ישראל פרקר

אני לא יודע כמה צדיקים חיים במדינה, אך אני יודע שלמרות הדברים הרעים שאנחנו קוראים יום יום בעיתונות היומית, קיימים לא מעט צדיקים במדינה. רובם עושים את מלאכת צדיקותם בסתר, ללא פרסום. הפעם אני רוצה לספר על מפגש בין צדיקים ויין ישראלי. תחילת חודש אוגוסט 2004,  סביב שולחן  עמוס בכוסות יין  וצלחות מלאות מיני  בשר וגבינות במועדון בני ברית בבת ים, מסבים אורחיו של מאיר שואף נשיא בני ברית בעיר מקשיבים לדבריו של איש היין מספיישל רזרב בחיפה, אנדריי סוידאן, טועמים יינות קברנה סוביניון ישראלים ונהנים.

לפני כחמש שנים עבר מאיר אירוע מוחי. במסגרת השיקום הוא עבד בבית השאנטי בתל אביב  ובישל לדייריו כשלוש שנים. "ראיתי שם את האנשים הנוברים בפחי הזבל באזור שוק הכרמל והחלטתי להקים בית תמחוי למבוגרים ". סיפר לי מאיר.  "אחר קראתי את דו"ח מצב העוני שסיפר על 350 אלף ילדים רעבים בארץ, והחלטתי להפוך את בית התמחוי  שלי לבית תמחוי לילדים.

החלטנו לקרוא למקום  "המטבח שלך מאיר השמן" כי אף ילד לא ילך לבית תמחוי.  כך הפך מועדון בני ברית למטבח הזנה לילדים ונוער במצוקה. זה התחיל בהכנת שלושים סנדביצ'ים  מדי בוקר וארוחת צהרים אחרי הלימודים."

לקראת סוף השנה כבר הכינו במקום 100 סנדביצ'ים ליום, וכ2,000 מנות אוכל כל חודש.

למאיר עוזרים בהכנת האוכל  בועז ויהודית, ואלי אריאלי עושה סיבוב בין כל בתי הספר בבת ים ומחלק את הסנדביצ'ים מדי בוקר. הקונדיטוריות האחים עיני ואלקר מספקים את הלחמניות מדי יום בחינם.  גם הם שותפים לדבר המצווה.

לפני פסח הכינו במועדון  חבילות אוכל למשפחות נצרכות. משפחה בת 7 נפשות הגיעה לקחת את תבניות הביצים שהכינו להם והבת הקטנה פרצה בקריאת צהלה: "אמא, מחר אוכל לאכול ביצה שלמה..."

ואיפה כאן היין בעצם?

מאיר משתתף באופן קבוע ("כשיש לי זמן, פעם היה לי הרבה יותר זמן.") בפורום האוכל של אתר האינטרנט של אורט, ושם פגש והתיידד עם איש היין הצפוני אנדריי סוידאן.
 "בחור זהב" לוחש לי מאיר בשקט באוזן...

יום שלישי בערב, כבישי דן פקוקים בכל הכיוונים. אנדריי מתנצל בטלפון שהוא קצת יתאחר למפגש הטעימות ב"מטבח של מאיר השמן". הוא התנדב להנחות את הטעימה שכל הכנסותיה הם קודש לקניית מצרכים להכנת האוכל לילדים.

הוא הגיע למועדון עמוס בבקבוקי יין כשמאיר הולך אחריו ומסייע בסחיבת יתרת הבקבוקים. אני בטוח שמאיר לא ידע שהוא אוחז בידיו "רכוש" השווה כמה מאות שקלים אותו תרמו לטובת הערב אנדריי וספיישל רזרב החיפאים.

תשעת הבקבוקים נפתחו  בידיו האמונות של אנדריי לצורך אוורורם והכנתם לטעימה.

היו שם מבחר יינות קברנה סוביניון מיקבים המהווים חתך רחב ומייצג של יקבי הבוטיק בארץ :

קברנה סוביניון 2002 מיקב מילס,  קברנה סוביניון רזרב 2001 מיקב פלם,  קברנה 2000 של רוזנבאום,  ססלוב אדום 2001,  גבעת החלוקים רזרב 2001 מיקב צרעה, ברבדו קברנה 2002 מכרמי יוסף,  קברנה 2000 מיקב מישר,  קברנה פרימו של אורנה צ'ילג,  וקברנה סוביניון 2002 מיקב  מוני.

  
אנדריי פתח דבריו ואמר: "אני מרגיש מחווה חיובית כפולה. אחת להיות שותף למפעל של מאיר,. והשנייה להציג  בטעימה זו  יינות קברנה סוביניון שהרבה אנשים עבדו הרבה  מאוד לעשותם."

הוא סיפר על הזן הניטעם בערב זה, בהדגישו שזהו הזן הכי נפוץ בין היינות האדומים. כל יינן מפתח זן זה בשיטות ייצור וגידול גפנים שלו כדי לעשות את היין הטוב ביותר שהוא יכול לעשות.

הבקבוקים נפתחו אחד אחרי השני והיינות האדומים נמזגו לכוסות התקניות שגם הן הגיעו מחיפה והחליפו את הכוסות הכל כך לא מתאימות שהכין מאיר.

ומאיר טרח בלי סוף. מהתנור הוציא לחמניות חמות נודפות ריח אפיה משכר. פלטות הבשר הקרות היו מסודרות כשלל פרחים בגוונים סביב האדום. היו שם מיני בשר ונקניקים שחלקם לא ראיתי עד כה. הוא טעם מהיינות כל העת וחזר למטבח להביא עוד כיבוד כמטפלת העסוקה כל העת בסיפוק רצון מטופליה.
בין הטועמים היו כאלה שקצת עיקמו את האף בטעימה הראשונה. לא קל  למי שלא רגיל להתרגל לטעמם של היינות היבשים. אך אט אט, תוך הקשבה לסיפוריו והסבריו המרתקים של אנדריי, גם הם התרככו והחלו ליהנות.
 לידי ישבה שרית שאמרה לי בתחילת הערב שהיא לא שותה בכלל, ובטח לא מבינה ביין. ראיתי איך לאחר כל טעימת יין היא התלהבה יותר ויותר מהנושא והרבתה לשאול כמה יינות עוד נותרו, כאילו לא רצתה שהמבחר יגמר במהרה. הצחוק והשמחה לא ירדו משפתיה במשך כל הערב. כמומחית בבשמים היא השוותה את היין לבושם שגם בו עושים בלנדים, וגם אותו מריחים לפני ובזמן השימוש. גם בושם מתקלקל כשהבקבוק עומד לאורך זמן, ותוקפו פג. "הזהרו ממבצעים בהם מוכרים בשמים בזול..." היא טרחה להדגיש.

אנדרי סיפר על חשיבות התוויות ואיך קוראים אותם. הוא סיפר בקצרה איך מכינים יין, מהו יין כשר, והעיקר הוא לימד ביסודיות איך טועמים יין, וכולם אחריו, מטים את הכוסות, מערבלים את היין, מריחים, לוגמים, מגלגלים בפה ובולעים.... תהליך הידוע לכולנו.

שאלות רבות נזרקו מכל עבר מאנשים, שרובם היו טירונים ביין, ואנדריי סוידאן ענה על כולם ביסודיות וברצינות רבה. שמתי גם לב שבמשך כל הערב עד שנגמרה הטעימה הוא לא נגע בפירור מהאוכל והתרכז ביין בלבד.

הוא סיפר שהרבה יקבים חדשים מוקמים בארץ  מדי שנה  אך ברובם עוד לא יודעים מה זה שיווק ואיך בונים תדמית, שהם דברים מאוד חשובים ובלעדיהם לא תוכל תעשיית היין להתקדם.

להיכנס עם יין לא כשר לשוק העולמי זה מאוד קשה מפני שהתחרות לא קלה, ולכן הולך וגדל מספר היקבים בארץ הנהפכים ליקבים כשרים.

שוני רב היה בין היינות שנטעמו אצל מאיר השמן בצבע ובטעם. בחלקם הורגשה השפעת החביות ובחלקם פחות. בחלקם הייתה רמת חמיצות קצת גבוהה והאחרים היו יותר מאוזנים או מרוככים ע"י תוספת קטנה של ענבי מרלו. הטועמים העירו מכל עבר ונתנו ציונים.

אנדרי שבחר להביא יינות טובים ומורכבים ניראה שגרם לעוד כמה אנשים להצטרף לחוג חובבי היין הישראלי וכך הוסיף עוד מצווה לסדרת המצוות בהן הצטיין  במעשה באותו ערב.

בקרוב תיערך טעימה נוספת במקום עם אנדריי וגם סדנאות בישול עם שפים מפורסמים נערכות מדי פעם במטבחו של מאיר השמן כשתמורתם מוקדשת לילדים שכבר פחות רעבים תודות למאיר וחבריו היקרים.

תודה ליעל פיק על חלק מהתמונות שצורפו לכתבה זו.

לקבלת פרטים נוספים ומתן הצעות לעזרה אפשר לפנות למאיר fatmeir@intermail.co.il