יקב ויתקין, הממוקם בכפר ויתקין שבעמק חפר, זכה בתחרות טרה וינו 2007 בתואר יקב הבוטיק הישראלי הטוב ביותר והיין שלו "ויתקין פטיט סירה 2004 " זכה במדליית זהב כפולה.

מבקר היין של פורטל היין הישראלי עו"ד יריב חפץ כתב על היין בדצמבר 2006 :
לטעמי יין זה הוא הוכחה ניצחת לכך שניתן לייצר בארץ יינות טובים המבוססים על זן הפטיט סירה. זהו יין מעניין טוב ועוצמתי.
היין התיישן 16 חודשים בחבית. צבע סגול עמוק, באף פרי שחור בשל, וניל ותבלין, גוף בינוני מלא, עם טנין עוצמתי וחמיצות טובה. זהו יין טוב, עשיר ובעל נוכחות מרשימה. היין מוכן לשתייה עכשיו אבל הייתי ממתין איתו כשנה ואז נהנה ממנו עוד כשלוש שנים.
 ציון 89. מחיר 90 ₪.*

ליאור יוגב חזר ליקב הבוטיק בו ביקר לפני מספר שבועות.

מאת: ליאור יוגב

מוקדם מידי בבוקר יום שישי, אחרי מעט מידי שעות שינה. שאון השעון המעורר מצליח בקושי לגרום לי לפתוח חצי עפעף ולכבות אותו. המיטה לוחשת לי להישאר, בקול הגיוני ומפתה “רק לפני שבועיים היית ביקב” היא קוראת, “כבר טעמת את כל היינות, מה אפשר לחדש?” ממשיכה בקולה המרדים. מסתבר שאפשר לחדש…

אחרי טקס התעוררות שכלל קפה חזק ומריר ונסיעה שקטה במזג אוויר מצוין, נפגשתי עם חברי פורום מתפוז ביקב ויתקין, שם קיבלו את פנינו שרונה (המנכ”ל) ודורון (היינן) בלוגלובסקי, ואסף פז, היינן היועץ. אחרי סיור מעניין בחדרי המיכלים, החביות והבקבוקים עם אסף, התפנינו לשולחן הטעימות.

את כל יינות היקב מהבציר האחרון כבר טעמתי אבל, כאמור, יש מה לחדש. פתחנו במסע ישראלי לבן 2006 (60 ש”ח), שכבר הספקתי לשבח פעמיים. בעודנו נהנים מהיין נעלם אסף וחזר עם שלושה מיכלים מאולתרים, מלאים נוזל זהוב ועכור שהזכיר במראה בירת חיטה לא מסוננת - לא משהו מעורר תאבון. מסתבר שנפלה בחלקנו הזדמנות לטעום בנפרד את המרכיבים של המסע הלבן מבציר 2007, לפני הרכבת הבלנד. לא אכתוב רשמי טעימה על המרכיבים כי כל אחד ידרוש פסקה עם רוב שמות הפרי שאני מכיר, אבל בכל זאת הגוורצטרמינר הזכיר בעיקר מלון וליצ’י עם קצת מינרלים וחומציות טובה. הפרנץ’ קולומבר היה פשוט חגיגה מתקתקה ומבעבעת קלות עם טעם מובהק של אשכולית וקליפת אשכולית, מרירות קלה ונעימה וחיוך שנלווה לכל לגימה. לא עזרו הפצרותינו לבקבק עבורנו ארגז מהיין הכיפי והקליל הזה. את הויוניה קיבלנו מהחבית (רק שליש מהויוניה שבבלנד רואה חבית), שהיה עם ארומות קליה ומינרלים, מרקם שמנוני וסמיך עם מעט הדרים, וסיום ארוך ומתובל - אופי של ויוניה.

 הפטיט סירה 2005 ( 96 ש"ח), (האח הצעיר של מודל 2004, זוכה הזהב הכפול בטרה-וינו) עדיין שומר על העוצמות מאז טעמתי אותו מהחבית, עם טאנינים מוצקים, פרי דחוס ומרוכז שאפשר לזהות כבר בצבע השחור-סגול שלו. תינוק של ענקים - הצטערתי שאין לי מקרר יין להחזיק בו בקבוק או שניים.

מכל שאר יינות היקב עליהם כבר כתבתי, אזכיר שוב רק את ויתקין בציר מאוחר 2005 (90), שלגימה קטנה ממנו מלבישה עליו אוטומטית את הכינוי המוכר - זהב נוזלי. מפנק, פירותי, דבשי ועם מספיק חמיצות שתאזן. הבקבוק שלקחתי האיר את ארוחת הערב של שישי.

שוב תודה לאסף ולמשפחת בלוגלובסקי, על אירוח מכל הלב, ועל שגרמו לנו להרגיש חלק מהמשפחה. תודה נוספת גם לורד, עורכת אוכל בתפוז על ארגון הביקור.

נובמבר 2007