצי יבש. על יין אדום, יבש, בכלל לא דיברתי באותה תקופה. זה היה עד שנת 1999. באותה שנה יעץ לי הרופא ללגום כל יום כוס יין אדום לשיפור הבריאות. מאז חל המהפך הגדול בחיי. וזו לא מליצה. כשחיפשתי איזה יין ישראלי לקנות הבנתי שאני בבעיה. לא ידעתי איזה יינות יש בארץ ואיזה יקבים קיימים כאן, חוץ מיקבי כרמל ורמת הגולן עליהם שמעתי. חיפשתי באינטרנט ומצאתי מעט מאוד מידע על יין ישראלי. רוב המידע שמצאתי היה מיושן ולא מעודכן. החלטתי שאם אין מידע מסודר אז אני אעשה שיהיה מידע כזה ואארגן אותו בדרכי שלי. התחלתי להסתובב בחנויות דרך היין ולאסוף חומר. למען האמת הגעתי תמיד לפני התשלום בקופה דווקא למדף הזינפנדל האמריקאי, מפני שאת היין הישראלי עוד לא הכרתי. נפגשתי אז גם עם תוך זמן קצר הבנתי שהגעתי לעולם מרתק, עולם המנפק חומר מעניין וטעים בצורה כמעט אינסופית, יום יום, חודש חודש. כך הלך וגדל אתר היין הישראלי ונאסף וקוטלג בו חומר רב ומגוון על יינות ישראל והיקבים. אלפי גולשים הגיעו ומגיעים לאתר מדי יום ומחפשים מה חדש בעולם היין הישראלי. מי שאחראי לחומר הנהדר והמרתק הזה הוא אתם, אלה המגדלים ענבים בכרמים, אתם המייצרים יינות ביקבים וגם אתם אנשי השיווק והמכירות. כולכם יחד שותפים להצלחה הגדולה של עולם היין הישראלי. זאת הצלחה שהולכת ומתעצמת וקשה לעצור את הסחף הפורץ גבולות ומגיע גם לחו"ל. העיד על איכות היין, לאחרונה, גם רוברט פרקר. מטרתנו באתר להמשיך ולהיות שופר היקבים ולהעביר מידע לידיעת חובבי היין בארץ ובעולם. להיות אלה הדואגים שאוהבי היין ישמעו עליכם ויכירו אותכם ואת פועלכם - טוב יותר. תודה רבה לכולכם על החוויה הענקית שאתם מעניקים לנו, חובבי היין הישראלי, ועל ההפתעות שאתם מספקים לנו ללא קץ. תודה לאשתי רונית, הנמצאת כרגע במסע שורשים בהונגריה, ולבני משפחתי, המאפשרים לי לעסוק בנושא המעניין הזה, הגוזל ממני שעות לא מעטות ערב, ערב ובסופי שבוע. אני לא לבד בפורטל היין הישראלי. תודה רבה גם לחברי העוזרים בקיום האתר. תודה לטל גל כהן למרות הכל ניראה לי שיש עוד המון מה לעשות כדי להביא להכרה יותר רחבה של היין הישראלי ולהגדיל את קהל לוגמי היין שאתם מייצרים. לפני כחודשיים, בזמן ביקור בתאילנד, ישבתי עם קבוצה של 40 ישראלים וסיפרתי להם על האתר ועל יינות ישראל. להפתעתי, נוכחתי שרוב האנשים לא הבינו מדוע צריך בכלל אתר לנושא שהוא לדעתם כל כך קטן בו יש רק שני סוגי יין, אחד אדום ואחד לבן, במדינה שיש בה יקבים במספר קטן מאוד. כן, זו לא הגזמה, כך בדיוק שמעתי מאנשים שהתקבצו אקראית מרחבי המדינה. מסקנה: אנחנו חייבים להמשיך במרץ לפעול וללמד יותר ויותר אנשים בארץ ובעולם שבישראל מייצרים יותר מ1,000 מותגי יין שונים וטובים בשנה ושמספר היקבים בארץ חצה כבר מזמן את קו ה150. החינוך למודעות תרבות היין בישראל עדיין לא הסתיים ועבודה רבה עוד לפנינו. תודה!!! |
