קטגוריות:
| >> חנוכת יינות » רקנאטי, פסקו ורזרב 2004 | |
מאת: אבי הלוי מפגשים עם לואיס פסקו, היינן של יקב רקנאטי, הם תמיד חוויה מיוחדת. שטף הדיבור של האיש וההתרגשות שמלווה את דבריו, מזכירים לנו שוב ושוב שבעשיית יין יש לא רק אוּמנות אלא גם אָמנות. מה גם שמדובר ביינן שהיה פעם שף. מפגש כזה הזדמן לי בהשקת היינות 'רקנאטי מרלו רזרב 2004' ו- 'רקנאטי קברנה סוביניון רזרב 2004' שהתקיימה לאחרונה בוילה שקד שבגני התערוכה בתל אביב. פסקו בחר לדבר בתחילה על הבצירים האחרונים שהיו אצלנו בכלל, ועל בציר 2004 בפרט. הוא מאמין שזכינו בארץ לשלושה בצירים איכותיים ברצף והם בצירי השנים 2003, 2004 ו- 2005. את 2006 הוא עדיין לא כולל באמירה זו מכיוון שיינות בציר 2006 טרם יצאו לשוק, למעט היינות הצעירים והקלים. "היו אלו באמת שלושה בצירים מצוינים", אומר לואיס פסקו, "ואני אומר זאת, לא רק כיינן אלא גם מנקודת מבט של הכורמים ובעלי מקצוע נוספים הקשורים לענף". לדעתו של פסקו, אחד המאפיינים של בציר טוב בארץ הוא קיץ קריר ביחס לקיץ הישראלי הממוצע, ובמיוחד מדובר על הטמפרטורות בלילה. ויש לו עוד סימן: "איך אני יודע שהיה בציר טוב? כאשר בסיום העונה אני מסתכל על שק החומצה הטרטרית המלא ואני אומר לעצמי שהזמנתי השנה יותר ממה שהייתי צריך...". אגב, לואיס פסקו הוא אחד הייננים המדבר באופן חופשי על הנושא של תיקון חומצה ביין. "אין לי שום בעיה עם זה", אמר לי פעם, "אני מודד pH ומוסיף חומצה טרטרית כמה שצריך". לסיכום נושא שנות הבציר האחרונות אמר לואיס פסקו שבבצירים האחרונים קיבלנו מן הטבע כמעט את כל מה שצריך ביין. במיוחד בבצירים 2004 ו- 2005. הנושא הבא שעסקנו בו היה הכרמים שמהם מפיק יקב רקנאטי את יינותיו. כרמי יקב רקנאטי, אשר ניטעו בשנת 2000, עת הוקם היקב, החלו להפיק ענבים ראויים לייצור יין רק בבציר 2003. "החל משנה זו אנו לומדים כל שנה על הכרמים ועל הטרואר שלהם. פסקו מנסה לשבור את המיתוס שיין טוב מפיקים רק מכרם וותיק: "אנשים נוטים לייחס לכרמים ותיקים את התכונה הזו", הוא אומר, "בגלל התנובה הנמוכה שלהם. אבל בזה ניתן לשלוט באמצעים יזומים. אנו יכולים ל'הורות' לכרם להפיק תנובה נמוכה על ידי פעולות כמו גיזום, זמירה והשקיה מבוקרת". ניג המרלו רזרב 2004 של רקנאטי הוא יין בעל צבע אדום רובי מבריק והוא מדיף בעדינות ריחות פירותיים נעימים. גוף בינוני, אלכוהול 14%. יש להגיש את היין קר מהרגיל אחרת האלכוהול קצת מציק. לאחר סיבוב היין בכוס ניגרות מן הדפנות 'דמעות' נאות. ליין טאנינים רכים ונעימים והוא לא מורכב יתר על המידה. הקברנה שבו מעניק לו חיזוק ועוצמה שייתכן שהיו חסרים בו אלמלא אותו קברנה. 18 חודשי חבית לא ניכרים יותר מדי ביין והכוונה שהעץ אינו מתבלט. היין בהחלט אלגנטי ונעים מאוד לחיך. לואיס פסקו דבר על כך שבדרך מן האף אל הפה היין מפתיע: פרי צעיר באף אך בשל ואפילו מעט ריבתי בפה. כך או כך, כיף של יין המתאים, לדעתי, למאכלים עדינים. בן זוגו של המרלו להשקה היה ה- 'רקנאטי קברנה סוביניון רזרב 2004'. היין מורכב מ- 100% ענבי קברנה סוביניון מחלקות כרם שכנות במושב כרם בן זמרה. הכרמים נמצאים בגובה של כ- בתשובה לשאלה הסביר לואיס פסקו שזן המרלו וזן הקברנה מאוד קרובים זה לזה. כאשר סיפרתי לו שקראתי באיזה שהוא מקום שרוב האנשים לא יבדילו בטעימה עיוורת בין מרלו לקברנה, הפתיע בתשובה שאכן נכון הדבר, בעיקר ביינות בסגנון העולם החדש. הוא מעיד זאת אף על עצמו, בעיקר בכל מה שקשור למרלו וקברנה מהעולם החדש. "אם היו שמים לי בטעימה עיוורת מרלו וקברנה אוסטרליים", הוא אומר, "לא הייתי מתערב על כך שאצליח להבחין ביניהם". עוד הסביר לואיס שההבדלים מתבטאים בעיקר בתקופות הבשלה שונות. לסיכום עלי להודות שיינות סדרת רקנאטי רזרב הם יינות שלא כל כך הכרתי ולכן הופתעתי מהם לטובה. כמי שפותח יין בבית רק בסופי שבוע אני נוהה בדרך כלל אחרי יינות הספיישל רזרב של היקבים ורקנאטי בכלל זה. הטעימה הנוכחית הביאה אותי לכמה הרהורי 'כפירה': "למה לרוץ ולחפש יינות של מאה וחמישים שקלים כאשר אפשר לקבל תמורה מצוינת מיינות הסדרות האמצעיות?" לואיס פסקו מבטיח שהיינות עוד ישתפרו בשנה-שנתיים הקרובות אך הוא מוסיף וממליץ לשתות וליהנות מהם כבר כעת. צודק. אנחנו נמצאים כבר כמעט שלוש שנים אחרי בציר 2004 וביקבי רקנאטי יישנו לנו את היין. למה לחכות? יוני 2007. |
שנו לטעימת היינות ותוך כדי טעימה המשיך לואיס פסקו להעניק לנו מדעתו וידיעותיו. ראשון היינות לטעימה היה ה- 'רקנאטי מרלו רזרב 2004'. פסקו סיפר שהיין מורכב מ- 85% ענבי מרלו ו- 15% ענבי קברנה סוביניון, שניהם מכרם מנרה בגליל העליון, כרם הגדל על קרקע גירית בגובה של כ- 