מאת: ישראל פרקר

"יקב במדינת ישראל הוא מפעל תעשייה בתחום המזון והוא צריך לעמוד בכללים ותנאים שונים כדי לקבל רישיון עסק. היקב של אורנה – יקב צ'ילג הוא אחד היקבים היחידים בארץ עם רישיון ממשרד הבריאות ומשרד איכות הסביבה. יש לנו בין השאר מערכת גילוי וכיבוי אש לפי דרישת מכבי אש. מערכת משוכללת של נטרול וניקוי שפכים על פי דרישת המשרד לאיכות הסביבה, וגם שלוש כניסות נפרדות: לחומרי הגלם, לעובדים וליציאת התוצרת המוגמרת. וזה לא הכל..."

כך סיפר לי יורם צ'ילג כשעשה לי סיור בבנין המשרדים של חברת אלקטרון צ'ילג (העוסקת בייבוא מכונות וציוד לאולמות הייצור והמעבדות בתעשיית האלקטרוניקה בארץ) באזור התעשייה ביהוד. בחלקו האחורי של המבנה הגדול ממוקם לתפארת היקב החדש של אורנה, אשתו – יקב צ'ילג.

אורנה הייתה עסוקה בקבלת אורחיה, מזיגת יינותיה לכוסות ומתן הסברים על היינות. הגעתי לביקור ביקב החדש שחגג פתיחת שעריו בצורה מסודרת לקהל הרחב וחנך את היין החדש פרימו מרלו 2004.

אורנה: "כשאני אומרת שהיקב הוא שלי תמיד מדברים אלי בלשון רבים. האנשים לא מתרגלים לעובדה שהיקב הוא של אישה. כשהם מתחילים לתפוש זאת תגובתם הראשונה היא: הא, אולי בגלל שאת אישה היין כל כך טוב. לדעתי בלשון שלנו, הנשים, יש יותר תאי חישה מאשר לגברים, לכן אנחנו עושים יין יותר טוב, מפני שחוש הטעם הוא דבר חשוב מאוד בתהליך הייצור."

עובדה- אורנה צ'ילג היא אחת מהנשים בעלות היקב הבודדות בארץ ואולי אף בעולם.

היא הייתה פוליטיקאית לשעבר שנמאס לה מהפוליטיקה והחליטה לנסוע לאיטליה. שם  למדה ייננות במילאנו בפקולטה לחקלאות. אורנה חזרה לארץ ומשנת 1999 היא עושה יין. תחילת דרכה הייתה ביקב נחשון, משם עברה ליקבה שהיה פינה ביקב ססלוב שבקיבוץ איל ואת בציר 2006 כבר הפכה ליין ביקב החדש שלה ביהוד. הכרמים מהם מגיעים ענבי הקברנה נמצאים בכרם בן זמרה שבגליל וכרמי המרלו גדלים בהרי ירושלים. השנה מתחילה אורנה גם לבצור ענבי סירה בכרם בן זמרה.

"למה בעצם החלטת להיות בעלת יקב?" התעניינתי בסקרנות. "זה היה אתגר עבורי. זה בא מזה שאני אוהבת יין, מזה שיש לי שריטה ומזה שאני אוהבת לעשות דברים מיוחדים." ענתה אורנה בביטחון , בלי הסוס.

בין אורח לאורח ובין מזיגה למזיגה, הצלחתי למשוך את אורנה לסיור קצר ביקב.

ביקב שלושה מיכלי נירוסטה בנפח כללי של 20 אלף ליטר ובקרוב יגיע מיכל נוסף שיהיה בנפח 5,000 ליטר. ביקב צ'ילג מייצרים בסביבות 20 אלף בקבוקים בשנה. כל הענבים מגיעים מכרמים הנמצאים בגובה מעל 700 מטר באזורים בהם שילוב הקרקע, הגובה והאקלים (הטרואר) נותן להם מעט סוכר ויותר חומצה כך שלא צריך להוסיף חומצה ליין המתהווה וביין ישנה רק החומצה הטבעית.

ביקב יש מכבש בקיבולת 1.2 טון, קרשר ומכונת ביקבוק.

אורנה אומרת שיינותיה דומים ליינות איטלקיים. "אני בעד העולם הישן. אני עושה כמו שעושים באזור פירנצה, בקיאנטי ובטוסקנה האיטלקיים. "אני משרה את מיץ הענבים בהשריה קרה במשך שלושה ימים לפני ההתססה בטמפרטורה של 8 מעלות. רק לאחר מכן מותסס המיץ בטמפרטורה של 20 מעלות. השמרים הם שמרי מולטנצ'נו האיטלקיים. בסופו של דבר היין הופך ליין ים תיכוני עם גוונים איטלקיים. מרגישים בו חומציות יותר גבוהה מיינות העולם החדש, פחות עץ ויותר פירותיות של הענבים עצמם." ביקב משתמשים בחביות צרפתיות עם קלייה בינונית ולא כל החביות חדשות, זאת בכדי להקטין את השפעת טעם החבית על היין.

בחדר החביות המקורר היטב נמצאות עשרות חביות מלאות ביין מתיישן. כל יינות היקב מתיישנים בחביות.

ליקב שני סדרות של יינות. הענבים הם אותם ענבים והבציר הידני הוא אותו בציר מאותו כרם. ההבדל היחידי הוא זמן השהייה בחביות. היין מקבל מהמגע בחבית טעם מיוחד שאינו בולט מדי, כאמור. טעמי הפרי המקוריים לא הולכים לאיבוד.

סידרת ג'ובנה – (צעיר באיטלקית) מרלו 2005 (75 ש"ח) וקברנה 2005 (75 ש"ח)– התיישנו  8 חדשים בחביות צרפתיות

סידרת פרימו – מרלו 2004  (130 ש"ח) התיישן 20 חודשים בחבית ושנה וחצי שהה בבקבוק לפי היציאה לשוק. קברנה 2002 כנ"ל (130 ש"ח) ו2003 יצא לאחרונה לשוק (125 ש"ח). קברנה 2004 שבוקבק לפני כשנה יהיה משובח יותר אם ישהה בבקבוק עוד כשנה כי הוא עוד צעיר מדי לדבריה של אורנה. 

"הבנקאי לא אוהב את היינות שלי כי הם מתיישנים הרבה זמן ביקב ומאחרים בהכנסת כסף לחשבון."

טעמתי את היינות. הם בעלי צבעים עזים, ארומות פירותיות וניתן לחוש בהם גוף מורכב ומלא עם חמיצות מעט בולטת. הקברנה 2004 עדיין צעיר אבל מצוין. הקברנה 2002 כבר מראה, לדעתי את סימני סוף הדרך בצבע ובטעם. אהבתי מאוד את המרלו 2004 שבניגוד להרבה יינות מרלו אחרים שטעמתי ביקבים אחרים הוא בעל גוף מורכב ורב טעמים.

שמתי לב לעובדה שבשיחות שלי עם אורנה היא, אולי בלי לשים לב, תמיד מציינת את המרלו ראשון כשהיא מזכירה את המרלו והקברנה וגם מספר הפעמים בהם הזכירה את  השם מרלו עלה בהרבה על מספר הפעמים בהם הזכירה את שם הקברנה. אולי זה קורה בגלל הנשיות המוגברת שביקב הזה... ואולי סתם בגלל האהבה של אורנה למרלו. "יש הנשים הלוגמים את המרלו שלי וחושבים שהוא קברנה". מציינת אורנה בסיפוק.

יקב צ'ילג מייצא לארה"ב, אירופה ובקרוב אף לברזיל. בקרוב אורנה נוסעת לקרקוב ווורשה להיפגש עם בעלי החנויות בפולין בהם  נמכרים יינותיה בהצלחה.

"מה עם זנים חדשים וקצת פחות שגרתיים?" התעניינתי.

אורנה: "השנה אני בוצרת בפעם הראשונה את הסירה בכרם בן זמרה ויש לי גם פטיט וורדו ניסיוני. אני מאוד רוצה להשתמש בזנים איטלקיים לייצור יינותי אך כל זמן שהקלונים מגיעים מדיוויס שבארה"ב לא ניראה לי שאעשה זאת." אורנה מאמינה רק בקלונים ובכנות איטלקיים מקוריים לעשיית יינות בגוון איטלקי.

יקב צ'ילג הנמצא ברחוב שבזי 12 א"ת ביהוד פתוח כל יום מ8 עד 4 ובימי שישי בתאום מראש. במקום גם מארגנים אירועי טעימה מיוחדים. טלפון  5369996 03 .

לחיים, לחיי היין הישראלי !

  ספטמבר 2007