ישראל פרקר

קאמי ופליני, התאחדו להם זה ליד זה, במרתפו של יקב בוטיק במושב בר גיורא שבהרי ירושלים – יקב סוסון ים. זאב דוניה דאג לכך. אני, מסוקרן כתמיד, נטשתי לזמן קצר את מישור החוף ונסעתי לבקר במרתפו של אותו יקב כדי להכיר את היינות החדשים שהושקו שם. קאמי ופליני, מבציר 2002, ולא רק אותם.

כשנסעתי בכבישים המחברים בין ראשל"צ, עירי, למושב בר גיורא (חזרתי כמובן, בדרך אחרת מזו בה הגעתי) חשתי מן הרגשה עילאית משונה. הרגשתי שאני נוסע בלב אזור ייצור היין בארץ. חלפתי על פני מאות דונמים של כרמים מלבלבים לאחר תרדמת החורף,  ובכל צומת שעברתי (היו כאלה הרבה) הייתה פניה לדרך המובילה לאיזה יקב שהתחשק לי להגיע אליו ולטעום את יינותיו החדשים. כמעט התפתתי לעצור ביקבי: כרמל, ברקן, צרעה, נחשון, קסטל, עמק האלה, סטף, עגור, המסרק, יהודה, שורק, גינתון, פלם, הנס שטרנבך, קלע דוד, הר נוי, כרמי יוסף, לטרון, מוני, מכבים, קלוס דה גת, קסטל, רד פואטרי, רוטה, נטוף, קטלב, ויסלחו לי אלה שאולי שכחתי אותם. כל היקבים בטווח של ממספר דקות עד 40 דקות לכיוון דרום מזרח ממרכז ראשל"צ. אולם החלטתי לא לחרוג מתוכניתי הפעם ולסטות מיעדי המקורי.  נוף משגע נשקף מחלון מכוניתי כשהתחלתי בטיפוסי על מדרונות הרי ירושלים המערבים, מיד אחרי שחלפתי על פני בית שמש. ראיתי שם שטחים ירוקים רחבים שהשתרעו עד לחופו של הים התיכון, הכחול...

הנה כבר נס הרים, והצומת המובילה לבר גיורא. זיכרונות ישנים יש לי מהמקום. פעם לפני כ35 שנים הייתי בצוות גלי צה"ל ששידר את צעדות ארבעת הימים לירושלים, ואחד ממסלולי הצוות שלי התחיל כאן בפאתי המושב בר גיורא. את הלילה הראשון בילינו בשינה באוהל, על מיטת אבנים....

בבית בצבע ורוד, בקצה המושב, פגשנו את זאב דוניה, פרוע השיער ועטור הזקן, שהחליט לנטוש את הוראת הקולנוע ולהקדיש את ימיו בשנים האחרונות לייצור יינות מזנים שונים. כרם נטע זאב במושב, אך את הענבים לייצור היין הוא גם מקבל מכרמים אחרים ברחבי המדינה.  חגיגה  הייתה ביקב הבוטיק – השקת היינות קמי ופליני.

 הקמי מופק מזן הסירה. "זאת הפעם הראשונה שאני מייצר יין סירה שהוא כמעט טהור.  הענבים הגיעו מהדרום." מספר לי זאב. 
 הפליני  הוא בלנד המורכב מ90% אחוז קברנה ו 10% פטיט סירה שהגיע מכרם בעל לא מדושן, לא מרוסס לא מושקה ומוזנח מאזור גבעת ישעיה. היין  שתקבל מענבים אלה הוא  מאוד סמיך ושחור.

מי היו בעצם קאמי ופליני? התעניינתי,  וזאב הסביר לי מיד בקולו הבטוח:

"אני בא מתחום עולם הקולנוע. פליני היה במאי סרטים איטלקי, אחד מגדולי הבמאים בעולם. הוא היה בשבילי מישהו שמאוד הערכתי וכיבדתי. ראיתי את  הסרטים שלו עשרות פעמים.  זאת דמות שהחלטתי  שאני רוצה להגיד לו תודה באיזו דרך מקורית.
החלטתי להנציח את שמו באחד מיינותיי.

אלברט קאמי היה סופר, מחזאי ופילוסוף צרפתי. אני מאוד אוהב ומעריך אותו ואת יצירותיו. קמי נהרג בתאונת דרכים בסוף שנות החמישים. לפני כעשר שנים יצא ספרו "האדם הראשון" שכתב היד נמצא בתוך המכונית בה נהרג. קראתי את הספר, שתורגם לעברית, ובשלב מסויים התחלתי לבכות בעת הקריאה. היו שם קטעים מאוד מרגשים. הסתבר לי שבאחד מטיולי בצרפת ישבתי בכפר קטן, לור מרין  בפרובנס, ולגמתי יין אדום משובח. נודע לי לאחר מכן שקאמי גר שם בשנותיו האחרונות, והוא אף קבור בכפר הקטן. צירוף המקרים הזה חדר  בי עמוק פנימה והחלטתי להנציח גם את שמו ביין נוסף שייצרתי. גם בעתיד אמשיך בשיטת הנצחה דומה של אנשים שכיבדתי והערכתי."

במרתף הבית (ניקרא לו ברשותכם, מרתף היקב) שוכבות 33 חביות עץ אלון מלאות ביינות מתיישנים.
זאב דוניה מזג בכוסי את יין הזינפנדל 2003  שנבצר זו הפעם הראשונה מכרמו שבמושב. לדבריו העניין מאוד מרגש אותו, והוא רואה בייצור יין הזינפנדל אתגר גדול שהוא ממלא בחיל ורעדה. זהו  זן שלא מכירים כל כך טוב בארץ מבחינת תהליכי הייצור, ואין עם מי להתייעץ בנושא. צריך להיות מאוד קשוב ולראות איך מתבצעת ההתפתחות שלו. ליין היה ניחוח וטעם מאוד מיוחדים וטובים. מסתבר שהרבה מבקרים במקום אהבו את היין כשטעמו אותו, והרבה  אנשים כבר מחכים לביקבוקו בכ-1700 בקבוקים.

הכוונה  להוציאו לשוק בשתי סדרות. יין צעיר, הTake 2 של השנה הבאה  אחרי  יישון של 6-8 חודשים בחבית, והזינפנדל שישן יותר חודשים יהיה הזינפנדל רזרב ויקרא בשם מיוחד...  (עדיין לא לפירסום)
היין השני שנמזג לכוסי במרתף החשוך והקריר היה אלול 2002, יין הדגל של היקב. הוא מורכב מ85%   קברנה,  9%  מרלו ו 6% פטיט סירה.

ענבי הקברנה סוביניון הגיעו מהכרם של איל מילס בכרם בן זמרה שבצפון. זאב שיבח את הענבים (מספר פעמים עשה זאת)  ואיכותם. היין מהם מאוד מאוזן באופן טבעי  ולא היה צריך לתקן את החומצה שבו. "ענבים מושלמים" הוא מתלהב. יש בו 15 אחוז אלכוהול שאינו מורגש או משתלט על היין.  היין ייצא לשוק  באוגוסט  ויבוקבק בקרוב. האלול היה בצבע כהה, סמיך ובעל שלל ניחוחות וטעמי פירות.

זאב דוניה מאמין בזנים סירה וזינפנדל  ומבטיח לעשות הכי טוב שאפשר לעשות כאן באדמה הזאת ובאקלים הזה. "עוד 5 שנים אדבר אחרת כי אכיר אותם יותר." הוא מסכם את הסבריו.

מרפסת הבית מתמלאת בהרבה אורחים המגיעים מכל רחבי הארץ כדי לטעום את יינותיו של זאב דוניה. הקאמי נשפך שם לכוסות בכמויות גדולות, כמים. ניראה שהאורחים אהבו אותו מאוד והרבו בשאלות על דרכי ייצורו ועל תוכניותיו הנוספות של בעל היקב. זאב ענה לכולם בסבלנות המתאימה ליצרן יין האוהב ומעריך את מלאכתו ויינותיו.

המבקרים קיבלו גם את עיתון חוג ידידי יקב סוסון ים – "חוג הסוסון", בו מידע על יינות היקב ומאמרים שונים.

מידע נוסף על היקב אפשר כמובן לקבל בטלפון 02-5709834 ובאי מייל.

מספר חובבי היין שהגיעו למקום הלך וגדל ואנו כבר בדרכנו חזרה מאזור פורח שופע בעצים ובנופי טבע מלהיבים לעבר האזור הצפוף של העיר ללא הפסקה.

לחיים, לחיי היין הישראלי.
אפריל 2004