שגיא קופר

עיר הברים של תל אביב – אירוע האלכוהול של השנה – נערך בתל ברוך בשבוע הראשון של יולי. אני לא יודע למי היה יותר מזל, למארגנים או למבקרים, אבל משמיים חייכו אלינו, ובצמוד לבריזה שנשבה ובאה מהים, טפטפו גם פה ושם כמה טיפות מרעננות של גשם. חלק מהחוגגים אמנם חשבו שמדובר במשהו מתוחכם לצינון המעברים בין הדוכנים, אבל כך או כך, היה מבורך.

עיר הברים היא יוזמה של איגוד הברמנים הישראלי ו"זמן אמיתי", בית הספר לברמנים. זה היה ארוע רב משתתפים, שביום הראשון שלו – שפנה לקהל מקצועי יותר, ברמנים, בעלי פאבים וברים ויתר אנשי ה"תעשייה" – נערכה בו גם תחרות הברמנים. ארוע זה הוא חלק מהפעילות של איגוד הברמנים הישראלי, שהוא חלק מהאיגוד הבין לאומי. מלבד פרסים שונים, הזוכים בתחרות נוסעים לחו"ל (השנה פינלנד) ומשתתפים שם בתחרות הברמנים הבי"ל.

ואיך כל זה קשור ליין?

בשנים האחרונות קיבל היין לא מעט תנופה והוא נמכר היום יותר ויותר בברים ובפאבים. לא מעט צעירות שותות יין בברים, אבל גם צעירים, בעיקר אולי במקומות היותר "מסעדתיים", ואלה שפונים לקהל מעט מבוגר יותר. לאור זה, שאלתי את עצמי אם תהיה נוכחות של מציגים מעולם היין בתערוכה, והתשובה היתה – קטנה מאוד. מכל יקבי הבוטיק הישראלים, רק טוליפ וססלוב היו שם, עם יוזמת השיווק המשותפת שלהם, ומהיקבים הגדולים הציגו רק דלתון, בנימינה ויקבי רמת הגולן. אפילו יקב תבור – אולי זה שמזוהה הכי הרבה בין יקבי הבוטיק עם שיווק יין לבארים – לא הציג בערב הזה.

אנחנו מדברים הרבה על "יין בברים", אבל אם לשפוט לפי הנעשה בעיר הברים, מדובר בסך הכל בתופעה לא גדולה. בערב הזה, אפשר היה לזהות די יפה איך נחלק שוק האלכוהול שלנו, ולאן פונים הצרכנים הצעירים, בני ה- 20 – 30. להזכירכם, מחקרים הראו שאלה הגילאים שבהם צרכנים רוכשים את הרגלי צריכת האלכוהול שלהם.

באמת שהיה שם הכל. ההיצע בעיר הברים היה מגוון מאוד: מקגלביץ' דרך וודקות רוסיות במחירים בינוניים ועד וודקות פרמיום. משיבאס ועד סינגלים, ממיוקוב – תרכיב מזעזע לטעמי של קוניאק ווניל -  ועד קוניאק משובח, וממשקאות אנרגיה שונים ומשונים, כולל דברים פורנוגרפיים למדי. דוכני הבירה הצטיינו ברובם בגודל מרשים, ולמעשה כמעט ולא היה יצרן בירה משמעותי שלא נכח בארוע: גולדסטאר ומרפיז, גינס וויינשטפן, שלל בירות בלגיות וטובורג וגם אגנברג ואגנברגר, הצמד חמד שאין בינהם שום קשר.

הרוב המכריע של המבקרים פנה לכיוון האלכוהול, ובעיקר לכיוון הקוקטיילים. אפשר להתווכח על הטרנד הזה (הלוואי שיעבור כבר), אבל אין ספק שהוא כאן, ובגדול. בהשוואה לעמדות של מרטיני, וואי – הצ'ילי ליקר - והייגרמייסטר, בערב הראשון, הערב שהיה פתוח רק לתעשייה, עמדות הבירה היו נטושות. אוקיי, נטושות זאת תהיה הגזמה הגזמה לאמר, אבל מלבד גולדסטאר ואולי גינס וויינשטפן, קשה לאמר שתעשיית הבירה פורחת ומשגשגת. טובורג – עם מתחם משעמם למדי, אני חייב לאמר – לא בדיוק כיכבו בארוע הזה. הקיץ ללא ספק עושה את שלו, ודוכני הקשסה, הנקטרים ומשקאות הקוקוס למיניהם, היו במצב טוב. אני לא יודע אם הם מכרו המון, אבל היה שם שמח.

בחזרה ליין. יקבי רמת הגולן, מהבודדים שעושים מאמצים שיווקיים ופרסומיים גלויים, ועושים את זה טוב ולא בצורה שבלונית ומשעממת, תפסו והבינו את טרנד הקוקטיילים. הם שכרו וציידו בר נייד על משאית גדולה, שלאורכו הושיבו את המבקרים בדוכן שלהם. הרעיון הכללי היה "קוקטיילים עם יין".

אבל הדברים לא מתחילים ונגמרים בלקחת משאית עם בר נייד ולמתוח שימשוניות מודפסות בצידיה. הדברים מתחילים בחשיבה שיווקית ובהבנה של דרישות השוק. השוק הזה, הצעיר – לפי ההתעניינות וזה שה"משאית" היתה מאוכלסת בכל פעם שהסתכלתי לכיוון שלה – רוצה קוקטיילים, ורמת הגולן זיהו ונתנו לו מה שהוא רוצה.

זה מתחיל בברמנים: לצד דבי, מטעימת היין והסומלייה האלמותית של היקב, כיכב בארוע מי שידוע בעיר רק כ"שמש". הכוונה היא לא לשמש מסדרת הטלויזיה, אלא לאחד הברמנים היותר מוכרים ומוכשרים של העיר. האיש שהיה עד לאחרונה האחראי על הבר של הבראסרי היה ללא ספק בחירה מצוינת. לצידו ולצד דבי, היו כל הברמנים צעירים, מעודכנים ומומחים בדיוק במה שבאו למכור. היקב צייד את המבקרים במעין כרטיס קוקטיילים מתקפל, עם מגנט, שאפשר לחבר אותו ישר למקרר בבית.

העמדה של רמת הגולן היתה שונה לגמרי מעמדות היקבים האחרים. היא היתה שונה לא רק מעמדות היקבים, אלא גם מעמדות יצרני הבירה.

אני לא יודע כמה מוצלח היה ויהיה הכיוון של רמת הגולן. מה שכן, אני שומע הרבה מאוד – גם מהיקבים וגם מצרכנים המבקרים בתערוכות יין – שנמאס לכולם ממטריצת ההטעמות שחוזרת על עצמה. לא די בעיצוב ובבניה של דוכן תצוגה באופן שיתאימו לקהל צעיר. צריך שהמוצר המוצע יהיה מתאים לקהל הזה, ש"ילך" ו"יזרום" איתו. גם אם בסופו של דבר רמת הגולן הטעימו את הצעירים שבאו אליהם יין, הם לא פחדו לשלב אותו בתמונה העדכנית, לשים ברזי בירה על הבר שלהם ולמכור מה שהקהל רוצה, באוירה שלו ובסביבה שלו. הם השכילו להראות איך מוצר מבוגר יחסית משתלב היטב – אפילו בצורה יוקרתית מעט – ב"סצנה". אנחנו מדברים הרבה על "להגיע לקהל חדש וצעיר". חשיבה בסגנון הזה, חדשנית ולא שבלונית, שיוצאת מדל"ת אמות היקבים ובאה אל הצעירים, היא הדבר החיוני לעשות כדי שזה יקרה.

יולי 2005