קטגוריות:
| >> הכל מכל » צריכת היין בישראל | |
מאת: צריכת מזונות ומשקאות שונים בעולם נמדדת בכמות בק"ג או הליטרים ל"גולגולת" הנצרכים במדינה. זהו מדד יחסי, האוסף את כל כמות המשקה (לעניינינו יין בליטרים) הנשתים במדינה מסוימת במהלך שנה ומחלקים אותה לסך התושבים באותה מדינה. זהו מדד סטטיסטי המשמש להשוואה בין מדינות שונות או\ו רצף של שנים. כך ניתן לעקוב אחר התפתחות צריכת מזונות במדינות שונות על ציר הזמן. בכל מדינה נורמלית, המשרדים הממונים על צריכת המזונות, לרוב משרד החקלאות, מופקדים על נתונים אלה, עדכונם השוטף, ביצוע ניתוחים והשוואות. יש מקומות בהם משרדים אחרים עוסקים בזה (למשל תעשיה ומסחר). במדינות בהם מייצרים יין, הרי שהגוף המופקד על ניהול הענף באותה מדינה, מפיק את הנתונים הללו. כך אנו מקבלים סטטיסטיקה בינלאומית, בה ניתן לעקוב ולהשוות בין מדינות, כמו גם בשינויים שחלים במדינות השונות על ציר הזמן. כך אנו יודעים למשל, שבצרפת צורכים היום כ- ישראל לא מופיע בחשבונות הללו. כאן אין נתונים. אין מי שיאסוף אותם, יעבד אותם, יגיש אותם. האם חסר מי שיעסוק בזה? לא, יש עודף!!! להלן רשימת המוסדות\גופים ממלכתיים וחצי ממלכתיים שהיינו מצפים מהם לעסוק בסוגיה זו: משרד החקלאות, משרד התמ"ס דרך האגף העוסק בתעשיית המזון, מועצת גפן היין, מכון היין. מספיק? אולי יותר מדי, אבל אף אחד לא יתן לך תשובה אינטליגנטית לשאלה ישירה: כמה יין צורכים בארץ לנפש ומהו השינוי במהלך 5-10 השנים האחרונות. כדי לחשב זאת, צריך לדעת את ייצור היין המצרפי בכל יקבי ישראל, את הכמות המיובאת, את הכמות המיוצאת, להצטייד בחישובית (לא חייבת להיות משוכללת במיוחד...), ולחלק את הצריכה נטו בכמות התושבים, נתון המתפרסם ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באופן שוטף. חלק מהנתונים הללו הם סודות שמורים מאד, אף יותר ממדיניות האטום של ישראל, ועל כן אנחנו עדיין באפלה... לפחות בעניין הזה. וכששואלים אותנו, העוסקים בענייני יין, אנו "זורקים" מספרים. כל אחד ע"פ הניתוח והידע שלו. לדוגמא: "צריכת היין לנפש בישראל עומדת על זה נכון? אולי. אלא מה, אנחנו לא יודעים לתת תשובה לשאלה כל כך בסיסית. אז בתור אחד ש"זורק" מדי פעם תשובות כאלה, החלטתי לעשות עבודה קטנה בעניין. כבסיס לקחתי את המהדורה האחרונה של ספר היין של רוגוב, שהינו, לטעמי לפחות, המסמך המעודכן והרציני ביותר שיש על יינות ישראל. הוצאתי מהספר שני נתונים ועיבדתי אותם: שם היקב וכמות הבקבוקים המיוצרת, המדווחת על ידי היקב עצמו. חילקתי את היקבים ל-4 קבוצות גודל: יקבים גדולים (מעל מיליון בקבוקים המיוצרים בשנה), יקבים בינוניים (100 אלף ועד מיליון), יקבים קטנים (עשרת אלפים עד מאה אלף) ויקבים זעירים (עשרת אלפים ופחות). ל"קביעה" זו מספר הסתייגויות: 1- במהדורה הראשונה של הספר, משנת 2005, רוגוב חילק את היקבים ל-3 קבוצות. להערכת איכות יין אין לזה כל משמעות! כשבוחנים איכות יין מרלו, גודל היקב לא משחק תפקיד. ואכן בשתי ההוצאות שאחרי זה, הסקירה נעשית בסדר אלפביתי. אבל לעניין שלנו, לחלוקה יש הגיון. 2- היקבים הירושלמים לא מופיעים בסקירה של רוגוב, מכיוון שאינם שולחים יינות לביקורת, אבל הם בכל זאת קיימים, מייצרים יינות קידוש, מיצי ענבים אך גם יינות שולחניים וקולטים (ביחד), כ-2,000 טון ענבים. הכנסתי נתון של ייצור יין שולחני, ע"פ הערכה שלי. 3- הדיווחים הם של היקבים עצמם. בקטנים ובזעירים לא עסקתי בזה כלל, על אף שברור לי כי יש הגזמה, לרוב כלפי מעלה. אך מכיוון שיש עוד יקבים קטנים שאינם רשומים, זה ודאי מתקזז. ביקבים הגדולים והבינוניים, באותם המקומות בהם לא היה מתאם בין הספר של רוגוב לבין נתוני מועצת גפן היין, עשיתי תיקון, ע"פ מיטב שיפוטי. על כן הנתונים והניתוח, הם על אחריותי בלבד! וזה מה שיש לי בינתיים, לפחות עד שלא יתפרסם משהו רשמי מטעם מ י ש ה ו רשמי בארץ... במדינת ישראל 116 יקבים בשנת 2006, אשר ייצרו במהלך שנה זו (מבציר 2005) כ-37.7 מיליון בקבוקי יין. 5 יקבים גדולים עם ייצור מצרפי של 31.2 מיליון בקבוקים, שהם 83% 12 יקבים בינוניים, עם ייצור מצרפי של 5 מיליון בקבוקים שהם 13% 31 יקבים קטנים, עם ייצור מצרפי של 1.2 מיליון בקבוקים שהם 3% 68 יקבים זעירים עם ייצור מצרפי של 0.3 מיליון בקבוקים, שהם 1% שימו לב: היקבים הגדולים והבינוניים, המהווים 14% מכלל היקבים, מייצרים 96% מכלל היין. אין לי כמובן נתונים כספיים. הם יהיו עוד יותר מעניינים! אני מוסיף לפורמולה המסובכת הזו, 10% יצוא ו-20% יבוא. הגעתי לצריכה של 42 מיליון בקבוקים, בערך. בליטרים: 32 מיליון ליטר. ועכשיו אל החישובית: יצא לי וגם אם טעיתי ב-5% לכאן ולכאן, אלה התוצאות!!! לא מדהים?!? אם לוקחים רק את האוכלוסייה הבוגרת (מפחיתים 2.4 מיליון תושבים שמתחת לגיל 18), אז מגיעים לאותם לחיים! איך מגדילים את הצריכה לגולגולת? על זאת בפעם אחרת. נובמבר 2006 |
