את מישל מרציאנו פגשתי כבר מספר פעמים בירידי ותערוכות יין כשהוא עסוק במזיגת יינות יקבו בכוסות המבקרים. את המגוון הגדול של יינות יקבי נוח ורמת חברון שבבעלותו אני מוצא על מדפי חנויות היין ברחבי המדינה, אך תמיד אני חש מבולבל מול שורת היינות הגדולה והתוויות שאין כל קשר גרפי ביניהן. מתברר שגם להרבה חובבי יין בארץ בעיה דומה.

דוד ביטון, מנהל מחלקת היין בסניף ראשל"צ מזרח של רשת החנויות "טיב טעם", עזר לי ולעוד כ40 חובבי (וחובבות) יין ישראל לצאת מהמבוכה ולהכיר טוב יותר את מישל, רמת חברון וסידרת יינות שלדעתי יכולה להיות ממוקמת בשורה גבוהה ומכובדת של יינות ישראל.

דוד המשיך במסורת אירוח יקבים ישראלים והפעם האורח, מישל מרציאנו, הגיע מהיקב הסמוך לחברון. סייע לו מנהל המכירות בארץ של היקב, ניר אבן שוהם.

למה חברון? למה לא כל כך שמענו עליו עד כה בתקשורת? מדוע שני מותגי יקבים? מדוע כל כך הרבה סוגי תוויות? תשובות בהמשך, כמובן.

התמקמו סביב שולחן ארוך ועל כורסאות העור בחדר הVIP הגדול של החנות, והיינו סקרנים להכיר עוד יקב, עוד יינות ישראלים. דוד גם דאג במסירות לגבינות ולחם טרי ובכלל לאווירה הנעימה ששררה במקום.

מישל מרציאנו (חבוש תמיד בכובע שמצחייתו מופנית אחורה, עדות לאדם שומר מסורת) פתח דבריו בעברית במבטא צרפתי כבד, מדי פעם עזרו לו הנוכחים להשלים מילים בעברית שהיו חשובות להשלמת תיאור יינותיו ודרכי הכנתם.

"אין לנו הרבה הזדמנות להיפגש עם קהל חוץ מאשר בירידי יין, מפני שהיקב שלנו נמצא במקום קצת קשה ואין לנו אפשרות לארח בו מבקרים. הערב זו הפעם הראשונה שאנחנו נפגשים ישירות עם חובבי יין."

מישל הגיע מתחום התקשורת בו עבד כ20 שנה בצרפת. לאבא שלו היה יקב במרוקו בו ייצר יינות עבור הצרפתים. בשנות ה50-60 היו שותים בצרפת בממוצע 110 ליטר יין לשנה לאיש. (עכשיו ירדו ל67 ליטר). היה חסר בצרפת אלכוהול ונהגו לייבא יין מאלג'יריה וממרוקו, המשופעות בשמש ואלכוהול.

אחרי מלחמת ששת הימים עברה משפחת מרציאנו לצרפת. מישל התחתן עם בחורה ישראלית ואביו ביקש ממנו לחזור לשורשים. כך, לפני 6 שנים עם שני חברים ועם חזון שמצב היין בארץ ישתנה חיובית בקרוב ותגבר הדרישה אליו, הם הגיעו לארץ. החברים בחרו לבנות את יקבם באזור קריית ארבע, חברון. "בצרפת ישראל היא משהו רחוק ולא ידענו בכלל מה קורה כאן. גדלנו כל השנים בתוך מסורת ולמדנו שחברון היא לב העם. לא הייתה לנו כל כוונה פוליטית. התלהבתי מאוד מהמקום היפה. עשיתי את צעדי לכבוד אנשי משפחתי שלפני 150 שנה היו מגיעים לארץ במיוחד כדי להתפלל בחברון. "עכשיו הבנתי שאכלתי אותה - הגענו בזמן גרוע בשנת 2000 והמצב שם לא טוב עד היום. אבל לפחות התוצאות של היקב טובות." מנחם מישל את עצמו.

ביקב מייצרים כ 700 אלף בקבוקים בשנה, המשווקים בשני מותגים. ביקב נוח, שיעבור למקום אחר בקרוב, מייצרים כ620 אלף בקבוקים של יינות פשוטים, פירותיים. מחיריהם מ25 עד 50 ₪ לבקבוק. קיימים כ26 סוגי יין נוח.

80 אלף בקבוקים משווקים תחת המותג יקב רמת חברון (כ9 סוגים). ביקב זה עושים את היין הכי טוב שהם יכולים. נותנים תשומת לב לגידול הענבים, לבציר, לתסיסה וליישון בחביות. כל היינות כשרים. יינות נוח מבושלים ויינות רמת חברון לא.

היינן הוא הצרפתי ז'ק יומו. היינן גדל במשפחת יצרני יין מלידתו ולמד בבורדו. הוא עבד בדרום אפריקה ובאוסטרליה וכיום הוא מטפל גם ביקבים בבורמה ובספרד.

"היינות שלנו לא באים בקלות לשותה וצריך להגיע אליהם." אומר מישל. "יש יינות מפתים. זה כמו בחורה יפה מסתכלים עליה ומתאהבים. יש בחורות פחות יפות אך בתוכן, בפנים, יש דברים טובים. צריכים לגלות מה יש בהם ולחכות להתפתחותם. צריך לחפש את הטוב ביין שלנו, הוא לא בא ישר, מיד."

"כשאנו עושים את היין של יקבי חברון אנו לא חושבים על השיווק, אלה על איך לעשות משהו איכותי מבוקר עם שיקוף וביטוי תמונת האדמה עליה גדלו הענבים.

"בארץ מדברים הרבה על הגובה של הכרמים. לדעתי התיאוריה לא נכונה, מפני שאפשר לעשות יינות מעולים גם מענבים הגדלים בכרמים במישור. כל אזור בארץ טוב לגידול ענבי יין, חשוב איך מתנהגים עם הכרם ואיך מייצרים את היין. יין יקב רמת חברון הוא תמונה של הטבע. אנחנו משתדלים לא להשפיע על מה שקורה בטבע באמצעים מלאכותיים."

לכוסות נמזג יין רוזה קברנה – מרלו 2005 , מצונן וריחני, שיוצר ביקב נוח. זהו היין היחידי שטעמנו באירוע מיקב זה. מישל אומר שעושים את הרוזה בתהליך הדמאה (דם), מכניסים ענבים למיכל ומיד מעבירים את התירוש לתסיסה ללא קליפות כמו יין לבן. התסיסה הקרה מסייעת להשארת הפירותיות ביין. זהו יין טעים וקליל המתאים לשתיה במקומות חמים בארץ. "בדרום צרפת שותים הרבה רוזה כי הוא יין קל ונעים לשתיה". ביין מעל 13% אלכוהול אך כמעט לא מרגישים את האלכוהול בגלל טמפרטורת היין הנמוכה וטעמו הקליל.

"אנו מקבלים ענבים מכרמים ברדיוס 50 ק"מ מסביב לחברון. מבית שמש, דיר רפעת, קריית מלאכי, לכיש, קיבוץ כרמים ואזור חברון ובית עין. אנחנו גם קונים ענבים מחקלאים ערבים, בעיקר לסדרות הפשוטות הזולות מאוד. הענבים מהזן בטוני. זהו ענב מעניין קטן שחור. כנראה זן עתיק של ענבי מאכל מפכי שלמוסלמים אסור להתקרב ליין או לענבי יין. באזור חברון לא הייתה הפסקה בגידול ענבים מאז תקופת התנ"ך. הערבים לא משקים את הגפנים אבל חורשים כל הזמן את הקרקע והופכים את האדמה כדי שמים יכנסו פנימה. הם חקלאים טובים מאוד, מכירים היטב את האדמה ואוהבים אותה.

לכוסות נמזג יין רמת יהודה- קברנה סוביניון. הסדרה הראשונה של רמת חברון.

הענבים מכרמי יוסף, מחוות דובי טל. 800-900 ק"ג לדונם. מישל מסביר שבחווה אדמת גיר ולפעמים הבציר מאוד מוקדם כי האזור חם וגיר מקשה על הכרם. היין מיושן שנה בחביות עץ צרפתיות.

סדר הטעימה הערב יהיה לפי זמן התיישנות בחבית, יבול הכרם ורמת המחירים. מתחילים ביין היותר קל. מחיר בקבוק כ60 ₪. הנוכחים מריחים וטועמים ומתפלאים מאיכות היין הטובה. " אם זו ההתחלה אז מה יהיה בהמשך?" שואלים חלק מהנוכחים בקול.

מישל ממשיך בדבריו: "ב5 שנים הראשונות סבלנו מאוד. השקענו הרבה כסף והרבה אהבה. ראינו שיש סיכון גדול בשיווק ולכן הופרדו היקבים. החלטנו להעביר את יקב נוח עם קיבולת הייצור הגדולה מחברון למרכז הארץ, שם נוכל לעבוד בשקט.

 80% מיינות רמת חברון מיוצאים ורק 20% מיינות יקב נוח. היינות מגיעים לרחבי העולם: לצרפת, אנגליה בלגיה, ספרד, איטליה ועוד. הלקוחות באיטליה למשל הם דווקא לא יהודים. ביקב מעוניינים למכור גם ללא יהודים. מתברר להם שהאנשים בחו"ל נדהמים ומופתעים מהיינות הישראליםואוהבים אותם מאוד.

לכוסות נמזג רמת יהודה- מרלו. הענבים מאותו כרם וגם זמן היישון בחביות והמחיר. אני רוצה לציין שיין המרלו, בניגוד להרבה יינות מרלו אחרים שאני מכיר, היה הרבה יותר מורכב ורב טעמים מיין הקברנה סוביניון שנטעם מספר דקות קודם לכן. התוויות שונות לכל היינות אך על כל תווית שאת חתימת היינן ושם היקב. על כל התוויות מוטיבים תנכיים. "כל יין מבטא משהו אחר ומגיע מכרם אחר ולכן יש מגוון גדול של תוויות המפרידות בין היינות". מסביר מישל.

"אנחנו משתמשים רק ביצרן אחד של חביות עץ עימו בנינו אישיות של היינות והמשכיות זהה כל שנה. את היינות אנחנו מערבבים במקלות מיוחדים פעמים ביום בעת התסיסה, דבר החשוב לאיכות היין."

הגענו לטעימת הסירה 2003. 12 חודשים שהה היין בחביות עץ. הענבים הגיעו מכרמים שבקיבוץ כרמים הנמצא לצידי הדרך בין חברון לכיוון באר שבע. "יש שם כרמים איכותיים עם השפעת הנגב - לילות קרים וימים חמים. היין מאוד תבליני. ז'ק, היינן הבין כשהגיע לארץ שכמו שבאוסטרליה החמה, חייבים להוסיף חומצה טרטרית ליין כי המדינה חמה ויש בענבים חוסר בחומציות ובלעדיה היין מתיישן מהר. הוא החליט להוסיף כמות קטנה בלבד. זה מסוכן אמנם ליין אך העיקר שנשארת השפעת טעם האדמה. אם מוסיפים הרבה חומצה נעשים כל היינות עם טעמים זהים." דברי מישל. היין קצת מתקתק בפה בגלל אפקט האלכוהול, כנראה. מחיר בקבוק 56 ₪.

עברנו לסדרה יותר עליונה של יינות השוהים 18 חודשים בחביות עץ. מרלו פרדס 2002 . היין מיוצר מענבי מרלו שהגיעו ממספר כרמים שונים. בכל יין ענבים מ 4-5 כרמים. "בגלל שיטת הייצור שלנו, בשנים הראשוניות מרגישים ביין עץ הנעלם עם הזמן."

זהו יין בגוון אדום כהה, מורכב מאוד ופירותי. כמו קודמיו גם לו טעם שיורי ארוך בפה. מחיר בקבוק 85 ₪.

קברנה סוביניון יצחק רם 18 חודשים בחבית מענבים מ6-7 כרמים. היין מכל כרם מטופל בנפרד, כולל יישון בחביות העץ. רק לבסוף עושים את הבלנד מכל החביות. לכל סידרה בלנד אחר. טעם דומננטי חזק של ענבים, מורגשת קליית העץ, ריח וארומה פירותיים בולטים. 85 ₪.

רמת ירושלים 2002. בלנד 50% פרדס ו 50% יצחק רם. 18 חודשים בחביות. צבע כהה מאוד, טאניניות קצת גבוהה וטעם שיורי ארוך ונעים בפה . 85 ש"ח

לדעתי הבלנד עולה בטעמיו על טעמי כל יין בנפרד שטעמנו לפני כן.

מכפלה 2001 בלנד 60% קברנה 35% מרלו ו 5% סירה. ענבי כל זן הגיעו גם כאן ממספר כרמים וטופלו בנפרד לאורך תהליכי הייצור. היין שהה כ 20 חודש בחבית. היין בשל מאוד, ריבתי עם טעם שזיפים הוא נמזג לנו מדקנטר לאחר ששהה בו מספר שעות.

טעם מיוחד ומסקרן. מחיר בקבוק 150 ₪.

רמת חברון 2002. בלנד של קברנה מרלו וסירה. ארומה חזקה. יין כהה ומורכב מאוד ורב טעמים. "נותנים פה את הכל. הענבים הכי טובים. הטיפול הכי טוב." חוזר ומדגיש מישל כשהוא מדבר על היין, שלדבריו הוא אחד היינות הטובים של היקב. 220 ₪ לבקבוק.

סיימנו את הטעימה ב אמרגדון 2002, יין הדגל והתפארת של יקב הר חברון. מבנה הבקבוק שונה מבקבוקים אחרים. שוב זהו בלנד של שלושת הזנים קברנה 80%, מרלו 15% וסירה 5%. זהו יין עבודת יד שנוצר במכלי אלף ליטר קטנים. היין קיבל טיפול אישי צמוד ומדוקדק. אין בתהליכי ייצורו שום תהליך מכני. כ2200 בקבוקים בלבד יוצרו ממנו. מישל אומר שהענבים טופלו כאילו שהם היו יהלומים, בזהירות רבה, לאחר שנבחרו בכרמים הטובים ביותר. "סוף הדרך", אומר מישל "היין זה שווה כל שקל בגלל ששמים בו הכל. הוא חייב להתישן עוד שנתיים שלוש כדי להגיע לשיאו". מחיר בקבוק 240-280 ₪.

 "את שלושת היינות אחרונים אבא שלי פותח בבוקר ושותה בלילה וטעמם בלילה שונה לגמרי מטעם בבוקר. היין מתפתח וטעמיו נפתחים." מספר מישל מרציאנו. בשבילי לגימתו הייתה שיא הערב.

"בצרפת סולם הציונים של הטועמים הרבה יותר הגיוני מאשר כאן, בארץ. ציון 84 בצרפת זה מדהים ולכן פרסמתי במודעות בעיתונים שהיין שלי זכה בציון כזה. הבנתי לאחר מכן שכאן זה לא נחשב כל כך לצערי. אני גם מרגיש פגוע שחלק מהאנשים תוקפים אותי לא על העבודה והיינות שלנו אלא בגלל היכן שהקמנו את היקב וזה לא בצדק. מעתה אשתדל להיות יותר בקשר עם ציבור חובבי היין, לערוך להם היכרות מעמיקה יותר עם יינותי ולהסביר שלא הייתה כל כוונה פוליטית בהקמת היקב סמוך לחברון."

מחיאות כפים נשמעו מכל עבר לכבודו של היהודי הצרפתי (ושלל יינותיו) שעשה עלייה כי האמין בלב מלא שבארץ ניתן להמשיך את המסורת רבת השנים ולייצר יינות טובים.

בסיום הערב המהנה, שעשה לי סדר במחשבה על עוד יקב ישראלי, שאלתי את דוד ביטון איך זה שיהודי שומר מסורת המייצר יינות כשרים בלבד, החליט לשווק יינותיו דווקא בחנות כמו "טיב טעם" המזוהה כחנות המוכרת הרבה מוצרי מזון לא כשרים.

דוד סיפר לי שבמחלקת היין הגדולה, אותה הוא מנהל, מוצגים יינות כשרים רבים ובין קהל הלקוחות של המחלקה נמצאים הרבה לקוחות דתיים ואפילו כאלה בעלי ממון הקונים בעקביות ובכמויות את היינות הכשרים. "אין שום קשר בין היינות הכשרים לבין המוצרים הנמצאים בשאר המחלקות. דוד גם סיפר לי שהוא מכין הפתעה לחובבי היין עליה יספר בקרוב.

לחיים, לחיי היין הישראלי – הכשר !!

יוני 2006

תמונות מהאירוע - בגלריית התמונות