קטגוריות:
| >> עם יננים בישראל » רוני ג'יימס, היינן האגדי מצרעה, איננו | |
רוני ג'ימס, היינן האגדי, מר טרואר, מייסד ומקים יקב צרעה, ב29.2.2008ב 4 לפנות בוקר ממחלת הסרטן. רוני הותיר אחריו 5 ילדים. אחד מבניו, דור גי'מס, הינו מנהל הכרמים של היקב. רוני השאיר אחריו יקב עם חזון ושאר רוח שעבר בשנה האחרונה מהפכה שרוני כ"כ רצה להגשים ולראות את תחילתה. יהי זכרו ברוך. חברים כותבים על רוני ג'ימס ז"ל פורטל היין הישראלי מרכין ראש ומשתתף בצערה של המשפחה ובצערו של כל עולם היין הישראלי באובדן אחד מעמודי התווך החשובים בתעשיית היין המתחדשת שלנו.
29.2.2008
מאת: ישראל פרקר ביום שישי אחד החלטתי שהפעם אתמקד בטרואר, כרמים, יין ויקב. בשבילי רוני ג'יימס מצרעה הוא אבי תורת הטרואר הישראלי וידעתי שאם רוצים להבין מהו הטרואר הזה חייבים להתחיל את המסע המסקרן בנושא רק ביקב צרעה ובכרמיו. הצטרפתי לסדנת הטרואר הנערכת מדי מספר שבועות בהדרכתו של היינן הצעיר ומלא המוטיבציה ערן פיק. על מה שעבר עלי בגילוי השפעת הטרואר על כרמי שורש, ובכלל מה חושב ערן על הנושא אביא בכתבת המשך. אי אפשר להתחיל במסע המרתק של הטרואר הישראלי בלי לשוחח עם רוני ג'יימס, אותו פגשתי באותו יום, ביקב שהקים בקיבוץ צרעה. כשרוני שוחח עימי על הנושאים הכל כך אהובים עליו חשתי באור הקורן מעיניו כשיצאו מהם ניצוצות של נחת. הוא הגביר קולו מדי פעם ברצונו להדגיש נושאים מסוימים. חיוך עלה על שפתיו כשראה שהוא מיטיב להעביר אלי, הצעיר בעולם היין, את תחושותיו, והרגשותיו מהעבר, מההווה ומחזונו לעתיד. צמרמורת הרעידה גופי לפרקים, במשך השיחה, כשחשתי בעוצמת אהבת האיש הזה ב "למה בכלל חשוב לדבר על טרואר בהקשר ליין?" פתחתי ושאלתי את רוני ג'יימס. רוני: "אני לא חדשן גדול בנושא. במשך שנים רבות באזורים היין שונים של הארצות המסורתיות הקלאסיות ( רוני מנה את שמות האזורים במהירות ובידע רב. י.פ) לא קיים שום דבר חוץ מטרואר כשמדברים על יין. מכיוון שלא היו לנו אמצעים לנסוע ללמוד מהם על השפעת הטרואר, חקרנו זאת בצורה טבעית, כאן אצלנו. היין הוא תנובת האדמה בשונה מתפוזים, שזיפים או בננות." "מהי הייחודיות באזור זה בו אנו נמצאים?" "יש להפנים את מה שאני אומר על האזור שהייחוד שלו הוא הייחוד שלו והוא שונה מכל דבר אחר שלידו. בשורש (כרם שורש ליד היישוב שורש שבהרי ירושלים. י.פ) הטופוגרפיה משתנה, הגיאוגרפיה, תבנית הקרקע משתנה... בשורש יש הבדלים של
"מה דעתך על צורת כתיבת ביקורת על יין בארץ?" עניין אותי לדעת. "כשאתה בא לבורדו ובורגון ומבקש שם יינות, אתה מבקש טעם של מקום. אחרי שיש לך את טעם המקום אתה מבקר את היין ביחס למקום שלו ולשנת הבציר שלו. אתה לא רואה בשום מקום אחר שמבקרים את היין ומשווים את טעמיו לטעמי פטרוזיליה ועגבניות. אין דבר כזה."
"זה לא התפקיד שלך. צריך להרגיל את הבן אדם להיכנס למתכונת של איך טועמים בעולם. הפטרוזיליה והעגבניות לא עוזרים לאף אחד להבין את היין. נותנים ליין 85 נקודות של פטרוסיליה מיקב אחד ו85 נקודות של פטרוזיליה ועגבניות וכוסברה מיקב שני... אז איך תדע באמת את ההבל בין היינות? מבקר צריך לכתוב, לדוגמא, שהוא טעם את יין כרם קיומי מבציר 2006 שעשו הייננים "מה החלום שלך לגבי עתיד היקב בצרעה וכרמיו?" אנחנו רוצים לטעת בשורש מספר זנים טובים שיש בהם פוטנציאל, כמו ריזלינג וגראנאג' ולנסות לקחת ולטעת עוד שני זנים מאזור המוזלס שטרם נלקחו ע"י משבטי הזנים שקלקלו אותם. אני רוצה לקחת " אני רוצה להדגיש את תנובת הכרם. יש כאלה שמודדים את התנובה בארגזים עם ענבים אני מודד אותה בכרם כאילו שהיא כבר יין. ערן היינן, ודור הבן, הכורם, אוהבים מה שכאן. דור אוהב מאוד את העסק וחי את זה. מילדות הוא הלך איתי לכל מקום. בשבתות הייתי מרכיב את שלושתם על הטוסטוס מאחורה ורץ לכרמים. לפתוח, לסגור ולבדוק. הם בילו הרבה שעות על הטוסטוס הזה. אפילו עכשיו דור מסתובב ועובד בכרמים. יש עוד שבועיים שלושה שיש עוד עלים על הגפנים. אנחנו צריכים לקראת החורף להשלים מחסורים בשתילים ואנחנו עושים זאת דרך השורשים. העלים עושים פוטו סינטזה והשורשים שואבים את מה שבקרקע. אנחנו מכינים את הצמחים שיכנסו לתרדמת החורף במשך כשישה חודשים. בשנה שעברה בזמן הזה הכרמים כבר היה ערומים." על הקיר, במשרד היקב, סמוך לשולחנו של רוני תלויה תמונה גדולה של כרם גבעת החלוקים. "הטרואר הראשון שלי" ניסיתי לשמוע מרוני עוד על חזונו לעתיד ופתאום הוא הרים את קולו (צמרמורת נוספת הרעידה את גופי...) ואט אט התחיל לחזור להיסטוריה. "יין עושים מאהבה." הוא הכריז. "או קיי, אז למה נטעת את הכרם פה דווקא" התעניינתי. "מתוך ההבנה שלי ראיתי את גבעת החלוקים והבנתי שקודם כל זה טוב לגפן. ב1975 באתי לקיבוץ צרעה מנחשולים שם גידלתי, אשכוליות, בננות ואבוקדו. פה היה כרם מ1963 על גבעות לבנות. ב1978 נטעתי כרם חדש. התפיסה הייתה לטעת בעמק במקום שיש אדמה פורייה הנותנת יבול טוב וגם ניתן לעבד את השטח עם מכונות. השורות באורך הלכתי אז למדען הראשי של משרד החקלאות ופגשתי את מזכיר הוועדה, "סבא" יעקב. כך קראתי לו. אמרתי לו: סבא, אני רוצה לטעת בחלקה הזו גפנים ולעשות מהענבים יין. רציתי שיכירו בזה בתור יזמות מיוחדת ושנקבל סיוע לבנות יקב בקיבוץ. ממי אקח כסף למטרה זו? מהקיבוץ? והוא אמר לי: נטעת גפן פה גפן שם... בלי סדר, לא בשורות, לא בעמק לא בפוריות... בתוך האבנים האלה. מה יצא בכלל מזה? רציתי להוכיח שם שמהחלקים השונים ייצא משהו שלם שאני רוצה לעשות ביקב שלי. נכנסתי לוועדה שם תיחקרו אותי. למחרת התקשר אלי "סבא" יעקב והודיע לי שאושרו לי 68 אלף ₪. "גבעת החלוקים הפך למונח מדובר בקהילת יצרני היין בארץ. זה כמו פטרוס בצרפת. זה אותו דבר עם אותם גבעות אפורות שמישהו במקרה היו לו תחושות נהדרות אמר ששם יגדלו ענבים טובים והם גדלו. הפרסום הוא לא בגלל השם אלא בעקבות האיכות." "האם גם היין שלך יכול להישמר הרבה שנים כמו שנשמר היין בשאטו פטרוס?" התעניינתי. רוני: "הדעה שלי שאם אחיה יותר שנים ויהיה לי עוד ניסיון אז גם היין שלי יחיה יותר שנים. ביין יש שילוב של תורה מעניינת יש לרוני בנושא עשיית היין. היו לי עוד המון שאלות לרוני ג'יימס, היינן המייסד של יקב צרעה, המכריז בכל עת שהטרואר הוא מה שבאמת חשוב ליין. למרות התשובות המהירות והמפורטות לכל שאלה שהעלתי חשתי שהוא מתחיל להתעייף ממני והחלטתי לעצור... נותר לי רק לאחל לרוני לחיים, לחיי היין הישראלי. אוקטובר 2007 |
דרכו האפופה במסתרי הכרמים, היין והטרואר. תמיד זה כיף עבורי לשהות במחיצת אנשים מאוהבים, שכל כל מאמינים בדרכם... 
משהו אותנטי מאלזס או המוזלס שמתאים לגידול כאן לייצור יינות לבנים. אני גם רוצה זנים חדשים אדומים בעלי פרי, ארומה, פרחוניות. יש עוד 100 דונם קרקע שאפשר לנצל באזור."
שה היין הראשון שלנו. אחר כך הגיעו גם הכרמים בחלקות נווה אילן ושורש. 
איכויות אדמה, טכנולוגיות וניסיון. היין של