קטגוריות:

גלריות תמונות
אביזרים, מונחים והמצאות
ארועים עד מאי 2003
אתרים הסטוריים
ביקורת בגובה העיניים
בירה
בישול ויין
בעולם הקולינריה והבארים
גולשים כותבים
גולשים מדרגים ומספרים על יינות ששתו
הביקורת של סוניק
היינות במקרר שלכם
הכל מכל
הכל מכל ביקבים
הכרם, הגפן והבציר
המועצה לגפן היין
הצגות וטיולי יין בארץ
חנוכת יינות
טעימות יין
יין בעולם
יין ובני הנעורים
יין ובריאות
יין וגבינות
יינות ישראל בפחות מ60 ש"ח
יננים כותבים
יקבים ביתיים
יקבים מהעבר
כתבות
לא רק יין
לומדים באקדמיה ליין ובמכללת תל חי
מאמרים
מגזין פורטל היין הישראלי
מומחי יין טועמים ומעלים דעות
מידע על יינות ישראלים
סטודנט ישראלי בצרפת
ספרי יין ישראלי
על היין וייצורו
עם יננים בישראל
פרסים והמלצות יינות ישראל בחו"ל
קורסי יין
רשמי ביקור ביקבים
שונות
שועל בכרם
שמן זית ישראלי
תמונות מכרמי ישראל
תערוכות וירידי יין
Articles
Handcrafted Wines of Israel
History
Israel Wine Industry
Israeli Olive Oil
Kosher / Holy Land
Letters
New Wines
News
Rogov's Tastes
Welcome
Wine Tourism
Wineries
>> חנוכת יינות » קליטת עלייה

 

מאת : ישראל פרקר

כתבה זו לא תעסוק באחד הזנים האצילים והמוכרים, זנים שטופחו במשך מאות שנים בכרמי אירופה על ידי נזירים ובני אצולה, ומשם יצא לכבוש את העולם. הפעם נעסוק בזן שנוצר בידי אדם, בדרום-אפריקה, לא בימי הביניים אלא בתחילת המאה ה-20; זן שרק בשנים האחרונות תפס את המקום לו הוא ראוי בשורה הראשונה של זני האיכות האדומים. זהו הפינוטאז', שעשה עליה (חשאית) לפני מספר שנים.

 

הפינוטאז' נוצר בידי חוקר הגפנים הדרום-אפריקאי אברהם-יצחק פרולד (Perold).
ב-1906 נשלח פרולד לאירופה והביא משם 177 זנים. בין זנים אלו נכללו גם פינו-נואר, הזן האצילי ממנו מופקים היינות האדומים הנודעים של חבל בורגון בצרפת, וכן סינסו
(Cinsault), זן דרום-צרפתי. זה האחרון נודע כזן פורה, עמיד וקל לגידול, אך לא מפיק יינות איכותיים במיוחד. לא ברור למה בחר פרולד להכליא בין זוג הורים כה שונים – כנראה קיווה למזג את איכויות הפינו עם העמידות וקלות הגידול של סינסו. ההכלאה בוצעה בגינה שבביתו של פרולד בתחנת המחקר בה עבד, בשנת 1925. כינויו המקומי של הסינסו בדרום-אפריקה היה "הרמיטאז'", ומכאן פינו + הרמיטאז' = פינוטאז'.

דבר ההנהלה

אנשי יקבי ברקן אירחו אותנו בהצגת הופעת טרום בכורה של הפינוטאז' קלאסיק מבציר 2004, שמואל בוקסרשהוא היין המסחרי הרביעי שלהם מזן זה. הייתה זו הזדמנות מצוינת לערוך גם טעימה השוואתית של כל הארבעה. לפני הטעימה נשאו דברים, אנשי היקב. שמואל בוקסר אחד משני המנכל"ים סיפר שהם "סוגרים מעגל של 10-12 שנים בהם טיפלנו בפינוטאז' בכרמים הפרטיים שלנו. הגענו לשלב שבו אנו יכולים לסכם את הידע על גידול הזן ויצירת יין מענביו בטווח האיכויות ומחירים מ-35 ₪ עד 180 ₪ לבקבוק. אנחנו עושים יין בצורה מסחרית החל מבציר 2001 ויינות הפינוטאז' זכו בלא מעט ציונים לשבח ומדליות. הייתה זו עבודה מרובת שנים עד שלמדנו איך לעשות יין טוב מהפינוטאז'. יש לנו כאן גם מספיק שטחים כדי שנוכל לטפח ולייצר ענבים במספר רמות שיכסו את קשת המחירים ולמצוא רב גוניות באיכויות." בוקסר דאג להחמיא לצוות המקצועי שעמל על היין, היינן הראשי, אד זלצברג, האגרונומית, מיכל אקרמן והייננים איתי להט ויותם שרון.

יאיר לרנר, המנכ"ל השותף, סיפר ש"ביקב ניתנה החלטה שהמשפט "יקבי ברקן אומנים ביצירת יין אדום" יוביל אותנו בשנים הבאות. "החלטנו מבחינת היצירתיות להתמקד ביין האדום ולהוביל בארץ בקטגוריה זו. בפינוטאז' אנו מתכננים להמשיך ולהשתכלל. הציבור אהב את היין וכל היין מסדרת רזרב 2001 נמכר. יש לו עדיין הרבה ביקוש ואין לנו מענה. הכרמים החדשים שנטענו נתניאיר לרנרו לנו אפשרות להיכנס לתחום מחירים אחר ע"י ייצור יין קליל יותר מהזן – קלאסיק 2004. מכרנו את הרזרב בטווח של 75 עד ל-85 ₪ לצרכן ועם קלאסיק נרד לרמת מחיר של 35 ₪ מינימום במבצעים מיוחדים כאשר מחיר מדף יהיה כ-45 ₪."

עוד טען לרנר באופן מפתיע כי "יש מחסור ביין אדום בארץ. בברקן התחלנו בביקבוק יינות חדשים מוקדם מאשר בשנים קודמות כתוצאה מביקושים גוברים. גם כמות הענבים בשוק הייתה נמוכה השנה ולכן צפוי מחסור ביין. ביין לבן המציאות הפוכה, ולכן יש מבצעים אגרסיביים של היקבים הגדולים של חלוקת יין לבן בגלל עודפים שנשארו. במשך השנה נפתיע את ציבור חובבי היין בארץ בדברים נוספים מעניינים. אנחנו מקווים שעד סוף השנה נהייה מאוד משמעותיים ומובילים בתחום היין האדום בישראל. אנחנו מקווים להתחיל בבניית מרכז המבקרים הגדול ביקב שבחולדה ושואפים שתוך שנתיים עם ישראל יוכל להגיע וליהנות מהיקב. נצא מהמסתוריות שלנו ונחשוף עצמנו יותר."

 

דבר העובדים

איתי להט, היינן, סיפר ש"זו הפעם השנייה שאנו עושים אירוע השקת פינוטאז' וזה מעיד על המשכיות. אני נפגשתי עם שתילי הפינוטאז', הענבים והיין עוד לפני שעבדתי בברקן, כשעסקתי במחקר במכון היין ב-1995 איתי. יקבי ברקן ביקשו שנעשה ניסיונות ביצור יין מענבים שגדלו על גפנים בפאת הכרם ולא הסכימו לגלות מהו הזן. חיפשתי מידע בהרבה ספרים והגעתי למסקנה שזו הכלאת 2 זנים. נפגשתי בכרם בברקן בפעם הראשונה בשנת 2000 . מבציר2001 בקבקנו את היין הראשון ומאז הספקנו לשפר את גידול הגפנים וייצור היין. אני חושב שפינוטאז' הוא זן חדש וחשוב שהתעשייה הישראלית צריכה להתרכז בו. זהו זן שיש את כל הסיבות שיהיה זן מרכזי בתעשיית היין בארץ. ניתן לייצר ממנו שלושה סגנונות יין והוא גם שומר על המשכיות בציר אחר בציר. ניראה לי שבקרוב היקבים יציפו את הארץ ביינות זן זה."

מיכל אקרמן האגרונומית הוסיפה: "יש לנו מעל 100 דונם פינוטאז' ולכן אנו יכולים להקדיש חלקה מסוימת ולהביא אותה לרמה גבוההמיכל אקרמן ולהשאיר את שאר החלקות בטיפול פחות אישי ומהם יצאו הסדרות המשניות של היין. זהו זן יוצא מהכלל. הוא מלא חיוניות וחיים. הוא כמו הזנים האדומים הותיקים בארץ קריניאן וארגמן, חזק וכמותי. מטרתנו ליצור ממנו איזון שיביא גם צימוח מרוסן וגם אשכולות עם גרגרים קטנים ומדוללים שיוכלו להתאוורר ולא לפגוע אחד בשני. הגענו לגידול האופטימאלי. הכרם מאוזן בצורת הצימוח והגענו לבריקס 25- 26 בבציר. ניראה שהטרואר בתל צפית מתאים מאוד לגידול זן זה. מגיעים עד טון לדונם בממוצע ליינות מהסדרה הראשונה ובחלקות הפחות מטופחות מגיעים ל1.4 טון."

 

הטעימה

לכוסות נמזגו ארבעה יינות הפינטואז' שיוצרו ביקבי ברקן עד כה לצורך טעימה השוואתית שהונחתה ע"י היינן יותם שרון.

 פינוטאז' קלאסיק 2004 : היין בהופעת טרום בכורה. הוא יבוקבק בעוד מספר חודשים. מספר טועמים טענו בעבר שהפינוטאז' הישראלי אינו דומה כלל לפינוטאז' דרום אפריקאי. אד זלצברגהיין שם הוא פירותי וקליל יחסית, ונועד לשתייה בצעירותו. בעוד הפינוטאז' הישראלי כבד ומרוכז יותר ומתאים ליישון בחבית. הקלאסיק 2004 הוא לראשונה יין עם המון פרי, הוא מזכיר שפע דובדבנים ואפילו טיפת טעם בננה. רמת היבול הייתה כ-1.5 טון לדונם. הבציר נעשה מעט יותר מוקדם מהרזרב, בבריקס 23-24 כדי לשמור על רעננות ופריכות. מייחדת אותו ההשריה קרה של הענבים לפני התסיסה, ב-10 מעלות למשך יומיים. התסיסה הקרירה יחסית, שהתבצעה ב-23 מעלות הצליחה לשמור על יין פירותי צעיר. רק 25% מהיין יושן בחביות עץ אלון לא חדשות כדי לא לקבל הרבה השפעה של עץ על הטעם הצעיר, הרענן. יתר היין שהה במיכלי הנירוסטה.
לדף היינן של פינוטאז' קלאסיק 2004

 

 פינוטאז' רזרב 2001 - 2002 : יותם: "אנחנו מגלים איך היינות מתיישנים. הם מתפתחים בצורה מעניינת ומגלים דברים חדשים באופיים." הצבעים עדיין צעירים גם ב-2001 . גוון סגול בולט. יש התפתחות ושינוי גם בארומה. היין מבציר 2002 הוא עדיין בסימון פרי שחור ו-2001 העלה הילוך, והוא יותר בשרני ובשל. היה לו טעם של קומפוט שזיפים בשלים.

לגבי עשיית היין אין הבדלים בין שניהם. היה יבול של כטון לדונם. יישון 2001 נמשך 18 חודשים בחביות ובציר 2002 התיישן 15 חודשים. שניהם מרוככים ועגולים. 2001 הוא בשיאו, 2002 מתקרב לשם. אני חייב לציין שהיו הבדלים בין שני היינות בטעם ובריח. אני אהבתי יותר את ה"קשיש" מביניהם שנוצר ב-2001 בגלל טעמו וריחותיו הבשלים מאוד.

 

פינוטאז' סופרייר 2002 . זהו יין הדגל בו מתגאים אנשי היקב. זו לא הייתה החלטה פשוטה לצאת עם יין בסדרה הגבוהה מזן פינוטאז'. יותם שרוןזהו אינו זן אציל ואין לו תדמית כמו של קברנה, מרלו או סירה ולכן ההחלטה הייתה נועזת. יותם: "כבר אחרי הבציר, כשהיין היה בן שבוע, הוא צעק אני משהו אחר. היין היה ברמות אחרות של צבע, ריחות טעמים, עושר ויין שחייב אותנו לעשותו סופרייר." רמת היבול הייתה 800 ק"ג לדונם ופחות והענבים נבצרו מאוד בשלים ומרוכזים. הוא בודל מיתר היין של בציר 2002 ובהמשך יושן בחביות אמריקאיות חדשות למשך 14 חודשים. זהו יין מיוחד, עמוק ובעל צבע. יש לו אף ייחודי השונה מקברנה. ניתן לחוש בו תבלינים ובשר מעושן ויש לו גוון מתקתק עשיר עם עוצמות ריכוז בפה. היישון נתן לו עידון עם טאנינים נמוכים. היין מורכב עם סיומת ארוכה. 2147 בקבוקים יוצרו ממנו בלבד. מחירו לצרכן 180 ₪.    לדף היינן של יין הסופרייר 2002


היה מאוד מעניין לטעום את ארבעת היינות בטעימה השוואתית. כל היינות יוצרו מאותו זן שנבצר באותו כרם (אם כי בחלקות שונות) אך היו ביניהם הבדלים גדולים מאוד בטעמים ובארומות.

לחיים, לחיי היין הישראלי !!

פברואר 2006
                           
עוד על זן הפינוטאז' בדרום אפריקה ובארץ