מאת: ישראל פרקר

בתמונה משמאל: שוקי ישוב

יין ספיישל רזרב על פי שוקי ישוב מיקב עגור היא יין "שמירה מיוחדת". ובאמת הגיע אולי הזמן, שאנו היושבים בארץ הקודש נשתמש יותר בשפתנו העברית ונצמצם שימושנו במונחים לועזים. או שמא דווקא קברנה סוביניון ספיישל רזרב נשמע יפה יותר, טוב יותר, מרשים יותר?

הזדמנות מיוחדת הייתה לי להגיע למושב עגור הנמצא בין בית שמש לקריית גת, על מדרונות הגבעות המכוסות באין ספור חורשות ירוקות, עצי אלון וגם קצת כרמים. יקב עגור חנך שם שני יינות חדשים קסם 2005 ורוסה 2006 באירוע תרבותי רב משתתפים.

בביקורי הקודם במקום הציג בפני שוקי יישוב בגאווה את יקבו שהיה אז בתוך קונטיינר קטן. מקונטיינר זעיר זה יצאו לא מעט יינות שזכו בפרסים ובמדליות בתחרויות שנערכו בארץ ובחו"ל.

הקונטיינר המיתולוגי כבר איננו ובמקומו עומד כיום היקב החדש שהוא מבנה רחב ממדים הכולל שני אולמות מרווחים.

האולם הראשון, המקורר בקפדנות, הוא חדר החביות. יש בו 50 חביות והוא בעל קיבולת של כ150 חביות. בחביות עץ האלון מתיישנים כיום יינות 2006 , קברנה סוביניון מכמה חלקות, פטיט וורדו, קברנה פרנק, מרלו ("מדהים" על פי שוקי) ובעבודה נמצא כרגע  ק"ס שמירה מיוחדת 2005.

שוקי: "אנחנו עדין משחקים עם הבלנד המיוחד ליין זה. שמירה מיוחדת זהו תרגום מלולי לספיישל רזרב המתאר את תהליך עבודה. זה לא אומר שהיין דווקא יותר טוב מאחרים. התסיסה יותר ארוכה, המיצוי יותר גדול, ועמוק, ההשריה הקרה והחמה ארוכה יותר והענבים מחלקה מאוד מיוחדת, בהרי יהודה, עם יבול נמוך של  2 ק"ג  לגפן. הקטיף הוא בעדינות של כמעט גרגר גרגר לחוד. הטעמים מאוד עשירים ומאוד מתומצתים." ושוקי ממשיך להסביר בהתלהבות: " אני קורא לו היין השחור. אני מייצר שני יינות, יין אדום ויין שחור. השמירה המיוחדת הוא השחור. יין זה הוא הפעם ברובו קברנה סוביניון, אבל אני לא מחויב לזנים. מדי שנה אני מעדן אותו ביינות אחרים כי הוא כל כך עשיר ומתומצת."

מתחשק לי לשאול את שוקי שאלה פשוטה: "אם מתנאים כאלה לא מתחייבים להוציא יין טוב אז מאיזה תנאי גידול וייצור יוציאו יין טוב לדעתו?..."

האולם השני, הגדול אף הוא, הוא אולם הייצור שבמרכזו עומד מכבש בורגי ישן מאוד שניראה כמוצג ארכיוני. שוקי הזדרז להסביר לי שהשתמשו בו בעבר ביקב קיסריה שנסגר. המכבש היה במוזיאון בכפר תבור ושוקי שיפצו והפכו לכשיר לעבודה ביקבו. כדי לעשות סחיטה אחידה משתמשים בעקאלים (משטחים קלועים מחבל) המשמשים בעת כבישת זיתים להוצאת שמן הזית. שמים שכבות עקאלים בין הענבים הנכבשים ומקבלים מיצוי אחיד כתוצאה מהסחיטה. בפינה אחרת של היקב ניצבים מיכלי חלב מנירוסטה שהוסבו להיות מכלי תסיסת יין. לידם מספר מיכלים גדולים שיוצרו במיוחד ליין בנפחים: 5000 3000 3500 ו1500 ליטר. תוצרת כל חלקה מעובדת בנפרד במכלים. שוקי מסכם בכמעט רצינות: "המכונה הכי משוכללת ביקב היא המלגזה.... אני מאחל לכל בעלי היקבים שיהיו להם מתקנים מודרניים שיאפשרו להם להכין יין יותר טוב."

התכנית היא להגיע בעתיד למכלים שיכילו 40-50 אלף ליטר. "אם נצליח למכור את כמויות היין המתוכננות יתגשמו התוכניות והחלומות".

גם על חתן השמחה, היין האדום קסם 2005 , מספר לי שוקי בהתלהבות אופיינית של ייננים. היין במקורו היה בלנד של קברנה סוביניון ומרלו. זהו היין האחרון שיוצר ביקב הישן, הקטן, שהיה בקונטיינר. ככה התחילה הסדרה. היום הוא מכיל קצת פטיט וורדו וקברנה פרנק. זהו יין לשמירה פחות ארוכה. הוא יין עם גוף בינוני אך לא קליל. הוא יין מורכב מאוד שנועד לשמר את הפרי האדום גם בריחות וגם בטעמים ולכן הוא גם מיושן בחביות ישנות כדי לא להאפיל על הטעמים האדומים, החמקמקים, וגם על הריחות. נעשה בו מיצוי פנולי קטן יותר (לפעמים סוחטים לפני סיום התסיסה כדי למצות פחות פנולים מהקליפות והזגים). "אני מחליט מתי לסחוט ע"פ ההרגשה. הכל נעשה תוך כדי טעימה בעת התהליך."

את הערב החגיגי הנעימה בשירי רחל חבורת צעירים מקיבוצי וישובי האזור. חבורת רימון ויונתן שקיבלה במה נאותה במשך כל הערב להציג את כישרונם. ניראה שהיקבים הפכו להיות מוקדי תרבות הצומחת גם בפרובינציה.

יין נוסף שנחנך בערב החגיגי היה הרוסה 2006 השמח והמתאים לימות הקיץ החמים כששותים אותו מצונן כראוי.

פגשתי בין החוגגים גם את פרופסור עמוס הדס שסיפר לי שבעולם יש כ23 אלף זני גפן, שכולם התחילו מהגפן העתיקה, שהיא בת 2 מיליון שנים.

אמנון לוי, העיתונאי ואיש הטלביזיה, טעם את היינות החדשים  במקום יחד עם השחקן במאי רמי דנון. השניים כתבו מחזה בשם "גפן בלאדי". החזרות למחזה התחילו לפני מספר שבועות בתיאטרון הקאמרי. רמי מביים את ההצגה ובין השחקנים נמצאים גיל פרנק, איציק כהן, שירי גולן, פרדי גוברין ועוד. זהו מחזה שסיפור הרקע שלו הוא התחקות אחרי הגפן העתיקה שהתחילה דרכה באזורינו. אמנון לוי: "זאת גפן שהייתה כל כך אהובה בעולם העתיק והאימפריה הרומית. שרידי חרסים ויין שהופק מענבי הגפן נמצאו אפילו במקומות רחוקים מאוד מישראל. הגפן העתיקה היא אלגוריה לקשר לאדמה והקשר בין היהודים לערבים. בחוות יין שונות וביקבים עבדו ערבים בייצור יין אף על פי שלפי המסורת אסור להם לשתות או לגעת ביין. מכל החומרים האלה רקחנו דרמה מיוחדת. ב22 באוגוסט תועלה ההצגה הראשונה בתיאטרון הקאמרי."

כך בערב חגיגי, תרבותי, ניתן היה לי גם לטעום יינות חדשים וגם להתרשם מיקב מחודש ההולך וגדל גם בנפח הכולל של הייצור וגם במדליות שזוכים יינותיו.

לחיים, לחיי היין הישראלי !!!

יוני 2007

תמונות נוספות מהאירוע