מאת: ישראל פרקר

 בתמונה משמאל: מוטי צמיר

את מוטי צמיר פגשתי בפעם הראשונה לפני מספר שנים בכרמי קיבוץ צובה באירוע נטיעת כרם עבור יקב קסטל. הוא סיפר לי אז על חלומו להקים יקב על הגבעה הצופה על הכרמים ולייצר יין מענבי כרמי צובה. מאז פגשתי אותו מספר פעמים באירועי יין שונים בארץ ותמיד סיפר לי על תוכניותיו ועל היין שייצר. מתברר שכשרוצים באמת, אפילו חלומות מתגשמים, ובגדול. כך, ביום שישי שטוף שמש חורפית חמימה מצאתי עצמי בפתחו של מבנה היקב החדש הנמצא מקום מיוחד במינו שלי לא היה ידוע עד כה. עולמו של קיבוץ צובה הניצב במקום ששקק אנשי יין ושמן זית רבים כבר לפני אלפי שנים.

קיבוץ  צובה הוקם בחג שמחת תורה התש"ט, אוקטובר  1948, על ידי חיילים משוחררים יוצאי הפלמ"ח שלחמו באזור זה לפתיחת הדרך לירושלים במלחמת העצמאות.
הקיבוץ נקרא בראשיתו "משגב פלמ"ח" ואחר כך גם פלמ"ח צובה. ליד הקיבוץ הר צובה הכולל את תל צובה שם חורבות הכפר הערבי הנטוש סוּבַא. הכפר היה בסיס חשוב לכוחות הערביים שחסמו את הדרך לירושלים במלחמת העצמאות ונכבש ב- 13 ביולי 1948 על ידי חטיבת הראל של הפלמ"ח במסגרת מבצע דני.
בתל נמצאים שרידי מצודה צלבנית שנקראה "בלמונט" (ההר היפה), הכוללים חומה חיצונית עם חפיר שער ומגדל, חומה פנימית עם מספר שערים, מנהרת מילוט, כנסייה, בורות מים ועוד. מסביב לתל יש שרידים חקלאיים, ובעיקר טרסות, מערכות מים וגיתות וכן עוד מצויים באזור קברים מימי בית ראשון.

בסיועו של מוטי, המנהל והיינן של יקב צובה, עברו עלי שעות מעניינות מלאות בחוויות בלתי צפויות. מוטי הגיע לקיבוץ עם משפחתו לפני 22 שנים מרמת חן, שם עסק במחשבים בחברת ביטוח.  הוא הגיע עם שאיפה לעסוק בחקלאות.

מוטי: "נטענו את הכרמים הראשונים במקום, כ100 דונם, בשטחי צובה עבור יקב קסטל. שלוש שנים אחרי זה התחלנו לחשוב להקים יקב בקיבוץ. בשנת 2000 נטענו עוד 150 דונם גפנים ליקב העתידי שלנו. הכרמים נטועים בשטחים בהם גדלו בעבר עצי תפוח. לצובה מעל ל1,000 דונם מטעים וביניהם מטעי תפוח, אגס, נקטרינות, גפן, אגוזי מלך, דובדבנים, קיווי וזיתים." מוטי נקב את השטחים המדויקים של כל זן, אותם שלף מזיכרונו. לרגע היה נדמה לי שאני משוחח עם מנהל של דוכני פירות בשוק, המספר לי בידע רב על כל הפירות הנמצאים על הדוכנים. מוטי עבד במטע הקיבוצי 21 שנים ואף ריכז אותו.

הוא חובב יין מעל 35 שנה ועשה סיורי יקבים לא מעטים ברחבי העולם. את השכלתו בייצור יין רכש בקורס שעשה ביקב שורק. הוא היוזם והיינן של היקב. ביקב עובד לצידו יריב שרעבי ממושב גבעת יערים, שהוא גם משגיח הכשרות של היקב, המייצר רק יינות כשרים. היועץ ליקב בשנתיים האחרונות הוא דר' ארקדי פפקיאן. שני סילברמן, חברת הקיבוץ, היא  הכורמת האחראית על מאות הדונמים של כרמי גפני היין.

בכרמי הקיבוץ נטועים זנים מסחרים ונסיוניים שביניהם: קברנה סוביניון, מרלו שרדונה,  סאנג'ובזה, פינו נואר, שירז, גרנאז, נביולו, מורבדרה, מלבק, קברנה פרנק, ויונייה, סוביניון בלאן וסמיון.

באזור יש הפרשים גדולים של טמפרטורות בין היום ללילה. בחורף 5-8 מעלות בלילה, וביום 10-13 מעלות. גם בקיץ קריר בערב. הכרמים נטועים בגובה 700 מטר מעל פני הים ובמקום נושבת ברוב שעות היום רוח קרירה המיטיבה עם הענבים. הלחות מאוד נמוכה ביום דבר המקטין התפתחות מזיקים ומחלות גפן. במקום עובדים בשיטת הדברה משולבת בה לא מרססים קבוע לפי תאריכים אלא רק על פי פיקוח ובדיקה בשטח. מרססים 3-5 ריסוסים פחות ממקומות אחרים, דבר המקטין את הרעלים העשויים להתרכז על הענבים.

היקב נבנה עם ציוד לייצור 30,000 בקבוקים בשנה. יש בו מכלי נירוסטה  בנפח 34,000 ליטר שלחלקם מבנה קוני בחלק העליון. בזמן התסיסה כשהקליפות צפות למעלה נוצר עליהם לחץ ומתקבל יותר יין חופשי תוך כדי תהליך התסיסה, דבר העשויי להקטין את הצורך להעביר את תמיסת הענבים בפרס. כל המערכת מקוררת עם בקרה מרחוק וגם מחוממת כשצריך. התסיסה המלולקטית מתחילה בחורף בימים שיכולה להיות בהם טמפרטורה של 4-5 מעלות. חייבים בימים כאלה להעלות את טמפרטורת המיכלים, כדי לקבל תסיסה נכונה.

"ביקבקנו את יינות 2005, הראשונים של יקב צובה, חוץ מיינות הפרימיום, הנשארים עדיין להמשך יישון בחביות. היינות המבוקבקים שהו 14 חודשים בחביות."

יינות יקב צובה ייצאו בשלוש סדרות:

המעיין – היינות הצעירים, הקלילים, סאנגובזה 2005  וסמיון  2006. על שם מעיין נובע תת קרקעי מהגדולים בארץ, הנמצא סמוך לקיבוץ.

תל צובא – קברנה, מרלו ושירז 2005 , שרדונה ווינוייה  2006. יינות יותר איכותיים. על שם התל הסמוך לקיבוץ בו היה ישוב יהודי בתקופת התנ"ך.

המצודה – יינות הפרימיום. בסידרה העילית יצא בשנה הבאה מרלו 2005. על שם מצודת בלמונט הצלבנית הנמצאת בראש התל.

בקומה העליונה של מבנה היקב נמצאת המעבדה שבפינתה ניצב המחשב הקטן אליו מוזנים כל נתוני היקב בשלבי התהליכים השונים. במחשב גם נעשית השליטה והבקרה על טמפרטורות המכלים. אם הטמפרטורה עולה או יורדת מהטמפרטורה שנקבעה מקבלים מוטי או יריב אוטומטית הודעה בטלפון הסלולרי והם מגיעים מיד ליקב לבדוק את מהות האירוע. המחשב גם משמש לצבירת נתונים על מצב היינות בחביות ובמיכלים.

בכרמים ובמטעים מערכות ההשקיה הן ממוחשבת עם שליטה מרכזית מרחוק. ניתן לפתוח ולסגור ברזים מהבית מבלי לצאת לשטח. עוד אחת מנפלאות המאה ה21 .

במסגרת המשך התוכניות לפיתוח היקב מתוכנן להבנות במקום מרכז מבקרים ומרתף חביות גדול. בחדר החביות הנוכחי נמצאות כ150 חביות בשלושה גדלים: 400 ליטר, 300 ו225 ליטר. מתיישנים בהם יינות מבצירי חביות 2005 ו2006.

ירדנו לאולם המכלים כשיריב, משגיח הכשרות, מלווה אותנו ומשגיח שלא ניגע בחביות ובמכלי הנירוסטה, כדי שהיינות יהיו כשרים כהלכה, בהתאם לנידרש.

יריב מזג לכוסות מספר יינות מצומצם. מוטי: "שאר היינות עדיין בייצוב לפני ביקבוק. גם יינות שבוקבקו לא אתן לטעום שלושה חודשים לפחות עד שיצאו מהלם הביקבוק. הטעם המקורי משתנה ויחזור רק בעתיד, ואני לא מעוניין שיטעמו את יינותי לפני שיהיו בטעם אותו יעדתי להם." 

 טעמנו:

שירז 2005 שעדיין לא הוכן לבקבוק. לאחר 14 חודשים בחבית. יין בצבע אדום כהה מאוד. טעם פירותי עם ארומות נעימות באף.

השירז 2006 הוא בעל צבע יותר בהיר. הוא היה רק 3 וחצי חודשים בחבית. מוטי טוען שהבדלי הצבע בין יינות שני הבצירים נובע משוני בין הענבים. גם הטעם יותר פירותי וקרוב לטעמם של הענבים המקוריים. דווקא ה2006 היה עבורי יותר נעים ונגיש לשתיה, אולי בגלל שטרם ספג את טאניני עץ החביות.

קברנה 2006 שלושה וחצי חודשים בחבית. טעם פירותי טוב ובעל ניחוח נעים, היין  עדיין טאניני מדי בפה בעקבות הגיעו מחבית חדשה. הטאנינים בודאי יתרככו עם הזמן והיין יקבל גוף מלא.

יין קינוח לבן - שילוב של וייוניה, סמיון ושרדונה בצבע צהבהב כתום. יין קינוח הטעים מאוד נעשה מענבים שחלקם הושארו על הגפנים עד שהפכו לצימוקים. היין ישהה כשנה בחביות. בפה טעם בולט מאוד של דבלים, תאנים, ומה מפתיע לחוש גם בטעם קקאו. תנו לי יין קינוח טוב בסיום כל ארוחה וארגיש יום יום כי אני בגן עדן....

יין קינוח בסגנון פורט עשוי מענבים אדומים. היין הסמיך, המתוק ובעל רמת אלכוהול גבוהה נמצא רק בתחילת הדרך אך עתידו מבשר טובות וטעימות.

כשטעם הפורט עדין נשאר בפה לאורך זמן, יצאנו לסיור בכרמים ובשטחי הקיבוץ האחרים וההפתעות לא אחרו להגיע, אחת אחרי השנייה...

בכרמים חלק מהגפנים היו זמורות וחלק עדיין לא. הקברנה יזמר אחרון מפני שחפצים שהוא אף ילבלב ויבשיל פריו אחרון. בשטח ניראו הרבה חוגלות מנקרות בקרקע ומחפשות מזון. גם צבאים מסתובבים לעיתים בין השורות. (לא לשכוח שמחלקת אחד הכרמים רואים את כביש 1 ת"א – ירושלים) באזורים רבים סביב הקיבוץ נטועים הרבה עצי זית שביניהם כאלה בני 80 עד 100 שנה שלידם ניטעו עצי זית צעירים. מהזיתים מייצרים שמן זית הניקרא "שמן צובה". את הזיתים מוסקים ידנית באמצעות מגרפה המחוברת לקומפרסור. הזרועות מנערות ענפים וזיתים נופלים על בד הפרוש למרגלות העץ ונאספים למכלים. את השמן מייצרים בבית בד הנמצא בכרמי יוסף. על עצים רבים תלויות שקיות צהובות ובהן פתיונות להשמדת זבובים הפוגעים בזיתים. הזיתים הם גידולי בעל ואינם מושקים. רוב הזיתים הם מהזן הסורי וקצת נבלי מעורב ישן.

אחת מחלקת הזיתים נקראת "חלקת ההורים". כל חבר קיבוץ נטע במקום עצים לזכר הוריו והצעירים יותר נטעו עצים לזכר הסבא והסבתא. ליד כל עץ נמצא שלט עם שם המונצחים.

במקום אחר ניצב עץ זית עם גזע ענק חלול בן מאות שנים. ניתן בקלות להכנס ולהסתתר בתוך הגזע. סמוך אליו ניצב עץ אלון עתיק ימים שאף הוא ענק ממדים ולא מקובל בגודלו.

עדות לתעשיית הין הענפה שהייתה במקום משמשים כ30 גיתות קטנות וגדולות הנמצאות באזור צובה. היין עבר בכוח הגרביטציה מבור לבור תוך השארת משקעים בבורות הנמצאים בדרך. ביקרנו בכמה גיתות כאלה וכרגיל ניקרה בי השאלה איך חצבו אז את הגיתות ומי המהנדס שתיכנן אותן.

בין הכרמים ניצבת תחנה מטארולוגית בה מתקבלים נתונים מדוייקים של מזג האוויר. מהירות רוח, טמפרטורות בגבהים שונים, כמות גשם ולחות באויר. כל הנתונים מועברים למו"פ צפון של משרד החקלאות וכן לשרות המטארולוגי.

בשולי הכרמים בשטח הצופה על שני כפרים ערבים, על קרית ענבים, הר אדר ועל כביש 1 נמצאת במת הסלע. זהו משטח גדול וישר החצוב על אבן סלע קשה. אחת הסברות טוענת שזו במת פולחן עתיקה שאולי הומשח עליה שאול בן קיש למלך ישראל. יש סימני חציבה מרובעים בסלע המעידים שבמקום נחצבו אבנים גדולות שהועברו למקומות אחרים. מסביב צומחים בר צמחי אזוב מצוי – הזעתר, שריחם הזכיר לי מיד את הבייגלה של אבו לעפייה מיפו.

סמוך לבמת הסלע נמצאת פינת הנצחה לבן הקיבוץ, נדב ישראלי ז"ל, שנפל בלבנון ב1991. לא רחוק משם הקים אמן חבר קיבוץ פינת געגועים ליצחק רבין ז"ל, שהיה ממקימי הפלמ"ח.

המקום הבא בסיורנו המפתיע בשטחי קיבוץ צובה היה עבורי אחד משיאי הביקור באותו יום. היה זה מעין צובה, מעין ניקבה, אחת מהעשרות שיש בהרי יהודה. ניראה שבית המעין והניקבה שלו הן מהמפוארות ארץ.

במקום נמצאת בריכת אגירה החצובה בתוך הסלע מתקופת ימי הבית השני. המים נובעים 60 מטר מתחת לקרקע וזורמים באמת מים תת קרקעית, יוצאים החוצה וממשיכים באמה חיצונית עד לבריכת האגירה. בקיץ משתמשים במים הזכים להשקיית מטעים. התפוקה בקיץ 65 קוב ליום ובחורף, בעת ביקורינו הנביעה בכמות פי שתיים שלוש. המקום פתוח למבקרים, ובימי שישי ושבת ניתן לרדת לניקבת הנביעה תמורת תשלום של 5 ₪. (תאום בטלפון 054-5637068) גם אנחנו ירדנו בסולם דרך פתח קטן ובלתי מרשים מבחוץ וההפתעה למטה הייתה גדולה. בתחילה הלכנו שפופים בתוך ניקבה חצובה בה זורמים מי מעיין קרים "טהורים". לאט לאט גבהה התיקרה ויכולנו ללכת זקופים. בסוף הניקבה, עמוק מתחת לפני הקרקע, נמצא חדר גדול, בעל תקרה גבוהה שמים זורמים בו בתעלות חצובות מכיוונים שונים. תמיד בביקורי במקומות כאלה, עולים במוחי המחשבות איך חצבו לפני מאות ואלפי שנים, בידיים ללא כלים מודרניים דברים מדהימים כאלה. כאבי השרירים שהיו לי מספר ימים בכל הגוף הזכירו לי שבוע לפחות את חווית הביקור בניקבה.

כך הסתיים ביקורי בעוד יקב חדש, שאני חושף אותו כאן, באתר, לראשונה.

מוטי, היוזם והמקים של יקב צובה, אני מוכרח להדגיש שאני בעד התגשמות חלומות. חלומך שהתגשם לא רק העניק לי הנאה מיקב חדש שהוקם בהרי יהודה אלא גם נתן לי הזדמנות נאותה לבקר באחד המקומות היפים ומלאי אתרים הסטוריים, אתרי טבע ואתרי חקלאות מופלאים ומיוחדים. אני מבטיח לחזור, לטעום עוד יינות (אחרי שיתאוששו מהלם ביקבוקם) ושמן זית לא לפני שאעפיל למרומי תל צובה לחוש את אשר הרגישו הצלבנים במצודת בל מונט, ואף לנסות ולהרגיש את אשר הרגישו אבותינו שחיו וניקברו במקום בתקופת המקרא. הם עבדו את הקרקע הסלעית ולגמו יינות ארץ ישראלים אותם יצרו בעצמם במקום, לפני אלפי שנים.

הטלפון של מוטי ביקב צובה 054-5637999 .

לחיים, לחיי היין הישראלי הקדום והעכשווי.

מרץ 2007