קטגוריות:

גלריות תמונות
אביזרים, מונחים והמצאות
ארועים עד מאי 2003
אתרים הסטוריים
ביקורת בגובה העיניים
בירה
בישול ויין
בעולם הקולינריה והבארים
גולשים כותבים
גולשים מדרגים ומספרים על יינות ששתו
הביקורת של סוניק
היינות במקרר שלכם
הכל מכל
הכל מכל ביקבים
הכרם, הגפן והבציר
המועצה לגפן היין
הצגות וטיולי יין בארץ
חנוכת יינות
טעימות יין
יין בעולם
יין ובני הנעורים
יין ובריאות
יין וגבינות
יינות ישראל בפחות מ60 ש"ח
יננים כותבים
יקבים ביתיים
יקבים מהעבר
כתבות
לא רק יין
לומדים באקדמיה ליין ובמכללת תל חי
מאמרים
מגזין פורטל היין הישראלי
מומחי יין טועמים ומעלים דעות
מידע על יינות ישראלים
סטודנט ישראלי בצרפת
ספרי יין ישראלי
על היין וייצורו
עם יננים בישראל
פרסים והמלצות יינות ישראל בחו"ל
קורסי יין
רשמי ביקור ביקבים
שונות
שועל בכרם
שמן זית ישראלי
תמונות מכרמי ישראל
תערוכות וירידי יין
Articles
Handcrafted Wines of Israel
History
Israel Wine Industry
Israeli Olive Oil
Kosher / Holy Land
Letters
New Wines
News
Rogov's Tastes
Welcome
Wine Tourism
Wineries
>> טעימות יין » קסם מעגור בנס ציונה

מאת: ישראל פרקר

 

כשאני נפגש עם ייננים ישראלים אני אוהב במיוחד להקשיב למשפטים היוצאים מפיהם ולהתרשם ממחשבותיהם, חלומותיהם והאני מאמין שלהם. אותי מעניינים לא רק יינותיהם, הצבעים, הריחות והטעמים שלהם. אותי מעניין במיוחד מה יושב להם שם עמוק בתוך המוח, בנפש. מה דחף אותם להיכנס לעולם המקודש של ייצור היין ולהשקיע את זמנם, ממונם ומרצם בייצור הנוזלים האדומים והמוזהבים שכמוהם יש אלפים בכל רחבי העולם. רק כשאני יושב קרוב אליהם ומאזין בשקדנות ובנאמנות לכל מילה היוצאת מפיהם ולאינטונציות הקול המשתנות כל העת, אני מסוגל להתחיל ולהבין אותם. כך קרה לי גם כשהתיישבתי ליד שוקי ישוב מיקב עגור בהסבנו לשולחן עם עוד כ15 חובבי יין מאזור נס ציונה שהתכנסו לערב שיוחד ליקב עגור. הערב נערך בסניף דרך היין בנס ציונה ביוזמת מנהלת החנות אורית ובסיוע איציק.

אשתדל להביא הרבה מהדברים בדיוק כפי שנאמרו ובכך אולי אצליח לשקף עבורכם את תחושותיי באותו ערב שבסופו הייתה לנו הפתעה קטנה ובלתי מתוכננת. היא סיכמה ערב מוצלח עם יינן ישראלי.

 

     

 

"יקב עגור נקרא ע"ש המושב בו היקב נמצא, לא הרחק מצומת האלה דרומית לבית שמש. הכרמים מהם אני לוקח את הענבים הם מאזור יהודה לא רחוק מהיקב. כשאני מציג את אזור יהודה בארה"ב אני שולף מפה וראשית מראה איפה בכלל שוכנת ישראל. (מכירים שם יותר את יינות לבנון, תורכיה ויון) סומלייה אחד אמר לי שם בכמעט רצינות: "אתם העולם הישן האמיתי." באמת באזור יהודה יצרו יין עוד בעולם הקדום, לפני אלפי שנים. אני עושה יין מ1999 כחלק מחבורת יינני יהודה. אנו רוצים שנהייה האזור הראשון המובחן בארץ. איזור גיאוגרפי עם ייחודיות בטעם של המקום. אנחנו כמובן מייצרים יין במונחי עולם חדש בזנים ובטכנולוגיות, אולם באדמה ובאקלים אנחנו עולם ישן אמיתי."

שוקי עמד בראש השולחן הארוך הגדוש בכוסות, צלחות עמוסות בפרוסות גבינה, ירקות וריבועי לחם. עיניו יוקדות ברק והוא נושא דבריו במרץ רב ובקול רם. זקנו המאפיר משווה לו מראה של נביא הנושא ברמה את דבר יקבו ויקבי חבריו מאזור יהודה.

"כשבא אלי אדם שלא שתה יין טוב אמיתי מימיו אלא רק יינות קידוש מתוקים ואומר לי וולה יש לך אחלה יין, בשבילי זו מחמאה גדולה ואני מאושר".

איציק עובר בין הנוכחים ומוזג יין רוזה 2006, הראשון שנוצר ביקב עגור. זה היה רוזה השונה בצבעו וטעמו מיינות דומים שלגמתי בעבר. צבעו כהה יחסית והוא עשוי מענבי קברנה סוביניון. ליין ריח אופייני של תות ופטל והוא מעט חמצמץ. " אני מביא הנה קצת את הקיץ. אני מנסה לעשות רוזה רענן וחמצמץ ושיהיה גם עם גוף. היין שהה על הקליפות 7 שעות ואחר נסחט. מחצית מזמן התסיסה, כשבועיים וחצי, היין שהה בחביות עץ ישנות." הנוכחים אומרים שהוא יין קצת כבד שמתאים לאו דווקא לארוחות קלות. שוקי מסביר שהרוזה שהה על השמרים לא מעט זמן ושאריות השמרים נתנו לו מתיקות מדומה. האלכוהול יחסית גבוה, 14% אך היין מאוזן.

 

לכוסות נמזג מרלו 2006 בצבע בורדו כהה כהה שממש צבע את דפנות הכוסות. "אני רוצה להכניס אותכם למרתף שלי. מרלו 2006 מבחינתי הוא אחד האוצרות שמצאתי. הענבים מכרם באזור יהודה. הכרם מאוד קפריזי עם עליות וירידות, הרבה פחות יציב מקברנה סוביניון, סירה וכו'. טרם נתקלתי בדבר כזה מעולה. זהו עדיין חומר גלם ואין לשפוט אותו כיין. אני שולט בכרם לגמרי אפילו שהוא רק בחכירה. היין יהיה עוד כשנתיים בחבית. אני עוד לא יודע מה לעשות עם החומר הזה. זה המרלו הכי מיוחד שראיתי בחיי. " ממשיך שוקי ישוב להתלהב.

"אני פה בשביל להראות את הפלנטה שלי. יש לי חומר גלם נדיר שתסס 4 שבועות על הקליפות ולא רצה להפסיק. הטאנין לא בולט מדי והוא מאוזן ע"י גוף. האלכוהול לא גבוה, החומצות טבעיות מצוינות. ניראה שעליתי על יהלום שאפשר לקלקלו ע"י שבלוניות העשייה. אולי הוא ימשיך להתיישן במיכלים אחרי שנה בחביות. אבל יש תמצית מצוינת של מרלו. בפה ממש תרכיז." ניראה שאנו פוגשים כאן יינן שקצת מתחיל ללכת לאיבוד ומפחד שיהרוס את חומר הגלם הטוב שנפל בחלקו אם לא יתייחס אליו כיאות. הצילו... הושיעו ...

 

הגענו ליין קסם 2005 שעוד שבוע יבוקבק. קסם = בלנד קברנה סוביניון (55%) ומרלו. בקסם 2005 גם קצת פטיט וורדו וקברנה פרנק. זהו יין ששהה רק בחביות ישנות כשנה. הוא היין הצעיר מאותה שנה. זה יהיה יין לא כבד אך מורכב עם טעם חביות ברקע. מחיר בקבוק יינות קסם הוא 76 ₪.

"אנחנו מגיעים לטמפרטורות בממוצע שנתי הכי נמוך בארץ. בעמקים שלנו בתקופה זו מינוס 1-2 מעלות ב12 בלילה. בקיץ טמפרטורות הבציר 15 מעלות ב4 בבוקר.

כל שנה הבלנד יהיה בפרופורציות חדשות הנקבעות בהתאם לטעימות. כל חלקה מותססת ומוכנסת לחביות בנפרד. "לקראת הבלנד יש תזה בראש. אני רוצה לעשות יין עם פרי בפרונט, עפיץ במידה מועטה. כל שנה אני מופתע מחדש. יש לי מחויבות לטעם ולא לאחוזים. לפעמים חבית אחת עם נתונים פחות טובים מקפיצה בלנד למעלה. ממש כמו שלעיתים נקודת חן אצל אישה דווקא הופכת אותה ליותר סקסית. היין צריך להפתיע אותך לא אתה אותו. אתה בא עם נוסחה אך אם אתה סתום או אטום אתה תעשה יין טכנולוגי לא מעניין.

המטרה היא לא להגיע תמיד לאותו טעם. אפשר להסיק מסקנות רק אחורה. אם טועמים עכשיו אולי אפשר להגיד שיש קשר בין קסם 2005, 2004 2003 . אבל בעת עשיית היין לא חושבים על זה."

"מה גודל היקב שלך?" שאל אחד הנוכחים שגילו עניין רב ביינות ובדברי היינן.

"עד היום ייצרנו כמויות קטנות של 4,000 5,000 בקבוקים בשנה ומכרנו את כולם ביקב. לפני חודשיים בעקבות גדילת היקב החלטנו לצאת החוצה. אנו עושים כיום כ14,000 בקבוקים בשנה. הסיפור הוא מכירה. יין נמכר לאט. הרבה יותר קשה למכור יין מאשר לייצר יין ולכן התחלנו לגלות את אמריקה. האמריקאים חושבים שאנחנו מייצרים יינות דתיים בלבד. אנחנו עובדים קשה לשנות את דעתם.

 

קסם 2004 – יותר בהיר בצבע מ2005 ריח הפירות האדומים חזק ומרשים יותר. "כשילדים באים עם הוריהם ליקב הם אומרים היין איכס. אני עוצם להם את העיניים ואומר תריחו והם מתחילים להתלהב "הו, זה מזכיר לי מסטיק בזוקה או סוכריית פטל."

תעשיית היין זו עבודה לטווח ארוך. בשביל הילדים והנכדים שלנו. כל מה שאני מנסה לעשות זה שהיין הבא יהיה טוב יותר. בכל שנה הכרמים יותר וותיקים, אני יותר מנוסה, שיתוף הפעולה באזור גדל ופורה וכך יצא יין טוב יותר מדי שנה.

ששואלים אותי אם היקב אקסקלוסיבי אני אומר שבשבילי מילה זו היא קללה. אני יקב אינקלוסיבי. אני רוצה שיותר אנשים יטעמו מהיין שלי. הסנוביזם מרחיק אנשים מהיין. יקב עגור הוא יקב קטן שהיין נעשה בו בעבודת יד."

 

קסם 2003. "הקסם הראשון שלי מהמוזיאון שלי. אלה לא יינות לשמירה ארוכה אלא לשלוש ארבע שנים." הצבע כבר נוטה לחום. היין בשל מאוד אסור לשמרו יותר. קצת חמצון בריח. זאת דוגמא טובה לעובדה שאסור לשמור יין שלא מיועד לכך. הטעם השיורי בפה קצר מאוד. לפני חצי שנה היינו כנראה נהנים יותר מקסם 2003.

 

 קברנה סוביניון 2005 שמירה מיוחדת (ספיישל רזרב). הענבים מחלקה אחת מיוחדת. אנו עושים טעימת חבית, טעמי פירות שחורים. הכרם מחלקה בגובה 800 מטר בשורש, מעל תחנת הדלק. היא מאוד חשופה. היבול רק 550 ק"ג לדונם. הקרקע סלעית, טרסות. הכרם לא אחיד. "לפעמים אני עושה בציר סלקטיבי בשורות הכרם." הצד המזרחי חשוף לחמסינים והמערבי חשוף לרוחות הקרירות המנשבות מהים. שורשי הגפנים חוצבים בסלע. היין ישהה עוד מספר חודשים בחבית. "זהו יין החורף שלי שצריך להתעטף איתו חזק. הוא קצת מצוברח, כבד." הטעמים ברקע עשביים, מנטה, אניס, ליקריץ בשילוב מיוחד. לא כל אחד אוהב זאת. זה יין כאילו מפרי אחר. הוא עבר תסיסה ארוכה על הקליפות ויכנס לבקבוקים עוד 4 חודשים. הטעם השיורי בפה ארוך. זהו יין לבשר מטובל, חורפי, עשיר. יין לשמירה ארוכה. מחיר יינות שמירה מיוחדת 96 ₪ לבקבוק.

 

קברנה סוביניון שמירה מיוחדת 2004 מאותה חלקה משורש. 2004 זאת שנת הקטיפה. יין נחמד שעוד לא נפתח ויש לו עוד כמה שנים טובות לבוא לידי ביטוי.

שוקי: "כל היקבים הקטנים בארץ סובלים מבעיה טכנולוגית מאוד כואבת וזהו הביקבוק. הביקבוק הוא סיוט לייננים הקטנים. מעבר לחרדה העצומה שמאבדים שליטה, תנאי הביקבוק לא טובים והיין מתחמצן ונפגע בתהליך. כאן ליקבים הגדולים יש יתרון על היקבים הקטנים. את יינות רמת הגולן אפשר לשתות למעלה מ10 שנים, לדעתי בגלל הביקבוק.

ליקב קטן אין יכולת כספית להחזיק קו ביקבוק שעולה 40,000 יורו.

דוד דרוקר מבטיח שיביא לארץ קו מילוי שיסתובב בין היקבים. זאת מהפכה שתעלה את איכות היין שלנו.

 

קברנה סוביניון שמירה מיוחדת 2003 יין מאותה חלקה. יין זה כבד ומורכב. שוקי: "נוגה מהורהר, לא יין לכל יום. אפילו אני ניראה עכשיו מהורהר. מי שעושה יין יש לו שריטה והוא כנראה גם קצת מעורער. זה יין מהמוזיאון שיהיה מה להתגעגע. געגועים זה כוח."

הנוכחים משבחים ומהללים את היינות שמטעים אותם שוקי וטוענים שהם אפילו יותר טובים מיינות של יקבים אחרים שמחירם כפול ויותר.

"ממני תשמעו רק ברכות על אחרים אני נמצא בדור השני של ייננים שהקימו יקבי בוטיק בארץ. שבחים לדור הראשון. הם היו דוגמא עבורי. יש לראשונים זכות ראשונים. אנחנו, השניים כבר הגענו לשוק מתעורר.

השקעתי ביקב שיכול לייצר 50-60 אלף בקבוקים. בארץ השוק קטן ואנחנו מנסים לפרוץ לארה"ב, כאמור".

סיימנו בקברנה 2002 משורש. יין כיפי, קטיפתי אך אסור לשמור אותו יותר. "2002 הייתה שנה בעייתית" מתנצל שוקי.

 

לחנות נכנס אדם בלתי מוכר לכולנו ואסף מספר בקבוקי אלכוהול מהמדפים. הוא התקרב לשולחן הטעימה התעניין בנוכחים והציג עצמו: יוסי שבו, ראש העיר נס ציונה.

מאז אותו רגע  במשך ה15 הדקות הבאות לא פסק הצחוק סביב השולחן. יוסי סיפר שבשנות השישים כשאימן צנחנים בצבא קונגו כשמדי פעם היה מגיע לארץ לחופשה היה רוכש עשרות בקבוקי יין קטנים שיוצרו ביקב אשקלון. פעם קראה חמותו לאשתו ובלחש שאלה אותה בפחד אם היא התחתנה עם שיכור. יין נפוץ אחר שהיו שותים אז החברה היה הגרנאז' רוזה עם קרח שהיה יין נורא לדבריו.

"10 ק"מ מדי יום אני רץ, כדי לשמר את נעורי". סיפר יוסי שהרבה בסיפורים מבדחים על שהותו בקונגו. היה זה קינוח משעשע מאוד לסיומו של ערב מעניין בכיכובו של שוקי ישוב מיקב עגור.

 

הציניקנים טוענים שביין יש פלצנות וזהו סתם הרי עוד משקה. יש יין אדום ויין לבן וזהו ומה כבר אפשר לכתוב או לדבר על זה. מתי הם כבר יודו שזה לא כך ולכל יינן יש כל כך הרבה מה לדבר על כל ילד שלו, סליחה על כל יין שלו.

 

לחיים, לחיי הין הישראלי !!

ינואר 2007